בעת מלחמה, בזמן שהפחד משתלט על הלב והדאגה מפני הסכנה אוכלת כל חלקה טובה, שומה עלינו להתחזק ביתר שאת במידת הביטחון. לדעת אל לבבנו כי אבינו מלך העולם מנהיג את כל הבריאה וכל פרט ופרט בהשגחה פרטית ומדוקדקת, וכל רצונו יתברך להיטיב עמנו.
ברמת הקשר, הקירבה והחיבור להשם יתברך ישנן דרגות רבות, וככל שהחיבור קרוב יותר וחזק יותר - הביטחון גובר יותר ומביא איתו שקט נפשי ושלווה, על אף רעמי המלחמה הנשמעים בחוצות ומחרידים את הלב.
שלושה דרגות בביטחון
כדי להבין את הדרגות בביטחון בהשגחת השם, נמשיל זאת במשל כדי לקרב את הרעיון אל הלב.
כאשר אבא שולח את בנו הקטן בדרך, והוא יודע שבדרך ישנם מכשולים וסכנות, יש לו כמה דרכים להשגיח על בנו ולוודא שיעבור את הדרך בשלום: או שישגיח עליו מרחוק, או שיחזיק בידו ויעבור איתו את הדרך המסוכנת, או שירים אותו על כפיו ויישא אותו מעל הסכנות. ונפרט.
הדרגה הראשונה: ה' משגיח עליי
כמו במשל, כשהבן יודע שאבא משגיח עליו מרחוק ודואג לו, יש בו את הביטחון ש'האירוע מנוהל', והוא סמוך ובטוח שהוא יעבור ויצלח את כל המכשולים שבדרך.
כמו שכתב בספר התניא (חלק א מא): "והנה ה' נצב עליו, ומלוא כל הארץ כבודו, ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי. ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך. ויעמיק במחשבה זו ויאריך בה, כפי יכולת השגת מוחו ומחשבתו וכפי הפנאי שלו".
הדרגה השנייה: ה' מחזיק בידי
הרמה שמעל, וכמו במשל, זה לא רק השגחה מרחוק אלא ממש הקדוש ברוך הוא ממש איתי בתוך המכשולים והסכנות, ואוחז בידי. ממש יד ביד. כמובן שהביטחון הוא הרבה יותר חזק וגבוה, כי מי יכול לדאוג כשאתה יד ביד עם מי שמנהל את העולם.
וכמאמר הנביא ישעיהו (פרק מא פס' יג): "כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ". ודוד המלך אמר (פרק עג פס' כג): "וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי".
הדרגה הגבוהה: כגמול עלי אמו
הדרגה הכי גבוהה בחיבור ובביטחון היא כביכול הקדוש ברוך הוא נושא אותנו על כפיו. זה לא רק השגחה מרחוק, לא רק להחזיק בידינו אלא ממש נשיאה על כפיים. אפס דאגות ואפס סכנות, בידיים של בורא עולם כפשוטו.
ודוד המלך אמר בתהילים: "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי", וביארו המפרשים במקום: "שנדמה בכל עניניו כגמול מחלב שכמו שהגמול משים כל בטחונו על אמו שהיא תכלכלהו ותנהגהו, כן שויתי נפשי כגמול עלי אמו - שבטחתי רק על ה' החונן דעת בעניינים העיונים והמנהלני בעניינים המעשים, וכמו שהגמול אינו סומך על עצמו מאומה ויודע כי קצר כוחו מעשות דבר, כן כגמול עלי נפשי שמדעתי שאני בפני עצמי רפה ידים וחסר כוח".
איך מגיעים לדרגת הביטחון הגבוהה?
כמובן שהדרך להגיע לדרגה הגבוהה של לחיות ולהרגיש בתוך ידיו של הקדוש ברוך הוא ולשחרר מכל הדאגות והפחדים - היא ארוכה מאוד ודורשת עבודה רבה, אבל יש לכך דרך ברורה.
בהקדמה לשער הביטחון, כותב בעל חובות הלבבות: "מֵהֶן מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וּבִטְחוֹנוֹ עַל אֱלֹהָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד חַיָּב לִבְטֹחַ עַל אֲדוֹנָיו מִפְּנֵי שֶׁאִם אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים בּוֹטֵחַ בְּזוּלָתוֹ וּמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת יְיָ מֵסִיר הָאֱלֹהִים הַשְׁגָּחָתוֹ מֵעָלָיו וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו".
כלומר: התנאי לקבל את השגחת השם, הוא רמת הביטחון בו. מי שיבטח בה' - יקבל השגחה, ומי שיבטח בזולתו, חלילה, הקדוש ברוך יסיר את השגחתו ממנו. ונשאלת השאלה מדוע, מדוע מי שבוטח באחרים לא יקבל את השגחת השם - האם מדובר בעונש?
ומבארים: כמו בחברת ביטוח, ככל שהאמון בחברת הביטוח יגבר והפרמיה תגדל - כך יגדל הביטוח של החברה על המבטח, כך זה גם בביטחון בהשם - ככל שתבטח בו יותר ותצהיר כי הוא מנהיג את הבריאה בהשגחה וברחמים - כך תקבל יותר קירבה והשגחה. אך אם חלילה יפחת הביטחון בה' - תפחת ההשגחה.
שומה עלינו לפתוח את ליבנו לאבינו שבשמים, לבטוח בו ולהאמין שגם כשנדמה בעינינו כי אנו בתקופה של "קושי", הרי שכוונתו היא רק להיטיב עימנו ושנזכה בקרוב לראות את הטוב.
0 תגובות