בעוד העולם מוכה הלם מהדיכוי האלים באיראן ומממדי ההרג הבלתי נתפסים, נחשפת כעת האמת המצמררת: מרחץ הדמים הזה לא היה התפרצות רגעית של פאניקה מצד שלטון מפוחד, אלא תוכנית עבודה קרה, מחושבת וזדונית שאושרה על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי עצמו כבר בשנת 2021.
מסמכים מסווגים והקלטות שהודלפו חושפים את ה"פלייבוק" (ספר ההדרכה) של המשטר – אסטרטגיה לאומית מתואמת לשימוש בכוח קטלני, מעקב צמוד והחשכת אינטרנט, שהפכה למדריך המבצעי לטבח המתוכנן שבוצע באזרחים.
מדובר בפרוטוקול רצחני בן 129 עמודים, שנכתב על ידי מפקדת "סאראללה" של משמרות המהפכה, וחזה מראש את פריצת ההתקוממות הלאומית חודשים ואף שנים לפני שפרצה.
התוכנית המדוקדקת לא השאירה דבר ליד המקרה; היא פירטה בדיוק מתי יש לעבור מפיזור הפגנות משטרתי לדיכוי צבאי ברוטאלי על ידי משמרות המהפכה, תחת ההגדרה של "מצב ביטחוני חמוש".
המסמכים מגלים כי המנהיג העליון חתם על פקודות המורות למשרד התקשורת להטיל מגבלות מחמירות על האינטרנט או להשביתו כליל ברגע שהמחאה תגיע לשיאה, וזאת במטרה לבודד את המפגינים ולמנוע מהעולם לצפות בזוועות המתחוללות ברחובות.
המזימה כללה אפילו לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת: החדרת סוכנים סמויים בלב ההמונים כדי להסיט את קריאות ה"מוות לחמינאי" לעבר סיסמאות אחרות, במטרה לפצל את תנועת ההתנגדות ולהחליש את עוצמתה.
בשטח, המציאות עלתה על כל תסריט אימים. כוחות הביטחון ירו אש חיה לתוך הקהל, עיוורו מפגינים בכדורי גומי, פשטו על בתי חולים והרגו פצועים, ואף הגיעו לשפל של אילוץ משפחות שכולות לשלם עבור הקליעים ששימשו לרצח יקיריהן.
מספרי הקורבנות מציירים תמונה של פשע נגד האנושות: למעלה מ-2,200 הרוגים מאומתים, בהם לפחות 152 ילדים ו-245 נשים, כאשר הערכות מסוימות גורסות כי מספר הקורבנות האמיתי עשוי לנסוק ל-30,000. למרות שחמינאי ניסה לצייר את המחאה כ"ניסיון הפיכה" חיצוני, המסמכים מוכיחים כי הוא ידע היטב שהזעם נובע מהקריסה הכלכלית ומהייאוש הציבורי, ובחר להשיב בטבח מתוכנן מראש.
אך נראה שהתוכנית המדוקדקת השיגה את התוצאה ההפוכה; במקום להטיל אימה ולשתק את העם, מרחץ הדמים רק העמיק את הזעם ושכנע מיליונים שאין עוד דרך חזרה מלבד סיום שלטון האייתוללות.
0 תגובות