בראיון בלעדי וראשון מסוגו מאז שחרורו מהכלא הישראלי, זכריה זביידי, לשעבר מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין ואף יזם וביצע בריחה נועזת מהכלא, חשף בפני ה"ניו יורק טיימס" תחושת חוסר תקווה עמוק לגבי עתיד המאבק הפלסטיני.
הראיון, שפורסם אמש (שלישי) עורר דיון נרחב וגרר ביקורת מצד לשכת העיתונות הממשלתית בישראל (ל.ע.מ), אשר טענה כי הוא "מטשטש" רגעים מרכזיים בקריירה של זביידי, לרבות העובדה שמעצרו מחדש בשנת 2019 נבע מקשריו לפיגועי טרור, ולא מהפרת חנינה. זביידי הוא מחבל שהיה קשור לפיגועים שבהם נהרגו ישראלים, אם כי הוא מכחיש מעורבות ברצח כלשהו.
כעת, חודשים לאחר שחרורו, זביידי הפך לסמל של תחושת ייאוש שפשטה בחיים הפלסטיניים. בשיחה עם ה"ניו יורק טיימס", הוא אמר כי חש שחייו כפעיל מיליטנטי, כמנהל תיאטרון וכאסיר התגלו בסופו של דבר כחסרי תועלת. "אף אחד מהדברים האלה לא סייע בכינון מדינה פלסטינית, והוא אולי לעולם לא יעשה זאת", אמר.
זביידי ביטא את תחושותיו במילים מפורשות, תוך הטלת ספק בדרכי ההתנגדות: "אנחנו צריכים לשקול מחדש את הכלים שלנו... הקמנו תיאטרון, וניסינו התנגדות תרבותית, מה זה עשה? ניסינו את הרובה, ניסינו יריות. אין פתרון". הוא הוסיף כי "אין פתרון של שלום ואין פתרון צבאי", וזאת "מכיוון שהישראלים לא רוצים לתת לנו שום דבר".
זביידי רואה בישראל את המכשול המרכזי: "חזקה מדי מכדי שניתן יהיה להביס אותה באלימות, ואנוכית מדי מכדי לתגמל שותפות פלסטינית אמיתית במדינה". כדי להמחיש את טענותיו, זביידי אף שלף תותבות מפיו, וחשף פה חסר שיניים לחלוטין, בטענה ששיניו ולסתו נשברו במהלך מאסרו האחרון, והוא הוכה שוב ושוב על ידי סוהרים לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. שירות בתי הסוהר הישראלי הצהיר כי אינו מודע לטענות אלו.
בעבר, זביידי סירב להיכנע ואף התרברב כי "לעולם לא אוותר על עצמי". הוא ניסה גישות שונות להתנגדות; בשנת 2007, קיבל חנינה מישראל והכריז כי האינתיפאדה נכשלה, ועבר להתמקד בתיאטרון "החופש" בג'נין שסייע להקים. עם זאת, גם פעילות זו נבעה מאותה תפיסה של מאבק:
"התקשורת אמרה שזכריה עבר ממאבק מזוין למאבק תרבותי", אמר זביידי. "אבל זה לא עניין של להיות דבר אחד או אחר... איך פתחתי את דלת התיאטרון? שברתי אותה ברובה שלי". גם בריחתו הנועזת מהכלא דרך מנהרה בשנת 2021, שהקנתה לו מעמד של סמל בקרב הפלסטינים, נתפסת על ידו כיום באמביוולנטיות. "אי אפשר היה שאשב בכלא ולא אחפש חופש", אמר.
אך בסופו של דבר, הוא מכיר בכך ש"הבריחה השיגה מעט". היא הסתיימה במעצר מחדש ובהחמרת תנאי המאסר של אסירים פלסטינים, ואף הביאה לכליאתו בבידוד. עבורי זו תחושה שממחישה את המלכוד העומד בפני כל הפלסטינים, בין אם הם מתנגדים לישראל באמצעים שלווים או אלימים.
למרות הייאוש, זביידי לטענתו לא מוותר על החיפוש אחר תשובות. מאז שחרורו, הוא מספר שהוא החל ללמוד לדוקטורט ב"לימודי ישראל" באוניברסיטת ביר זית. בניסיון להבין טוב יותר.
0 תגובות