הרפובליקה האסלאמית ניצבת בפני קטסטרופה סביבתית מחריפה, בצל בצורת היסטורית החמורה ביותר מזה מאה, המאיימת לשבש את הכלכלה, להצית אי שקט חברתי ואף לשנות את מעמדה הגיאופוליטי של איראן במזרח התיכון.
הסימן המדאיג ביותר למצב הוא האזהרה חסרת התקדים שהשמיע נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אשר העלתה את המשבר הסביבתי למעמד של חירום ביטחוני לאומי פוטנציאלי.
בנאום לאומי שהדהד ברחבי המדינה, הנשיא פזשכיאן התריע בצורה ישירה על הסכנה המרחפת מעל עיר הבירה טהרן, מטרופולין המונה למעלה מ-10 מיליון תושבים.
"אם לא יירד גשם," הזהיר הנשיא, "אנחנו בטהרן נצטרך לקצוב [מים] ואם עדיין לא יירד [גשם], אז לא יהיו לנו מים בכלל, ויהיה צורך לפנות את טהרן.".
המצב כה חמור, עד כי ניהול השימוש במים אינו עוד המלצה, אלא "הכרח מוחלט להישרדות", כך לפי גורמים מקומיים.
משהד, העיר השנייה בגודלה באיראן והמרכז הדתי החשוב במדינה, משמשת עתה כאינדיקציה מדאיגה למשבר. מאגרי המים של הסכרים המספקים את העיר הקדושה קרסו לרמה קריטית: הם עומדים על פחות משלושה אחוזים מהקיבולת.
אך משהד אינה לבד. טהרן, שתמיד הסתמכה על מי הגשמים וההפשרה מהרי אלבורז, רואה את מאגריה מתקרבים להתרוקנות.
לדוגמה, סכר אמיר כביר, אחד מחמשת המאגרים המרכזיים של הבירה, מכיל כיום 14 מיליון מטרים מעוקבים בלבד – נפילה קטסטרופלית מ-86 מיליון מטרים מעוקבים שהיו בו בשנה שעברה באותה תקופה. בהתחשב בכך שצריכת המים היומית בטהרן עומדת על כשלושה מיליון מטרים מעוקבים, המאגרים עלולים להתרוקן לחלוטין בתוך שבועות אם לא יגיע גשם משמעותי.
ההשלכות הלאומיות והאשמה בממשל
משרד האנרגיה כבר אישר כי יינקטו קיצוצי מים מתוכננים "כדי להימנע מבזבוז, אף שזה עלול לגרום לאי נוחות". ייתכן שקיצוצים דומים יגיעו גם למרכזים עירוניים מרכזיים אחרים, כגון איספהאן ותבריז.
הבצורת מכה בעוצמה על רקע כלכלה מוחלשת ממילא בשל סנקציות בינלאומיות. המחסור במים מאיים לחנוק את החקלאות והתעשייה, כאשר ענפים כבדי-מים כמו פטרוכימיה, כרייה ופלדה ניצבים בפני סכנת האטה או השבתה. תוצאה זו צפויה להחריף את האבטלה ולהגביר את המתיחות החברתית.
אנליסטים סביבתיים מזהירים כי המשבר אינו רק תוצר של הטבע. הקונצנזוס הולך ומתחזק כי ניהול כושל כרוני של משאבי המים לאורך עשרות שנים, הכולל בניית סכרים בלתי פוסקת וקידום שיטות חקלאות בזבזניות, הפכו בצורת טבעית למצב חירום.
כפי שציין פעיל סביבה איראני, "הבצורת האמיתית אינה רק בנהרות ובאגמים שלנו, אלא בממשל וסדרי העדיפויות שלנו". אם טהראן לא תצליח להתאים את עצמה ולשנות באופן יסודי את גישתה למשאב היקר ביותר שלה, האסון הסביבתי עלול להפוך במהירות לקריסה גיאופוליטית שתשנה את מעמדה של איראן באזור.
0 תגובות