"לפתוח הכל, להגן רק על אוכלוסייה בסיכון"

לפי הדיווח בחדשות 12, הם הסבירו כי תכנית פעולה המבוססת על סגרים מקומיים או כלליים אינה יעילה ואינה ישימה לאורך זמן בהעדר ידיעה ודאית על מועד הגעת חיסון יעיל וזמין.

בנוסף, הדבקה נגיפית מתנהגת באופן שונה בין אוכלוסיות שונות ברחבי העולם למעט העובדה שהנגיף מסוכן בהרבה לאוכלוסיות בסיכון מאשר לאוכלוסיות בריאות, כפי שהוכח בכל רחבי העולם.

עוד טוענים מומחי הרפואה כי אי אפשר לקטוע את שרשראות ההדבקה בתחלואה בה כמות גדולה של נדבקים הינם ללא תסמינים. כהוכחה הם מביאים את העובדה שמדינת ישראל מבצעת פי-2 יותר בדיקות מגרמניה וכמעט פי-9 יותר מדרום קוריאה, ללא הצלחה בקטיעת השרשראות.

לטענתם, התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות שאינן בסיכון תביא לדעיכה עקבית של התחלואה בפרק זמן קצר יותר מזה שיידרש לדעיכה כזו תחת מגבלות חברתיות מקיפות.

לכן, כך פורסם בחדשות 12, הם מציעים כך: לבטל את הסגר, לפתוח מחדש את מוסדות החינוך, מקומות בילוי, תרבות ופנאי, והחזרה מלאה של התחבורה הציבורית.

למען האוכלוסייה בסיכון הם מציעים להכיר בהם רשמית על ידי המדינה ולפצות אותם כלכלית, להקצות שעות פעילות של מרכולים ופעילות תרבות עבור האוכלוסייה בסיכון, ולשמור עבורם מקומות נפרדים בתחבורה הציבורית.

על המודל, חתומים: פרופ' אריאל מוניץ, פרופ' לאימונולוגיה, ראש מעבדת הקורונה באוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; פרופ' אודי קימרון, ראש החוג למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' מוטי גרליץ, פרופ' לאימונולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, עומד בראש צוות מעבדת הקורונה שמיועדת להיפתח בדרום הארץ בחודש הבא; ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת מודלים ואלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה; ד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, ביה"ח לניאדו; ד"ר יפעת עבדי-קורק, מומחית באפידמיולוגיה, מנהלת מחקר ואקדמיה של אסותא, בעבר יועצת לוועדת סל התרופות בנושא הערכה כלכלית של טכנולוגיות רפואיות; פרופ' (אמריטוס) אייל שחר, מוסמך אפידמיולוגיה, אוניברסיטת אריזונה. ד"ר דן ימין, ד"ר להנדסה, מומחה לאפידמיולוגיה והתפשטות מגיפות, ראש המעבדה להתפשטות מגיפות באוניברסיטת תל אביב.