ציון יום האומנה הבינלאומי מציף מדי שנה מחדש את אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר בחברה הישראלית: עולמם של ילדים שהוצאו מביתם וזקוקים למקלט בטוח. כדי להבין לעומק את המציאות הזו, אירחנו באולפן את איצי בקר, מנחה אומנה מטעם מכון סאמיט ומשרד הרווחה, המלווה מקרוב את המשפחות ואת הילדים ברגעים המטלטלים ביותר של חייהם.
כבר בפתח הדברים, בקר ביקש לעשות סדר בבלבול הנפוץ שבין שני המושגים המרכזיים בתחום: אומנה ואימוץ. "אימוץ הוא למעשה ניתוק קשר משפטי וקבוע מההורים הביולוגיים, והפיכת הילד לחלק בלתי נפרד מהמשפחה החדשה לכל החיים", מסביר בקר. "אומנה, לעומת זאת, היא זמנית במהותה. הילד מגיע למשפחה לתקופה מסוימת משום שהבית הביולוגי אינו מסוגל לטפל בו כרגע, אך המטרה נשארת פעמים רבות לשמור על קשר עם ההורים הביולוגיים ולשקם את המצב במידת האפשר. המשפחה האומנת היא בית חם ומגן, אך היא אינה מחליפה את הזהות המקורית של הילד".
אחד האתגרים הכואבים ביותר שמציג בקר הוא הפער המספרי בין הצרכים בשטח לבין המענה הקיים. לדבריו, כיום ישנם יותר ילדים הזקוקים לסידור אומנה מאשר משפחות אומנה פוטנציאליות הזמינות לקלוט אותם. המחסור הזה מייצר לחץ עצום ומותיר ילדים רבים בהמתנה ממושכת לבית יציב.
מעבר למחסור הפיזי במשפחות, בקר מדגיש את המורכבות הפסיכולוגית והרגשית הכרוכה בתהליך המעבר. "להעביר ילד ממשפחה אחת למשפחה שנייה זה אירוע דרמטי ומורכב מאין כמוהו", הוא משתף. "זה לא רק מעבר פיזי של חפצים וחדר; זה מעבר בין תרבויות, קודים התנהגותיים, ריחות וחוקים שונים לחלוטין. הילד חווה שבר רגשי עמוק, ונדרשת רגישות עילאית, ליווי מקצועי צמוד והמון סבלנות מצד המשפחה הקולטת כדי לעזור לו לבנות אמון מחדש ולמצוא את מקומו בעולם החדש שנכפה עליו".
קרדיט: משרד הרווחה
0 תגובות