סדרת הראיונות הטעונה של המראיין משה מנס, המבקשת לבחון האם החברה הישראלית כבר חצתה את נקודת האל-חזור, התארח העיתונאי והפרשן שילה פריד לשיחה מרתקת, שמציבה מראה מורכבת ונוקבת מול המגזר הדתי-לאומי, הציבור החרדי ומערכת הביטחון. פריד, שמביא אל הבמה את קולו של המגזר הסרוג – מגזר רווי כעס ותסכול אך גם מלא מחויבות – משרטט תמונת מצב מדאיגה של נתק, אבל מסרב להיכנע לנבואות החורבן.
האם חבית חומר הנפץ כבר התפוצצה?
מנס פתח בשאלה הישירה שמטלטלת את המדינה: "האם אתה מוכן למלחמת האזרחים שהתחילה כבר?". פריד, למרות האווירה הסוערת ברחובות, ביקש להרגיע את הטונים ולהכניס את הדברים לפרופורציה היסטורית ועולמית:
"אנחנו לא במלחמת אזרחים. יש גל מחאות סוערות. אנחנו במחלוקת נוקבת וסוערת מאוד, אבל ברוך השם לא בתרחישים שראינו במקומות אחרים בעולם, הרבה יותר סוערים והרבה יותר בוערים... אם חס ושלום תהיה מלחמת אזרחים אני לא אכחיש אותה, אבל אני חושב שאנחנו עוד רחוקים משם".
התהום האידיאולוגית: מצווה קדושה מול "סכנה רוחנית"
כדי להבין את עומק השבר, פריד מפרק את התהום התפיסתית שבין שני המגזרים שומרי המצוות. בעוד שהציבור החילוני רואה בסוגיה עניין של שוויון בנטל, פריד מסביר כי המחלוקת בין הדתיים לחרדים היא תיאולוגית ויסודית בהרבה:
הציבור הדתי-לאומי: השירות הצבאי נתפס כמצווה דתית עצומה ויסוד לכל התורה כולה, מכוח ההשקפה הציונית-דתית וספרות הרבנים.
הציבור החרדי: הצבא נתפס, עוד לפני הוויכוח הפוליטי, כעבירה, סכנה רוחנית ומכשול דתי מובהק.
מנס אתגר את פריד והזכיר לו את חשיפתו מהבוקר על כך שרבנים בולטים בציונות הדתית, ובראשם הרב יעקב אריאל, התכנסו למחאה חריפה נגד מהלכי הצבא בנושא שילוב לוחמות. פריד לא התחמק והסביר את ההבדל בגישות: "אנחנו משרטים, מחונכים לשרת וזו מצווה לשרת, אבל אנחנו יודעים שהצבא הוא לא מקום שהוא רק דתי". לדבריו, הרבנים מעורבים, מוחים ומקימים קול זעקה כשצריך (למשל במסגרות השילוב של ישיבות ההסדר) – אך הקו האדום ברור: "לא נגיד 'לא נשרת ונעזוב את הצבא'".
"צריך שניים לטנגו": מי אשם בנתק המטורף?
בתשובה לשאלתו של מנס מי נושא באחריות לקרע הנוכחי, פריד חילק את האשמה באופן שווה ובלתי מתפשר בין שני הצדדים:
האשמה על ההנהגה החרדית: אטימות פוסט-7 באוקטובר
פריד טוען כי ההנהגה החרדית כשלה בהבנת גודל השעה לאחר אסון השבעה באוקטובר. הצרכים הביטחוניים זינקו, הציבור החרדי גדל, והחברה הישראלית כבר אינה יכולה לשאת את הנטל לבדה כבעבר. "אמירות כמו 'לקרוע את הצווים' הן פשוט מקוממות", חרץ פריד, "הן לא מייצרות שיח ורצון להבנה של המורכבות החרדית".
האשמה על המערכת והציבור הכללי: ניסיונות "להיכנס" בחרדים
מנגד, פריד מזהיר את מקבלי ההחלטות והציבור החילוני מפני קריעת החבל. הניסיון "להיכנס" בחרדים בכוח, להטיל מעצרים או להשתמש בכפייה ברוטלית רק משיג את התוצאה ההפוכה. "מעצרים בנושא הגיוס זה לא כלי יעיל, זה מזיק ומייצר אווירת מלחמה... זה מרחיק מגיוס את מי שחשב להתגייס".
הפתרון: תמריצים כלכליים וסיפורי גבורה ב"משפחה"
אז איך יוצאים מהסבך? פריד מציע שני כלים מרכזיים, אחד כלכלי ואחד תרבותי:
תגמול במקום סנקציות דורסניות: פריד מסתייג מהמילה "סנקציות" ומציע מודל חיובי: "אם המדינה אומרת 'אני מתגמלת על שירות מילואים או שירות צבאי ולא נותנת הטבות מסוימות למי שלא שירת', זה לגיטימי ויכול לעבוד".
יצירת חיבור תרבותי ואווירתי: ילד חרדי לא גדל בסביבה שבה אבא או השכן שירתו בצבא. כדי לחבר אותו, צריך לחשוף אותו למורשת קרב בשפה שלו. פריד ציין לטובה כתבה יוצאת דופן שפורסמה בעיתון החרדי "משפחה" על הטייסים שהשתתפו בתקיפה באיראן: "ילד חרדי שקורא כתבה על מורשת קרב וסיפורי גבורה – זה משהו שמחבר ומעניין אותו". מנס הסכים איתו מיד והוסיף כי בהיעדר תרבות פנאי כמו סרטים וכדורגל במגזר, הציבור החרדי צורך בשקיקה תכנים על צבא, ביטחון וכלכלה.
מבט לעתיד: התרחיש השחור מול התקווה הכלכלית
בסיום הראיון הציג פריד את שני התרחישים האפשריים לחברה הישראלית בעוד שנתיים-שלוש:
התרחיש הגרוע (התנתקות מוחלטת): העמקת הנתק של החברה החרדית מהמדינה. פריד חשף כי קהילות קיצוניות מעבר לים כבר מציעות תקציבי עתק לחרדים בארץ בתנאי שיתנתקו לחלוטין ממוסדות המדינה. עם זאת, הוא מסייג שמרבית החרדים לא רוצים בכך, שכן "אנחנו חיים פה ביחד, לא אחד לצד השני אלא אחד בתוך השני".
התרחיש האופטימי (שילוב מכורח המציאות): הציבור החרדי יבחר להשתלב יותר. לא בגלל ההנהגה הפוליטית שלא תשתנה, אלא מתוך דרישת השטח וכורח המציאות הכלכלית. "אנשים לא רוצים להיות עניים ומנותקים, והרוב רוצים להיות חלק בסוף".
הראיון נחתם ברגע של שפיות ואופטימיות, המזקק את היכולת הישראלית לגשר על הפערים. פריד פנה למנס בחיוך ואמר: "אנחנו שניים – אתה חרדי ואני דתי-לאומי – והצלחנו להסכים על הרבה דברים. כנראה זה כי שנינו לא מתמודדים לכנסת".
0 תגובות