ברוך דיין האמת: בירושלים נסתלק הבוקר (שלישי) לבית עולמו הרה"ח הישיש רבי ראובן צבי בלוי ז"ל, זקן חסידי דושינסקיא, תלמיד ומשמש בקודש של הגאב"ד המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל, כשהוא בן 99 בפטירתו.
המנוח ז"ל נולד בעיירה צעהלים שבאוסטריה, לאביו הרה"ח רבי יחיאל בלוי זצ"ל, מנכבדי הקהילה וראש הקהל. בשמחת תורה הקרוב היה אמור לחגוג את יום הולדת ה-100.
בשנת ת"ש זכה לעלות לארץ הקודש יחד עם משפחתו בסרטיפיקטים האחרונים שהושגו. על סיפון האונייה שהה עמם גם הרה"ק רבי אהרן ראטה זיע"א, בעל ה'שומר אמונים'.
במהלך ימי חג הסוכות, בעודם בלב ים, חסר היה אדם אחד להשלמת מניין לתפילה. המנוח, שהיה אז ערב גיל בר המצווה, צורף למניין בהוראת בעל ה'שומר אמונים' שהורה לו להחזיק ספר קודש. ה'שומר אמונים' אף אמר לאביו: "אם ברצונך שבניך יגדלו ליראי שמיים – קבע את מושבך בירושלים". כאשר הגיעה המשפחה ליפו בשבת הראשונה וראתה את חילול השבת, החליט אביו לעלות מיד לירושלים, והם קבעו את ביתם בשכונת בתי אונגרין.
בירושלים נכנס ללמוד בישיבתו של מחולל העדה החרדית והיישוב החסידי, הגאב"ד המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל. במהרה הפך לתלמידו המובהק ואף זכה לשמשו בקודש כ"הויז בחור" במסירות ונאמנות. המנוח נותר מאחרוני התלמידים שנותרו מפתח ישיבתו.
בימי מלחמת השחרור בתש"ח, כשרחוב שמואל הנביא עמד בקו החזית בסמוך לשער מנדלבוים, נאלץ המהרי"ץ לעבור להתגורר במלון באב"ד במרכז העיר. המהרי"ץ הפקיד בידי רבי ראובן צבי את מפתחות מעון קדשו כדי לשמור על המקום. באחד הימים, כשהגיע לבדוק את הבית, גילה כי המקום נפרץ ומסר על כך עדות במשטרה.
בערב פסח תש"ח, תחת מטר פגזים כבד שניתך על ירושלים, צעד המנוח במסירות נפש יחד עם חברו ר' מענדל הערש רוזנבורג ז"ל כדי להביא את כלי הפסח של הרבי ממעונו המופגז למלון באב"ד. מתוך הכרת הטוב, הזמין המהרי"ץ את תלמידיו המסורים לסעוד על שולחנו בליל הסדר המצומצם שערך באותה שנה.
המנוח זכה לשהות במחיצת רבו המובהק גם בימיו האחרונים: בראש השנה תש"ט, שבועיים בלבד לפני הסתלקותו של המהרי"ץ, שהה בצילו בתל אביב. בשל המצור והמלחמה השיג רישיון נסיעה מיוחד ממהממשלה כדי להגיע לשם. ביום כיפור האחרון לחיי רבו, התפלל במחיצתו בבית החולים 'שערי צדק'.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו, בתו של הרה"ח רבי אהרן קינסטליכער זצ"ל, בנו של גאב"ד סעבען זצוק"ל.
לאחר הסתלקות רבו, דבק בבנו הגאב"ד המהרי"ם דושינסקיא זצ"ל, ולאחר מכן ביבלחט"א האדמו"ר מדושינסקיא. גם בימי זקנותו המופלגת הקפיד לצעוד ברגל מביתו ברחוב שטראוס כדי להסתופף בצל הקודש.
לפרנסתו יסד את חברת "ר.צ. בלוי" לציוד משרדי ומכשירי כתיבה ברחוב לבוש מרדכי בלב שכונת גאולה. החנות הפכה לאורך למעלה מיובל שנים למוסד ירושלמי מיתולוגי, שספק ציוד וספרי קודש לתלמודי תורה, ישיבות ומוסדות חינוך בכל הארץ, כשהוא מנהל את עסקיו ביושר ובמאור פנים.
כיהן כחבר הנהלת ישיבת 'בית יוסף צבי' דושינסקיא, תמך מהונו בסכומים גדולים למוסדות, ובעתות מצוקה תקציביות אף הלווה מכיסו הפרטי סכומים ניכרים כדי להבטיח את תשלום משכורות המלמדים בזמן.
בשנים האחרונות חלה ונחלש, אך גם כששכב בבית החולים כשהוא מורדם ומונשם, עת סיפרו באוזניו עובדות והנהגות מרבו המהרי"ץ זצ"ל, זלגו עיניו דמעות.
הותיר אחריו את בנו הרה"ח רבי אהרן בלוי, מבוני ואנשי החסד של הקהילה בלונדון, ובתו תחי', לצד נכדים וצאצאים ההולכים בדרכו.
מסע הלוויה יצא הבוקר (שלישי) בשעה 12:00 בצהריים מבית המדרש הגדול וישיבת 'בית יוסף צבי' דושינסקיא ברחוב שמואל הנביא 52 בירושלים, לעבר הר המנוחות, שם נטמן לצד זקנו גאב"ד סעבען זצ"ל.
ת.נ.צ.ב.ה.
0 תגובות