כבה נרו של עולם, אבל כבד בעולם היהודי כולו, עם קבלת הבשורה הקשה והמרה הבוקר (רביעי) על הסתלקותו לשמי מרום של המקובל הגה"צ הנודע רבי אלטר דוד חיים שטרן זצ"ל, זקן המקובלים בדורנו, נשיא מוסדות 'בית אברהם', והוא בן 93 בפטירתו.
בתקופה האחרונה נחלש לאחר שחלה במחלה קשה, רבבות בני ישראל העתירו לרפואתו השלימה, אולם משמים נגזרה הגזירה והבוקר השיב בבית החולים 'לניאדו' בנתניה את נשמתו הזכה והטהורה לבוראו זקן ושבע ימים, עטור במעשים טובים בהותירו אחריו חלל גדול ורבבות תלמידים בכל קצווי תבל המבכים מרה על הסתלקותו של האי צדיק וקדוש.
מסע הלווייתו ייצא בשעה 13:00 בצהריים מביתו, רחוב סוקולוב 24 בני ברק, לבית החיים פוניבז', שם ייטמן.
קווים ראשוניים לדמותו
המקובל זצ"ל נולד בצ׳כוסלובקיה, בשנת תרצ"ב לאביו הנגיד ואיש אמונם של גדולי ישראל מגדולי תומכי עולם התורה והחסד רבי ישראל זכריה שטרן זצ"ל, בעל תחנת הקמח 'דגן' בבני ברק, מגדולי תלמידיו של בעל ה'חזון איש', וממקורבי רבי אהרן מבעלזא זי״ע והאדמו"ר מקרעטשניף זי"ע.
בבריתו של אברהם אבינו ע"ה הוענק לו שמו 'דוד חיים' - את שמו 'אלטר', הוסיפו לשמו, בשנת תשע״ה, בהוראת פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בעל שבט הלוי, לאחר שעבר מוות קליני בעת שהותו בארה״ב לצורך גיוס כספים לקופת הצדקה שהקים.
בבחרותו למד בישיבת פוניבז' המעטירה, לשם זכה לקרבה מיוחדת ע"י ראשי הישיבה, רבי דוד פוברסקי ורבי יחזקאל לוינשטיין כן היה מקורב מאד למרנא בעל ה'חזון איש', שהנחיל לו דרך בעבודת הצדקה וכן לבעל ה'סטייפלר', שבהוראתו ייסד ברבות השנים, את קופת החסד 'חזון איש'.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית הצדקנית מרת שרה גיטל שטרן ע"ה, בתו של הצדיק הנודע רבי חיים משה מנדל ע"ה, שרבים שיחרו לפתחו אשר התגורר ברחוב ראב״ד בבני ברק ממול מעונו של ראש הישיבה מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שלדברי המקורבים, היה מגיע אליו בכל ערב יום כיפור להתברך.
מספרים כי בילדותו חלה במחלת הפוליו, מחלה קשה שהפילה חללים רבים באותם ימים. הוא ניצל ממנה, אך נשאר עם מום בידיו – סוג של נכות שהותירה חותם על חייו. כשהגיעה שעתו להינשא, הוצע לו השידוך עם רעייתו הצדקנית ע"ה.
בתחילה, כשהיא שמעה על נכותו, היא היססה. הרעיון להינשא לבחור עם מום לא נראה לה. אך אביה, המקובל רבי חיים משה מנדל זצ"ל, לקח אותה לשיחה אישית. הוא העמיד אותה מול מראה, ואמר לה דברים מטלטלים:
"הנכות הזאת", אמר לה האב, "הייתה אמורה להיות שלך. אבל בעלך, שורש נשמתך, ירד לעולם הזה כשכבר לקח על עצמו את המום כדי להקל עלייך".
הדברים היכו בה בחוזקה. היא הבינה שהנכות של בעלה היא לא מום, אלא הקרבה של הנשמה. היא הסכימה מיד, ומאותו רגע ואילך עמדה לימינו במסירות נפש עילאית, כשהיא רואה בו את שותפה האמיתי לגורל, שגם עוד בטרם ירד לעולם הגן עליה והקריב למענה.
כאמור, הרבנית ע"ה עמדה לימין בעלה במסירות נפש, בשותפות ובתמיכה אין סופית במעשי החסד של בעלה הגדול, קירבה המוני נפשות לאביהם שבשמים, בחכמת נפשה השכינה שלום בית בבתים רבים. ביתה היה פתוח לכל כביתה של שרה אמנו ע״ה, כשהיא מקבלת כל אדם בסבר פנים יפות וארוחה חמה. הרבנית ע"ה נפטרה בחודש כסלו תשע"ט.
בשנת ה'תשפ"ב, בגיל 90, נישא המקובל בשנית עם תבלחט"א רעייתו הרבנית הצדקנית מרת ברנסדורפר, אלמנת הגאון רבי אהרן ברנסדורפר זצ"ל, באירוע מצומצם שנערך בבית הכנסת המרכזי בסביון, כשהמסדר קידושין היה הגאב"ד הגאון רבי מרדכי גרוס.
בימי חייו בבני ברק של מעלה, עלה המקובל מעלות רמות, כשברבות הימים נהפך לדמות מרכזית בקרב המקובלים בדורנו, תוך שהוא מהווה מקור השראה לרבים, ומעורבותו הפעילה בעולם התורה והחסידות נמשכה גם בגילו המופלג, כשהוא ממשיך להנהיג את מוסדותיו, לקבל קהל בביתו, ולהשתתף באירועים ציבוריים שם העניק ברכתו ועודד את הציבור להמשיך בלימוד התורה בדרך לימוד המשניות ובשמירה על קדושת המחשבה.
המקובל זצ"ל שמר על אורח חיים צנוע ומסור לתורה, ואת רוב יומו הקדיש ללימוד תורה, תפילה לצד הנהגת קהל חסידיו ומעריציו.
המקובל זצ"ל היה נודע בלימודו העמוק בתורת הנסתר והפשט, ביתו ברחוב סוקולוב בבני ברק היווה תל תלפיות לרבבות, שם היה מעניק ברכות, עצות והכוונה רוחנית למבקשים תוך שהוא יושב על כסא פשוט מעץ, ולא על כסא מפואר כמו שאר הרבנים והאדמו"רים.
חצרו היה שילוב מעניין של ליטאיות עם קבלה ומיסטיקה, (לא היסס להשתמש בסגולות שונות, כגון יין ישועות וכדו' מתוך הבנת צורכי קהלו), רבים לא זזו בלי ברכתו, המקובל עצמו היה איש פיקח וחריף, עם יכולת אבחנה מדוייקת, עודד מאוד שינון משניות בע''פ כתיקון המחשבה, כמו כן עודד את שומעי לקחו להפיץ קופות צדקה בכל בית ובית.
המקובל היה מקושר להרבה מאוד רבנים ומקובלים בעיקר בלתי מוכרים מעין ל''וניקים (ל"ו צדיקים נסתרים), בהנהגה זו המשיך את החצר של חמיו זצ"ל שהייתה בוטיקית, היה הרבה דיבור על ל"ו סביב חמיו וסביבו, והרבה קשר לצדיקים נסתרים מעדות שונות, המוכר שבהם הוא המקובל הגה"צ רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל.
זרע ברך ה'
כאמור, בתקופה האחרונה הלך ונחלש, אושפז מספר פעמים בבתי החולים בבני ברק, ובלניאדו בקריית צאנז בנתניה - והבוקר השיב נשמתו הזכה לבוראו, כשהוא מותיר אחריו זרע ברך ה', בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות בדרך התורה שהתווה להם כל השנים.
בניו הרבנים: רבי מאיר יוסף שטרן, ראש כולל הרב מנדל. רבי אהרן יצחק, רב קהילת 'זיו יהודה' וקבר 'דוד המלך' בירושלים. רבי יהודה דב. רבי נחום שלמה עוזר, ראש ישיבת 'באר ישראל' בב"ב, ויו"ר מכון 'נחלת צבי'. רבי שמואל, ראש כולל 'באר שלמה' בבית שמש.
חתניו הרבנים: רבי דוד אברהם גולדרייך, מחשובי קהילת ״נאות יוסף בב״ב. רבי ישראל אהרן שפירא, ראש כולל טהרות, וראש ישיבת 'טלזסטון. ובתו מרת מרים רוזנטל, יו"ר ארגון 'ממשיכים' ליתומים, אלמנת הרב זאב רוזנטל זצ"ל.
כן הותיר אחריו את איש סודו ושותפו לכל מהלך רוחני, תלמידו המובהק המקובל הגה"צ רבי ישי בגריש, אשר זכה לשמשו ולצוק מים על ידו במשך עשרות שנים. מתוך קרבה עצומה לרבו, וזאת אפשרה לו לספוג את תורתו, את הנהגותיו ואת דרכי המוסר והקבלה הייחודיים שלו.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'
0 תגובות