כמו במדינות עולם שלישי, החיפוש הפופולרי כעת ברשת בישראל הוא "איך מבשלים חלב חמאה וסוכר כדי להכין שמנת מתוקה". נראה שרבים בישראל, במיוחד לפני החגים, נאלצים לחפש פתרונות יצירתיים למחסור חוזר ונשנה במוצר יסוד שבמדינות "נורמליות" פשוט אמור להיות על המדף.
המחסור בשמנת מתוקה 38% שומן הפך לתופעה קבועה. צרכנים מדווחים כי הם מתקשים למצוא את המוצר ברשתות השיווק, ולעיתים קרובות נתקלים במגוון רחב של שמנת לבישול, שמחירה גבוה יותר ואין בה מחסור. המחסור בשמנת מתוקה בולט במיוחד בתקופות החגים. כבר יותר מחודש שאזרחים מחפשים אחר שמנת מתוקה, והרשת הוצפה במתכונים להכנה ביתית מערבוב של חלב, חמאה, קורנפלור או חלב מרוכז.
גורמים בענף רשתות המזון מבהירים כי ההיצע לא מספק את הביקוש, וכי הרווח על מוצרים מפוקחים קטן, ולכן הייצור שלהם משתלם פחות ליצרניות. ושהרצון הוא להרוויח יותר מהמוצרים שאינם מפוקחים", מה שמוביל להסטת חלב למוצרים רווחיים יותר. כתוצאה מכך, בעוד ששמנת מתוקה 38% חווה מחסור, מוצרי שמנת אחרים שאינם מפוקחים, כמעט ואינם מושפעים, ולא חווים מחסור או התייקרות.
בתחום השמנת המתוקה, תנובה היא השחקן הדומיננטי, עם נתח שוק המוערך בכ-70% עד 90%, בעוד שטראוס (המשווקת את יטבתה) מחזיקה כ-20% מהשוק וטרה כ-3%. טרה אף יצאה משוק השמנת המפוקחת ומשווקת אותה בעיקר לבתי קפה. המחלבות מציעות מגוון הסברים למחסור, הכוללים מיעוט ימי ייצור בחגים, מחסור בידיים עובדות מאז תחילת המלחמה, וקושי בטיפול בתקלות בקווי הייצור בשל אי הגעת טכנאים מחו"ל.
תנובה וגולדיס בשיתוף פעולה מיוחד: קפה מפנק אחרי הסעודה בלי לחכות שש שעות
כפי שפורסם ב'ישראל היום': ממועצת החלב וממשרד החקלאות מסבירים זאת כי אין מחסור בחלב גולמי, שהוא חומר הגלם לכלל המוצרים. מועצת החלב מציינת כי "כל מחלבה מחליטה על תמהיל המוצרים אותו היא מייצרת". משרד החקלאות הגדיר את המחסור כ"נקודתי שנובע ככל הנראה מבעיות תפעוליות במחלבה". גורם בענף רשתות המזון הוסיף כי "חלב זה מוצר בסיסי ולא פותחים את השוק, למרות שיש מחסור כל הזמן", וההקצאות המוגבלות לרשתות אינן מספיקות.
כלכלנים רואים בפיקוח מחירים גורם קלאסי ומוכר היטב למחסור. תפקידם של מחירים הוא ליידע את היצרנים מתי עליהם להגביר או להפחית ייצור, ופיקוח מחירים משבש את המנגנון הזה. המחסור בשמנת מתוקה משתלב עם דפוס חוזר של מחסורים בחלב ובביצים מפוקחים בישראל לפני החגים, בעוד מוצרים דומים שאינם מפוקחים נותרים זמינים. הניסיון "לפקח" על המחירים מתעלם תמיד מ"מחיריו שלו", ומוביל לעיוותים, למחסורים ולבסוף - לפגיעה בצרכנים.
0 תגובות