הנה, מסתובב סביבנו ילד בן עשר לערך, ושומע כי בכל מקום השיח הוא סביב יום הדין. יש שמתכוננים אליו בצורה חומרית ויש שאת ההכנה מתרגמים למעשים רוחניים. כן, הוא הספיק לקלוט שזהו יום חשוב שיש להיערך אליו כראוי. אין מי שלא מתייחס במשהו לקראת בואו של היום הגדול. הוא חש ב'אויר' כי הכל מתכוננים ליום זה וכי אינו עוד יום. זהו זמן בו נחרצים גורלות וכדי לצלוח אותו בהצלחה, יש להתכונן אליו כראוי.
"אבל מה זה אומר לגביי?", הוא תמה בינו לבין עצמו. הוא לא יודע מה 'למעשה' עליו לעשות. "ככל שיושת עליי אעשה כדי שגם אני אצא מנצח ביום חשוב זה", הוא חושב בינו לבין עצמו, "ובכל זאת, מה עלי לעשות?" הוא שואל את האנשים שבסביבתו. התשובות שהוא שומע מהמבוגרים הן תשובות ערטילאיות מעט עבור גילו. יש שידברו איתו על יראת שמים, אחרים יסבירו לו על ארבעת חלקי התשובה, יש שידברו איתו על תיקון המידות, ויש את אותם אלה שיוכיחוהו על ניצול הזמן וכו'.
כולם צודקים, זו ההכנה הראויה לקראת ימי הדין הבעל"ט, ודברי אמת דבריהם. אך לא לילד בגיל כזה! ומה לעשות, בדור חלש כשלנו - מה שלא מוחשי, קשה להבנה.
נושא זה עומד לפתחנו ואין לנו הזכות להתעלם ממנו או לדחותו! אז איך נמחיש לו את ההכנה לימי הדין ואת ימי הדין עצמם?
הנה לפנינו סיפור, שאפשר ובעזרתו נוכל 'להגיע' לילד.
היה זה פורום של אנשים מכובדים, הבאים בימים, 'בעלי צורה', תלמידי חכמים, כאלה ש'תורה וגדולה' התכנסו למקום אחד. בראש, ישב הגאון האמיתי ראש הישיבה ר' ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל. לפתע, קם אחד והעז לשאול: מורינו ראש הישיבה! הוא שכולו תורה, אין לו בעולם אלא ד' אמות של גמרא, כל כולו למען הישיבה ולומדיה, ימיו ולילותיו מוקדשים להעמקה, להבנה, לחידוש ועוד חידוש עד לכדי חבורה שתימסר בשיעור ה'כללי' הקרוב בהיכל הישיבה ושבסוף תניב ספר נוסף שיפאר את אוצר הספרים היהודי, מה לו ולפלצות של אלול, לסליחות, לראש השנה, ל"אבינו מלכנו", ל'תשליך', לחמשת העינויים ביוה"כ ועוד? אפשר שכל זה נועד רק להמון העם שבשדות?
דממה השתררה בחדר. כל אחד הצטנף מעט בכיסאו, מי חשב על כך, ועוד יותר מי העז לשאול ענק שבענקים שאלה שכזאת! הנוכחים היו המומים מהשאלה. כולם השפילו את ראשם, כאומר: אין לנו דבר עם השאלה ועוד יותר עם השואל. ראש הישיבה זצ"ל לא נבהל כלל מהשאלה, על אתר, ללא כל מחשבה מקדימה, ענה בביטחון ובעוז: "אני זקוק לכל מה שמנית ואף יותר, על כך שכל מה שעשיתי הייתי יכול לעשות טוב יותר!"
מדהים!
לענייננו, דיו שנסביר לילד כמה שהוא טוב רק שתפקידו בימים גורליים אלו 'לזוז' מעט ממצבו הנוכחי. שזה אומר, כל מה שעשית עד היום תמשיך בדרכך זו רק קצת יותר טוב.
לדוגמא: אתה הלא מתפלל, מעתה התפילה תהיה מילה במילה מתוך הסידור.
אתה תמיד עושה את כל מה שאמא מבקשת ממך רק שמעתה לפני שתעשה את שהתבקשת תוסיף ותגיד לאמא "בבקשה ובשמחה".
אתה תמיד עוזר בהכנות לשבת. מעתה, אל תחכה שבקשת העזרה תגיע מאמא אלא את מה שאתה ממילא עושה דרך קבע, מתחילה תציע אתה את עזרתך.
"אמן" שאתה עונה על ברכת החבר, החל מהיום תעשה זאת בקול רם.
ב"ה אתה לא מכניס לפה דבר מאכל לפני שאתה מברך, החל מהיום הברכה תיעשה כשהמאכל יהיה ביד ימין.
קצת.
לזוז מעט.
שונה ולא דומה.
חדש ולא חזרה.
משהו קטן עשית, ואת הדין הכרעת!
שנה טובה ומתוקה
0 תגובות