ממשלת ארגנטינה החליטה להקפיא לזמן בלתי מוגבל את תוכניתה להעביר את השגרירות לירושלים, המהלך ההיסטורי, שהיה אמור לצאת לפועל באביב 2026 לכבוד יום העצמאות של ישראל, נעצר בפתאומיות. הסיבה: מתיחות גיאופוליטית חריפה סביב קידוחי נפט באזור איי פוקלנד (המלווינס).
בלב הסכסוך ניצב פרויקט "Sea Lion" – שדה נפט ענק בשווי 2.1 מיליארד דולר, הממוקם כ-220 קילומטרים מצפון לאיים, חברת "נאוויטס פטרוליום" הישראלית מחזיקה ב-65% מהמניות התפעוליות בפרויקט, מה שעורר את זעמה של בואנוס איירס הרואה בקידוחים אלו "פעילות חד-צדדית ולא לגיטימית" הפוגעת בריבונותה הלאומית, משרד החוץ הארגנטינאי הבהיר כי החברה פועלת ללא אישור מהרשויות המקומיות, ואף הטיל על "נאוויטס" סנקציות האוסרות עליה לפעול בשטח המדינה מאז 2022.
הנשיא חאבייר מילאי, שהצהיר בעבר כי העברת השגרירות היא אבן פינה במדיניות החוץ שלו, מוצא את עצמו כעת במלכוד פוליטי חסר תקדים, בעוד שמילאי נחשב לתומך נלהב של ישראל ואף ביקר בה פעמיים מאז כניסתו לתפקיד, הלחץ הציבורי בארגנטינה סביב נושא איי פוקלנד נחשב ל"קו אדום", אנליסטים מציינים כי המשך המהלך הדיפלומטי מול ישראל, בזמן שחברה ישראלית קודחת במים שנויים במחלוקת, היה הופך לבלתי אפשרי מבחינה פוליטית עבורו.
ניסיונות ההרגעה של ירושלים לא הועילו עד כה. שר החוץ גדעון סער הדגיש כי "נאוויטס" היא חברה פרטית ולישראל אין סמכות להתערב בפעילותה, אך בבואנוס איירס דורשים צעדים ממשיים. בנוסף לשיקולי הריבונות, גורמים במשרד החוץ הארגנטינאי הביעו חשש כבד כי מעבר השגרירות לירושלים עלול לעורר חרם ערבי על ייצוא הבשר הארגנטינאי, מגזר קריטי לכלכלת המדינה המדממת.
נכון לעכשיו, היחסים הדיפלומטיים הקרובים בין נתניהו למילאי עומדים למבחן, כשההודעה על הקפאת המעבר תפסה את הקהילה הבינלאומית בהפתעה גמורה, המקרה מוכיח פעם נוספת כיצד אינטרסים כלכליים וריבונות טריטוריאלית יכולים לגבור גם על הבטחות מדיניות בדרגים הגבוהים ביותר.
0 תגובות