המערכה המשפטית-פוליטית סביב מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון מגיעה לנקודת רתיחה חסרת תקדים. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הניחה על השולחן הצעה דרמטית שעשויה לשנות את כללי המשחק: לאפשר למנהל בתי המשפט לפרסם את המינוי ב'רשומות' – גם ללא הסכמתו של שר המשפטים יריב לוין.
המהלך, שנחשב תקדימי במערכת המשפטית הישראלית, מגיע לאחר שלוין מסרב באופן עיקש להכיר בעמית כנשיא ונמנע מלפרסם את מינויו באופן רשמי. כידוע, עמית הושבע לתפקיד אצל נשיא המדינה, אך לוין ממשיך להתעלם ממעמדו החדש ואף נמנע מלהצמיד את התואר "נשיא" לשמו.
"השר אינו מעל החוק"
בתגובתה החריפה לבג"ץ, הבהירה היועצת המשפטית כי הפרסום ב'רשומות' אינו זכות של השר, אלא חובה מוחלטת שהוא מנסה להתחמק ממנה. "השר אינו מעל החוק", קבעה בהרב-מיארה בלשון נחרצת, תוך שהיא מתארת את התנהלות לוין כ"פגיעה חסרת בסיס חוקי ברשות השופטת".
לטענת היועמ"שית, מרגע שהשופט עמית הושבע אצל נשיא המדינה, הוא הנשיא לכל דבר ועניין, וההתעלמות של לוין מהליך זה מהווה "חריגה מנהלית" שנועדה להחליש את מעמד בית המשפט העליון. בהרב-מיארה הדגישה כי מדובר ב"פגיעה מוסדית ושרירותית" במערכת המשפט.
הפתרון המפתיע: הפקעת הסמכות
כדי לסיים את הפלונטר שנמשך חודשים, מציעה היועמ"שית מהלך תקדימי: הפקעת הסמכות מידי השר והעברתה למנהל בתי המשפט, השופט בדימוס צחי עוזיאל, שיבצע את הפרסום הרשמי בעצמו. המשמעות ברורה: ישראל עשויה להתעורר בבוקר עם נשיא עליון רשמי וחתום, בזמן ששר המשפטים נותר "מחוץ לתמונה".
ההצעה מעוררת שאלות משפטיות מורכבות בנוגע לגבולות הסמכות בין הרשויות, ומעמידה את המערכת הפוליטית-משפטית בפני דילמה חסרת תקדים. מצד אחד, היועמ"שית טוענת כי מדובר בחובה חוקית שאינה ניתנת לעיכוב; מצד שני, השר לוין רואה בכך ניסיון לעקוף את סמכותו הממשלתית.
רקע: המבוי הסתום בוועדה
כזכור, המחלוקת סביב מינוי עמית היא רק חלק ממערכה רחבה יותר בין לוין למערכת המשפט. העימות המילולי בין השניים הגיע לשיא כאשר לוין מסרב להתקדם במינויים לבית המשפט העליון, תוך שהוא דורש למנות את ד"ר אביעד בקשי וד"ר אביעד ביטון – מועמדים הקרובים אידיאולוגית לרפורמה המשפטית.
בתגובה לריאיון שנתן עמית לאחרונה, שלח לוין מסר ברור: "אם דבריך כנים, זה פשוט מאוד – תכבד את הכנסת ותסיר את האיקס ששמת על ד"ר בקשי וד"ר ביטון. הכדור במגרש שלך". עמית, מצדו, טען כי "הכדור לא בשטחי" וכי הוא מושיט יד לשיתוף פעולה, אך "לא פגש יד אחות".
השלכות על הציבור החרדי
המתח בין הממשלה לבין מערכת המשפט מעורר דאגה בקרב גורמים בציבור החרדי, במיוחד לאור הדרישות לפיטורי שרים והתערבות בענייני הממשלה. יצוין כי גדולי ישראל התייחסו בעבר לחשיבות של שמירה על איזונים בין הרשויות, תוך דגש על כבוד הדדי ושמירה על יציבות מוסדית.
המהלך המוצע של היועמ"שית, ככל שיאושר, עשוי להוות תקדים משמעותי ביחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, ולהשפיע על האיזונים העדינים במערכת הממשלתית הישראלית. עוד יעודכן.
0 תגובות