בעוד שאילון מאסק ממשיך להבטיח כי הרובוט ההומנואידי של טסלה, ה-Optimus, יהיה המפתח לשווי שוק של טריליוני דולרים, סין כבר הופכת את החזון הזה למציאות בשטח.
בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES 2026, החברות הסיניות שולטות ביד רמה עם 21 מתוך 38 מציגי רובוטיקה דמוית אדם, מה שמעיד על המאמץ האגרסיבי של בייג'ינג להוביל את חזית הבינה המלאכותית והייצור המתקדם.
הפער בין הצהרות למעשים בולט במיוחד בנתוני הייצור. בזמן שטסלה ייצרה עד כה רק כמה מאות יחידות של ה-Optimus, חברת AgiBot משנחאי כבר חגגה את ייצור הרובוט ה-5,000 שלה בדצמבר 2025, פחות משלוש שנים מאז הקמתה. חברה בולטת נוספת, UBTech Robotics, מתכננת להגדיל את התפוקה ל-10,000 יחידות עד שנת 2027. היתרון הסיני טמון בעלויות הייצור: בניית שרשרת אספקה ללא השתתפות סינית עשויה לעלות פי שלושה, מה שמציב את סין בעמדת זינוק משמעותית בשלב המסחור המוקדם.
עבור בייג'ינג, רובוטים הם לא רק צעצוע טכנולוגי אלא פתרון למשבר דמוגרפי חריף. עם אוכלוסייה מזדקנת ומחסור גובר בכוח אדם, הממשל הסיני כלל את ה"אינטליגנציה המגולמת" (Embodied AI) כעמוד תווך בתוכנית החומש ה-15 שלו. הרובוטים מיועדים להשתלב במפעלים, בתי אבות ומרכזים קהילתיים כדי לתמוך בכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
בוושינגטון נבחנת האפשרות להוציא צו נשיאותי בנושא רובוטיקה בשנת 2026, במטרה להאיץ את התעשייה המקומית ולהחזיר את הייצור הקריטי הביתה. בעוד שלסין יש יתרון בייצור המוני ושרשרת אספקה, ארה"ב עדיין מחזיקה ביתרונות בתחומי האלגוריתמים והבינה המלאכותית המתקדמת.
למרות הזינוק המרשים, הדרך עוד ארוכה. התעשייה הסינית מתמודדת עם מגבלות גישה לשבבים מתקדמים (כמו אלו של Nvidia) ועם קשיים טכנולוגיים בשחזור תנועות אנושיות מורכבות, כמו אלו של אצבעות הידיים. בנוסף, הרשויות בסין עצמן הזהירו מפני "בועת השקעות" בתחום, כאשר יותר מ-150 חברות מתחרות על אותו שוק עם מוצרים דומים מאוד.
0 תגובות