יותר מכל נושא אחר, עניין השפיטה הוא שמחלק ומפלג את החברה הישראלית בעשורים האחרונים. השבר הגדול, שרבים בימין רואים בו את תחילת אובדן המשילות, נעוץ ב"מהפכה החוקתית" שהוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. מאז אותה תקופה, פיתח ברק את המשפט הישראלי דרך הרחבת זכות העמידה ועילת הסבירות, מהלך שנתפס בימין כהצבת חסמים משפטיים בלתי עבירים בפני מימוש מדיניות נבחרת.
מבקריו של ברק לאורך השנים, ובהם משפטנים בכירים בעולם, טענו כי הוא יצר רמת כוח שיפוטי "שעליה לא חלמו אפילו שופטי ביהמ"ש העליון השתלטניים ביותר" וכי מדובר בתפיסת שלטון בכוח. תפיסה זו, לפיה "מלוא כל הארץ משפט", יצרה בימין תחושה של "דיקטטורה שיפוטיות" שבה כל סכסוך פוליטי הופך לשפיט ומרוקן את מוסד נבחר הציבור מתוכן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הניסיון לתקן עיוותים אלו דרך הרפורמה המשפטית ב-2023 הצית כאוס חברתי חסר תקדים. בעוד תומכי הרפורמה ראו בה השבת האיזון בין הרשויות, המתנגדים ראו בה פגיעה בדמוקרטיה, מה שהוביל למחאות ענק ולתחושה של "שיתוק המדינה".
אך נדמה שלשעה קלה חזר הצבע ללחיים של הרבה אנשי ימין אמש בשעה שעלה אל הדוכן עו"ד דוד פטר בבג"ץ בן גביר.
שורשיו של דוד פטר בן ה-38, מי שהפך לסדין אדום עבור מערכת המשפט ולתקווה עבור הימין, נטועים הרחק מהיכלי הצדק הירושלמיים. הוא נולד בהונגריה בשלהי התקופה הקומוניסטית, כבן לניצולי שואה שחזרו לזהותם היהודית בתנאים קשים.
כשהיה בן שנה וחצי עלתה משפחתו לישראל והתמקמה בחיפה, שם חווה ילדות רצופת קשיי קליטה ומציאות כלכלית מורכבת: אמו עבדה כעוזרת בית ואביו עבד בבית החולים הפסיכיאטרי בטירה. למרות הקושי הפיזי, הבית היה רווי עושר רוחני; פטר זוכר את אביו משוחח איתו בדרך לבית הספר על פילוסופים כגון ויטגנשטיין, ניטשה ושופנהאואר, שיחות שעיצבו את עולמו האינטלקטואלי כבר בגיל צעיר.
לאחר שירות צבאי במכללה לביטחון לאומי, שם שימש כטכנאי מחשבים ועוזר מחקר, פנה פטר למסלול אקדמי מהיר באוניברסיטת בר-אילן. הוא השלים תואר ראשון במשפטים ותואר שני במימון, וכיום הוא נמצא במסלול לתואר שלישי (דוקטורט) באותה אוניברסיטה. את דרכו המקצועית החל בליטיגציה מסחרית במשרדים המובילים בתל אביב, שם עסק במשפט מנהלי, ניירות ערך ורגולציה, ובהמשך עבר לשירות הציבורי ועסק בניהול משפטי של מכרזי תשתיות.
הפריצה הגדולה של פטר לתודעה הציבורית כסמן מובהק מול שופטי בג"ץ והייעוץ המשפטי החלה בעת עבודתו כחוקר בפורום קהלת. רגע המפנה התרחש באפריל 2021, כאשר נקרא ב"הקפצה" של שלוש שעות לייצג את הממשלה בבג"ץ בעניין מינוי אופיר אקוניס לשר המשפטים, לאחר שהיועץ המשפטי דאז מנדלבליט סירב להגן על עמדתה. פטר, שנאלץ להחליף מכנסיים עם חבר בקהלת כדי להופיע בבג"ץ בלבוש הולם, מצא את עצמו מאז הופך למייצג הקבוע של הדרג הפוליטי במקרים של "ייצוג נפרד".
בריאיון לעיתון 'מקור ראשון' אמר פטר שהוא מגדיר את עבודתו כ"רפואת טראומה משפטית" עבור נבחרי ציבור שחשים שהמערכת שאמורה לסייע להם פועלת נגדם. הוא הפך לדמות מרכזית בשיח המשפטי בישראל, בין היתר כפרשן משפטי בערוץ 14, שם הוא מנגיש לציבור את מה שהוא מכנה "השתלטות הפקידות על מוסדות המדינה". עבורו, הייצוג המשפטי אינו רק מקצוע אלא שליחות אידאולוגית להשבת האיזון בין הרשויות ולהבטחת "ייצוג אותנטי" למדיניות הימין, שסובלת לטענתו מסיכול משפטי שיטתי.
עם השנים צבר ניסיון ייחודי בניהול משברים משפטיים וציבוריים מורכבים, תוך שהוא מספק חוות דעת לממשלות ישראל ואף לקבינט המדיני-ביטחוני. הוא הפך לקול שמסרב לקבל את תפיסת "מלוא כל הארץ משפט" של אהרן ברק, ומייצג לקוחות מהשורה הראשונה - מראש הממשלה ושרים ועד גופים ציבוריים וחברות מובילות.
בנקודה זו, כשהוא מצויד בניסיון רב ובמשנה סדורה נגד מה שהוא מכנה "עריצות הייעוץ המשפטי", התייצב אתמול דוד פטר באולם בית המשפט העליון. הפעם, המשימה הייתה להגן על כהונתו של השר איתמר בן גביר אל מול הרכב מורחב של תשעה שופטים והתנגדות חריפה של היועצת המשפטית לממשלה.
הסאגה המשפטית שהתחוללה השבוע בבית המשפט העליון לא הייתה עוד דיון שגרתי; היא הייתה זירת התגוששות על עצם הגדרת הדמוקרטיה הישראלית.
במרכז המהומה עמדו עתירות חסרות תקדים הדורשות מראש הממשלה להדיח את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בטענה להתערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה ופגיעה בערכים דמוקרטיים. אל מול חזית אחידה של העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, שתמכה בדרישה הדרסטית להדחה, התייצב עו"ד דוד פטר כמייצגו הפרטי של השר. עבור פטר, לא היה מדובר רק בהגנה על שר, אלא במאבק נגד מה שהוא מכנה "חרב המונפת מעל ראשו של נבחר ציבור במטרה לאלף אותו".
הדיון נפתח באווירה טעונה, כאשר נשיא העליון, יצחק עמית, הדגיש כי לבית המשפט יש סמכות לדון במינויי שרים, תוך שהוא מונה מקרים מהעבר. אך ברגע שדוד פטר עלה לדוכן, הטון השתנה. בהופעה מדויקת" ורהוטה, עמד פטר – אחד מול תשעה שופטים – בביטחון עצמי מוחלט ובשליטה מרהיבה בחומר. הוא לא היסס להטיח בשופטים את הטענה היסודית ביותר: "אין לכם סמכות. לא רק שאין לכם סמכות, אין לכם סמכות לקבוע שיש לכם סמכות".
בתחילת דבריו, פטר התייחס לפרסומים עיתונאיים (של עמית סגל ואבישי גרינצייג) בנוגע למזכר של ראש השב"כ על הנחיה לחקירה פוליטית.כאשר עורך הדין ברנע התפרץ לדבריו או ניסה להגיב, פטר השיב לו בבוטות: "אני לא להפריע לי אדוני, אתה תהרוס את עולם התורה, אתה לא תפריע לי עו"ד ברנע"
כאשר שוב ניסה השופט עמית לטעון: "בן גביר אמר על שופטים שהם אויבי המדינה". עורך הדין פטר השיב: כי השר "למד זאת" מהשופטת ברון, אשר כתבה בפסק דין (בג"ץ הסבירות) כי לצד הסכנות מחוץ לאחר השבעה באוקטובר, קיימות גם "סכנות מבית", בהתייחסה לתיקון לחוק יסוד: השפיטה.
השופט עמית: הגיב על ההשוואה הזו באמירה: "אם אדוני חושב שהדברים שקולים".
כאשר הנשיא עמית ניסה להשוות את הדיון לנעשה בבית המשפט העליון בארצות הברית, שם עורכי דין מתמודדים עם מטר של שאלות, פטר לא התבלבל והשיב במכה ניצחת: "בארה"ב לעולם לא פיטרו ולא מפטרים שרים". הוא הבהיר לשופטים בנחרצות כי המאמץ המשפטי להפוך את השר ל"עציץ" או ל"כלי ריק" לא יצלח, וכי השר נבחר כדי למשול וליישם מדיניות, גם אם הדבר אינו נוח למערכת המשפטית.
לאורך שעות של דיון, פטר "קירקס" את הטענות שהתבססו ברובן על פרסומים עיתונאיים, כאשר השופט גרוסקופ ניסה לומר נגדו "אתה עוסק בטענות על כתבות עיתונאיות? הצהיר פטר כל האמות של בית המשפט הם מכתבות עיתון כי "אם אנחנו לא מתייחסים לכתבות עיתונאיות – אין תיק".
את שיאו של המופע שמר פטר לסיום, כששלף מהזיכרון משל על צייד, ששט ביער שנכנס למקום מקולל אילו הכניסה הייתה אסורה - העונש היה מהיר ואכזרי: והפכה אותו לאייל, והוא נטרף למוות על ידי כלבי הציד שלו עצמו, שלא זיהו את אדונם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הנמשל של פטר היה חד כתער ומכוון ישירות אל היושבים בדין: "כך בית המשפט. אם הוא עוזב את עולם המשפט וחודר למרחבים הפוליטיים – הוא כבר לא בית משפט, הוא כבר אייל, והוא יותקף כאייל". פטר הזהיר את השופטים כי בנגיעתם ב"טאבו" של כהונת שרי ממשלה ובמרחב הפוליטי, הם מסכנים את מעמדם שלהם וקורעים לגזרים את סדר המשטר הדמוקרטי. הוא סיכם בקריאה "דמוס-קרטוס – העם הוא הריבון".
קרדיט: "עיתון מקור ראשון"
0 תגובות