ברקע ניסיונות התיווך המצריים בזירה הלוהטת בגבול הצפון והחשש מפני עימות צבאי בין ישראל ללבנון. מצרים וסין חתמו על הסכם משמעותי ופורץ דרך לייצור משותף של כלי טיס בלתי מאוישים (כטמ"מים) חמושים. המהלך מסמן שלב מתקדם ביותר בקשרים הביטחוניים והצבאיים בין שתי המדינות, ומצביע על רצונה המובהק של קהיר לחזק באופן דרמטי את יכולות הייצור העצמי שלה.
בטקס חתימה מכובד השבוע נחתם מזכר הבנות רשמי בין תאגיד התיעוש הערבי (AOI) המצרי לבין תאגיד התעשיות של צפון סין (NORINCO). במהלך המעמד, נחשף לראשונה דגם של כטמ"מ חדש שזכה לשם הקוד הדרמטי "חמזה-2".
דיווחים טכניים מצביעים על כך שהכטמ"מ מבוסס על הדגם הסיני המוכר ASN-209, והוא מצויד בחימוש מונחה המיועד למגוון משימות – מתצפית ועד תקיפה מדויקת.
'מיוצר במצרים' – ניתוק מהתלות המערבית
הגאווה המצרית על ההישג ניכרה בדבריו של יו"ר תאגיד התיעוש הערבי, גנרל מוחטאר עבדול לטיף, שהדגיש כי הכטמ"מ "חמזה-2" מיוצר בפועל במצרים, במסגרת הסכמי שיתוף פעולה טכנולוגיים ותעשייתיים.
שותפה לעסקה, התאגיד הסיני NORINCO, ידוע כספקית מערכות בלתי מאוישות מובילה למדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון. הבחירה בשיתוף פעולה עם בייג'ינג בתחום רגיש זה מעידה על שינוי משמעותי במאזן הכוחות ובהעדפות הרכש של קהיר.
לפי דיווח של אתר DEFENSE BLOG מצרים מקדישה משאבים עצומים למודרניזציה רחבה של התחום הצבאי והביטחוני שלה במטרה מוצהרת לצמצם את התלות שלה בתוצרת חוץ.
מדיניותה החדשה והברורה של קהיר היא רכישת ידע וטכנולוגיות מתקדמות, ומיד לאחר מכן מעבר לייצור עצמי מקומי במפעליה. הכטמ"מ "חמזה-2" אומנם יכלול חלקים מיובאים מסין, אך ייצורו המקומי מסמל ציון דרך ביכולת הייצור הביטחונית העצמאית של המדינה.
ההסכם מציב את מצרים ככוח אזורי המבקש לשלב יכולות תקיפה מדויקות מתוצרת מקומית, תוך שינוי דרמטי בבריתותיה הצבאיות.
0 תגובות