במרכז הדיון הסוער עמדה פסיקת בג"ץ המורה על הטלת סנקציות כלכליות רוחביות נגד ציבור בני הישיבות. ישי כהן פתח בניתוח משמעות הגזירות, וציין כי מדובר ברשימה ארוכה וכואבת הכוללת ביטול סבסוד בתחבורה הציבורית, הנחות בארנונה, סיוע בשכר דירה וסבסוד למעונות יום ומשפחתונים. כהן הדגיש כי למרות שהסנקציות לא ייכנסו לתוקף מיידי אלא בעוד כ-21 יום, מדובר באירוע חסר תקדים שיפגע כמעט בכל משפחה חרדית צעירה. עם זאת, הוא הפנה אצבע מאשימה חריפה כלפי ההנהגה הפוליטית החרדית: "האחריות היא על ראשי הסיעות החרדיות שנכשלו במשך שלוש שנים. התקופה הקשה ביותר מגיעה דווקא בממשלת 'ימין מלא מלא' שנשענת על ש"ס ודגל התורה".
היועץ האסטרטגי אבי וידרמן הציג את הצד המשפטי היבש, וטען כי לשופטי בג"ץ לא נותרה ברירה מרגע שאין חוק מוסדר. "במערכת המשפט הישראלית יש חוק. אי אפשר לתת הנחה כי יש למישהו פרצוף יפה", הסביר וידרמן, והוסיף כי המחדל נעוץ בקואליציה שלא הצליחה לחוקק חוק גיוס חלופי בזמן. נתנאל איזק הוסיף כי אירועי השבעה באוקטובר יצרו "פוקוס רחב מאוד" על סוגיית הגיוס, מה שהפך את המלכוד הפוליטי של החרדים לבלתי אפשרי בתוך הקואליציה הנוכחית.
מנגד, אלי גוטהלף תקף את העיתוי של בג"ץ וכינה אותו "בג"ץ פוליטי". לטענתו, השופטים בחרו להידרש לסוגיה דווקא כעת, כשריח הבחירות באוויר, למרות שחוק הגיוס פקע כבר לפני למעלה משנתיים. הוא הביע חשש כי המהלך לא יוביל לגיוס של חרדי אחד נוסף, אלא רק להעמקת העוני במגזר החרדי.
בחלקו השני של הפאנל דנו המשתתפים באיחוד הדרמטי של נפתלי בנט ויאיר לפיד, מה שכונה בעבר "ברית האחים". וידרמן ניתח את המהלך כצעד של הישרדות פוליטית: "לפיד פחד מאחוז החסימה ובנט פחד שאיזנקוט יוביל את הגוש. הם יצרו תלקיד שמבטיח להם את הראשות, אך מוותר על לא מעט מנדטים מהימין הרך".
נתניאל איזק העריך כי המרוויח הגדול מהאיחוד הזה עשוי להיות דווקא אביגדור ליברמן, שימשוך אליו את מצביעי הימין הליברלי שאינם מוצאים את עצמם בחיבור בין בנט ללפיד. ישי כהן סיכם בטענה כי המפסיד הגדול מהמהלך הוא בני גנץ, שמוצא את עצמו מבודד כשהגוש שמאחוריו מתארגן מחדש בלעדיו. הדיון הסתיים בתחושת דריכות, הן בזירה המשפטית-כלכלית המאיימת על עולם התורה והן בזירה הפוליטית שמשנה את פניה לקראת מערכת בחירות אפשרית.
0 תגובות