הצבא הוא החומה האחרונה; מפקד גיוס חרדים חושף למה עזב ומדוע הוא חזר

"חשמונאים היא סיפור הצלחה בכל קנה מידה"

הריאיון נפתח בשאלה הישירה ביותר: האם חטיבת 'חשמונאים' היא באמת ההצלחה שהצבא מתהדר בה? עבור וסרמן, התשובה חד-משמעית. "זה סיפור הצלחה אדיר. בכל קנה מידה אפשרי", הוא קובע.

לדבריו, המדד להצלחה אינו טמון בכמות מספרית אדירה של מתגייסים ברגע הראשון, אלא באיכות ובתהליך. "אם נגייס כמות גדולה רק בשביל להראות 'הצלחה', נחטא למשימה. המטרה היא להקים חטיבה חרדית שתהיה בית אמיתי, מקום שבו אנשים נכנסים חרדים ויוצאים חרדים".

ש

שליחות, אחדות וגיוס קרבי: צעירים חרדים הצטרפו הבוקר לשורות צה"ל

אסף מגידו|מקודם

וסרמן חושף כי המדיניות הנוכחית היא דווקא לא "להעמיד מספרים" כדי לרצות את דעת הקהל, אלא לבנות תשתית יציבה. "אנחנו רוצים את האנשים המתאימים. כשהם יחוו שירות טוב ומעטפת נכונה, האחים והשכנים שלהם יבואו בעקבותיהם".

מהריח של מחנה 'שורה' לקריאות "רוצח" ברחוב

וסרמן נושא עמו מטען רגשי כבד. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה הוא השתחרר מקבע, אך בשביעי באוקטובר מצא את עצמו מגויס ליחידה לסריקת חללים. הוא שירת במחנה 'שורה' במשך שנה שלמה, שם עסק במלאכת הקודש והכאב של זיהוי והבאת חללים לקבורה.

בגילוי לב מרעיד, הוא מספר על הרגע שבו הכל הפך לאישי: "הייתה ילדה אחת שהייתה דומה מאוד לבן שלי. במשך תקופה אחרי זה, לא יכולתי להחליף לבן שלי טיטול. המראות והריחות שם... אי אפשר להתרגל לזה".

על רדיפות וההצקות הקיצונים הוא מגיב בביטול. "זה לא אישי נגדי, זו רדיפה של המשימה", הוא אומר "העוצמה של הדברים רק מוכיחה לי שאני במקום הנכון".

"לא התאים לי שאני לא יכול לעמוד מאחורי המילה שלי"

אחד הרגעים המפתיעים בריאיון הוא הביקורת של וסרמן על התנהלות הצבא בעבר. הוא מודה שעזב את תפקידי הגיוס הקודמים שלו בגלל חוסר יכולת לעמוד מאחורי ההבטחות שניתנו למלש"בים.

"לא הסכמתי להיות אדם שלא עומד מאחורי ההתחייבויות שלו. הצבא עבד במתכונת שבה גייסת בחור, העברת אותו למדור רלוונטי - ושם נגמר הקשר שלך אתו. הבטיחו להם דברים שלא קרו". מנס מסכים ומשתף שלו עצמו הבטיחו אין ספור הבטחות שהופרו ברגע שהתגייס. "אך כיום", טוען וסרמן, בחשמונאים המצב שונה: "יש פה יד חופשית מהמפקדים הבכירים לעשות הכל כדי שזה יהיה נכון, כולל ליווי של החייל לאורך כל השירות".

חטיבת 'חשמונאים' מול 'נצח יהודה'

וסרמן מבקש לעשות סדר בהבדלים שבין המסלולים השונים. בעוד ש'נצח יהודה' הוא גדוד מצוין המותאם לאוכלוסייה ספציפית מאוד, 'חשמונאים' היא חטיבה לוחמת שלמה המכוונת לקהל יעד אחר - בחורי ישיבות ש"עולמם אינו תורה", אך הם חרדים לכל דבר.

על הטענה כי מדובר ב"חטיבה אשכנזית" ללא "אווירה חופשית", הוא משיב: "אנחנו לא ישיבה, אנחנו צבא. אבל צורת הלימוד והסדרים קרובים מאוד לעולם הישיבות. דווקא ב'סיירת חשמונאים' יש יותר זמן לימוד מכל מקום אחר, כי הדרישות מהם גבוהות יותר - גם מבצעית וגם רוחנית".

הוא מוסיף בסיפוק כי במבחני הכושר הקרבי, לוחמי 'חשמונאים' עוקפים יחידות כמו גבעתי וגולני: "המסירות והישירות למטרה שהם מביאים מהבית החרדי מתורגמות להצלחה אדירה בשטח".

האתגר הגדול: פיקוד חרדי

אחד הקשיים המרכזיים בבניית החטיבה הוא היעדר מפקדים חרדים. כיום, המפקדים הם דתיים-לאומיים, וסרמן מודה שיש פעמים שבהן "השפה" אינה זהה. "לפעמים המפקד הדתי לא מבין למה הבחור לא קם לתפילה, והוא קשוח איתו יותר מאשר מפקד דרוזי שהיה פשוט נותן פקודה".

הבשורה שבפי וסרמן היא שקורס הקצינים החרדי הראשון כבר נמצא בעיצומו. "בעוד כמה חודשים נראה מ"מים חרדים ראשונים בחטיבה, וזהו דור הפיקוד שישנה את פני הצבא".

"האם הם יצאו חרדים?"

לשאלת המיליון דולר – האם ניתן להבטיח שבחור יצא חרדי מהצבא, וסרמן עונה בשאלה: "האם ראש ישיבת חברון יכול להבטיח שהבחור יצא חרדי? כל הבחורים שמגיעים אלינו צמחו בעולם הישיבות. אצלנו המעטפת הדוקה יותר מישיבה גדולה. יש לו"ז, יש משמעת, ויש רב לכל פלוגה".

הוא חושף כי קיימת תמיכה שקטה מרבנים בכירים ("דין לפרט מול דין לכלל"): "הגיע אליי בחור שהלך לרב יהושע אייכנשטיין, והרב אמר לו בחדר סגור: 'לך להתגייס לחשמונאים'. הדברים האלו קורים בשטח".

חזון לעתיד: המדינה ככלי לעבודת השם

בסיום הריאיון, וסרמן מדגיש כי הגיוס אינו המטרה אלא הדרך. המטרה היא לתת כלים לבחורים שלא מצאו את מקומם בבית המדרש להשתלב בחיים בצורה איכותית, תוך שמירה על זהותם.

"המדינה היא כלי שמאפשר לי לשאת נשק ולהגן על עצמי", הוא מסכם. "אנחנו לא צריכים להיות מודרניים, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו הופכים את הצבא לחלק מעבודת השם שלנו. כשהרכבת יצאה מהתחנה, אי אפשר לעצור אותה".