יוני אשר, שמשפחתו נחטפה לעזה בטבח שמחת תורה, ובנותיו אביב ורז יחד עם גרושתו דורון כץ הושבו לישראל בעסקת החטופים הראשונה - חשף היום (שלישי) כי הציעו לו תשלום כופר בתמורה לשחרור בנותיו.
הוא פרסם, בפוסט בפייסבוק, הודעות שקיבל ב-1 בנובמבר 2023, כמעט חודש לפני שחרור משפחתו, ממשתמש פייסבוק בשם אחמד אלנבולסי. הלה ניסה לגרום לו "לשלם" בתמורה לכך שמשפחתו תכלל ברשימת המשוחררים.
"מה נשמע חבר שלי?" נכתב בהודעה, "האם יש לך אישה וילדות עצורות? אביב, רז, דורון. אם זו המשפחה שלך תיצור איתי קשר".
בהמשך כתב הלה כי "יש בין 10 ל-15 חטופים שחמאס ישחרר בימים הקרובים, המשפחות של כולם שילמו לחמאס. תעשה את הדבר הנכון, אח שלי, ותמתין לממשלה שתציל את משפחתך. זה תלוי בך, אני מחכה לעזור לך אם תסכים". בשיחה עם 'וואלה' מסר אשר כי היו מספר בקשות כופר, וכי בכולן עדכן את יחידת הסייבר של צה"ל.
בפוסט שפרסם היום, לצד צילום המסך מהצעת הכופר, כתב אשר: "אתמול לפני שנתיים, 24 נובמבר 2023, שוחררו הילדים, הפעוטות, האימהות והנשים המבוגרות משבי חמאס במסגרת העסקה הראשונה. "תמורתם" שוחררו נשים נערות ונערים, מחבלים, מעונש מאסר בישראל", פתח האבא.
"לצערי בגופי התקשורת לא ציינו את הדבר כלל, והערך באזכור אותם הרגעים בהם המדינה כולה החסירה פעימה, ערך שמזוהה עם אחדות ולא עם פילוג. אבל מסר שלילי מוכר יותר פרסומות, וזהו שם המשחק.
"ב-48 השעות שקדמו לכך, ולאחר שקצינת המודיעין מסרה לי - "הן ברשימה", המתח הופך בלתי נסבל. המחשבות משתוללות. מישהו ינסה לשבש... מישהו ינסה לחסל את בני הערובה ברגע האחרון... זה תרגיל... אין וודאות. אף אחד לא יודע, זה המצב ואני מודע לקיומו.
"נזכרתי בשיחה ביני לבין בכיר במערכת הביטחון, שאף הגדיל לעשות אחד מהם ואף אמר לי - "עד שלא קיבלת אישור צה"לי רשמי שהן חצו את הגבול וזוהו בידי צה"ל, אל תשמח!" ידע על מה הוא מדבר".
האבא המשיך: "ברגע אחד נדמה כי הסיוט מתממש. מתקשרת קצינת המודיעין ומודיעה - "יש דחייה בשחרור, של 24 שעות". למוד ניסיון אני כבר לא שואל מדוע, כי התשובה הלא רשמית היא שאסור לי לדעת. כפי שנעניתי לא מעט פעמים לפני כן.
"הייאוש מציף את כל המערכות. בן דודי מגיע לביתי ומוסר לי את הנייד שלו. "הרב שלומי רוצה אותך". עם קול תשוש בקו השני, ועוד לפני שאני מספיק לספר לו על בשורת קצינת המודיעין, הוא אומר לי - "יוני, זה עניין של 48 שעות".
"מאותה השיחה, משהו נרגע מעט. אני שוב "בצד של האמונה". חייב. כי אין משהו אחר להיאחז בו. עשרות שיחות נכנסות בכל שעה, עיתונאים מחוץ לביתי, כולם רוצים לדעת מי קיבל אישור מצה"ל על רשימת המשוחררים".
הוא שיתף בשלב הזה בהודעה שקיבל מדנה, אחותה של שירי ביבס הי"ד. לדבריו, את ההודעה הזו לא ישכח לעולם. כך תיאר האבא: "יוני, כן או לא?", מה אשיב לה כעת? התשובה הפשוטה היא כן, אך התשובה האמתית היא - "אני לא באמת יודע. אולי אף אחד לא יודע"
"היה זה יום רביעי, ובשישי בשעה 18 בערב, נמסר לי שהן זוהו, ושהן בידי צה"ל. משווע כ"כ לסוף, מתעלם לחלוטין מכך שלאחר מכן יתחיל משהו חדש. עבורי אין "חיים שאחרי". מבחינתי משימת חיי מסתיימת ולא מעז לראות מעבר לכך. אף לא ס"מ בודד.
"ותודה לשם יתברך וללוחמינו הגיבורים על חזרתם של החטופים, וגם בקרוב חללינו שישובו. כעת מתחילה התמודדות חדשה עבורם ועבור משפחותיהם. יש לנו אחריות כחברה, ולגורמי ממשל ולגופי התקשורת במיוחד, לנקוט בזהירות, במחשבה, לזכור שמדובר בדיני נפשות.
"ואלו הן נפשות שכעת אינן בהכרח במצב להתמודד עם "מניפולציה כותרתית" מהסוג שלא פעם מביא לשיימינג חברתי. ואותם, או מי ממשפחתם, זה עלול לדרדר ישירות לתהום. גם הערצה חברתית מוקצנת ו"הייפ" גדול סביבם כפי שראינו לא פעם, גרמו לנזקים נפשיים, מדובר על אנשים בהליך שיקום מורכב, והחברה שלנו צריכה להפנים את העובדה הזאת".
הוא המשיך: "אפשרו להם מעט שקט. תנו להם לעכל, לעבד טראומה מורכבת וארוכה, להתאבל על מי שאיבדו, וגם אם לעיני מצלמות, שימו גבול. אתם מייצרים סכסוכים חברתיים לאומיים יש מאין, ועבור כסף ופרסום. החברה שלנו שבורה, מוכה ומדממת. יש כ"כ הרבה נפשות שנפגעו. הנפש היא דבר עדין ומורכב, העת הזו היא לסובלנות ולא להתנפלות.
"ואל תגידו לעצמכם שהם נראים חזקים ונראים מתפקדים אז כנראה שהכל בסדר ושהם יכולים להתמודד. יש צעקה גדולה בכל אחד ואחד מהם, ובכל נפגעי 7.10. אצל חלקם היא עדיין במעמקים, אצל חלקם היא מבעבעת ופורצת, לא משנה כמה חזקים הם נראים לכם. שבעזרת השם יזכו כולם לשוב הביתה, להחלים, להתחזק ולהתמודד".
0 תגובות