גל המחאה נגד השלטון באיראן הולך ומתפשט, והנהגת הרפובליקה האסלאמית ניצבת מול משבר לגיטימציה הולך ומעמיק. כך עולה מניתוח שפרסמה סוכנות הידיעות רויטרס. ההפגנות, שהחלו בטהרן לפני כחודש, התרחבו לכל 31 מחוזות המדינה, אם כי טרם הגיעו להיקפים של מחאת 2022–2023 בעקבות מותה של מהסא אמיני.
המחאה הנוכחית החלה בקרב סוחרי הבזאר הגדול בטהרן, על רקע צניחה חדה בערך הריאל, ובהמשך הצטרפו אליה בעיקר צעירים – הפעם בעיקר גברים – בניגוד למחאה הקודמת שבה נשים וצעירות עמדו בחזית. לפי דיווחי ארגון זכויות האדם HRANA, נהרגו לפחות 34 מפגינים וארבעה אנשי כוחות ביטחון, וכ־2,200 בני אדם נעצרו.
ביום חמישי חוותה איראן ניתוק אינטרנט ארצי, שנמשך גם ליום שישי, במקביל לקריאות מחו״ל להחרפת המחאה מצד רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון שהודח במהפכה האיסלאמית ב־1979.
לדברי אנליסטים, מדובר בהתפכחות עמוקה מהסטטוס-קוו השיעי. “הקריסה איננה רק של המטבע – אלא של האמון”, אמר אלכס וטאנקה מהמכון למזרח התיכון בוושינגטון בשיחה עם 'רויטרס'.
הוא הוסיף כי המודל שבו המשטר שורד באמצעות דיכוי וּויתורים טקטיים מתקרב לקצה גבול היכולת. “שינוי נראה בלתי נמנע; קריסת המשטר אפשרית – אך אינה ודאית”, אמר.
הרשויות מנסות לשלב בין דיאלוג על מצוקה כלכלית לבין דיכוי אלים של מחאות אלימות, אך הפער בין סדרי העדיפויות של המשטר לציפיות הדור הצעיר הולך ומתרחב.
צעירים רבים מביעים זעם על מדיניות החוץ האגרסיבית של טהרן – התמיכה בארגונים חמושים באזור והעימות המתמשך עם ארה״ב וישראל – וטוענים כי היא אינה משרתת את חייהם. סיסמאות כמו “לא עזה, לא לבנון – חיי למען איראן” נשמעות שוב ושוב ברחובות.
במקביל, השפעתה האזורית של איראן נחלשה בעקבות פגיעות בזרועותיה – מחמאס בעזה, דרך חיזבאללה בלבנון ועד החות’ים בתימן – וכן לאחר הדחת בעל בריתה בדמשק, בשאר אל-אסד.
ברקע, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי ייתכן שיסייע למפגינים אם יופעל נגדם כוח קטלני, חודשים ספורים לאחר עימות צבאי עם איראן. מנגד, המנהיג העליון עלי חמינאי הבטיח כי איראן “לא תיכנע לאויב”.
גם בישראל עוקבים מקרוב. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על המחאה, וכינה אותה “רגע מכריע שבו העם האיראני נוטל את עתידו בידיו”.
בתוך איראן עצמה הדעות חלוקות: רבים מתנגדי המשטר שוללים התערבות צבאית זרה, למרות זעמם על השלטון. “אנחנו רוצים שלום וחיים נורמליים – בלי הרפובליקה האיסלאמית”, אמר תושב איספהאן, אך הדגיש כי אינו רוצה שארצו תספוג שוב תקיפות.
בכיר לשעבר במחנה הרפורמיסטי של המשטר אמר כי עמודי התווך האידיאולוגיים של הרפובליקה האיסלאמית – מאכיפת קוד הלבוש ועד מדיניות החוץ – אינם מדברים עוד אל מי שטרם מלאו לו 30. “הדור הצעיר כבר לא מאמין בסיסמאות המהפכה – הוא רוצה לחיות בחופש”, אמר.
0 תגובות