״האיראנים מאזינים למה שהם רוצים – הראיון הזה לא מעניין אותם״
הראיון נפתח בשאלה ישירה ולא שגרתית: האם ייתכן שגורמים איראניים מאזינים לשיחה בזמן אמת.
תגובתה של גוטליב חדה ומבטלת: לדבריה, גם אם גורמים זרים מאזינים, אין לכך משמעות מעשית. הטלפון שלה, כך היא מדגישה, אינו מכיל חומרים רגישים, תיעוד ביטחוני או מידע מסווג כלשהו.
״מי שחושב שהאיראנים או כל גורם אחר ימצאו אצלי משהו בטלפון – שיבדוק לבריאות״, אמרה. לדבריה, מלבד תמונות משפחתיות ושיחות אישיות, אין שם דבר.
״גם השב״כ יכול לפרוץ – זה לא הופך אותי ליעד״
גוטליב דוחה את הדרמטיזציה סביב פריצות טלפונים, ומבהירה כי בעידן הדיגיטלי אין טלפון חסין לחלוטין. לטענתה, גם גורמי ביטחון ישראליים מחזיקים ביכולות חדירה, ואין בכך כדי ללמד על איום קונקרטי נגדה.
היא אף הביאה דוגמה קיצונית מעולם הטרור, כשהזכירה כי אוסאמה בן לאדן נמנע משימוש באמצעים דיגיטליים, והדגישה כי מי שמנהל חומרים רגישים בטלפון הנייד שלו פועל בחוסר אחריות.
״אני לא עושה ספקולציות מי פרץ״
כשנשאלה מי עומד מאחורי ניסיון הפריצה, אם אכן היה כזה, גוטליב סירבה להיגרר להאשמות. לדבריה, אין לה עניין בניחושים או תיאוריות, והיא לא רואה בכך אירוע שמצדיק עיסוק ציבורי נרחב.
״הטלפון שלי נקי״, חזרה ואמרה, ״ומי שמחפש מבוכה – לא ימצא אותה״.
״ריקודי טיקטוק זה לא מביך – זו שמחת חיים״
גם ניסיונות להציג תכנים אישיים שלה ברשת כ״מביכים״ נתקלו בביטול מוחלט. גוטליב הדגישה כי אין לה בעיה עם שמחת חיים פומבית, וכי ריקודים או תכנים קלילים אינם מביכים אותה כלל.
לדבריה, הדבר היחיד שהיה מטריד אותה הוא פגיעה אפשרית בילדיה, אך מעבר לכך – אין לה מה להסתיר ואין לה במה להתבייש.
פרשת אלי פלדשטיין – ״שקרן מדופלם תחת לחץ״
הראיון עבר במהירות לנושא הנפיץ של פרשת אלי פלדשטיין. גוטליב טענה כי המעשה היחיד שפלדשטיין עשה נכון היה חשיפת מסמך שלדבריה הוסתר מראש הממשלה, מסמך שלטענתה הוכיח כי חמאס אינו מעוניין בעסקת חטופים, ופועל למשיכת זמן ולשחיקת החברה הישראלית.
מעבר לכך, היא טענה כי פלדשטיין נחקר פעמיים בשב״כ, עבר בדיקות פוליגרף ונמצא דובר אמת בנוגע לטענה שראש הממשלה לא ידע על מעשיו.
לשיטתה, הטענות שמושמעות כיום נגדו הן תוצאה של לחצים כבדים שמופעלים עליו, בניסיון להוביל אותו למסור גרסה שתשרת גורמים אחרים.
מתקפה חזיתית על הצנזורה הצבאית
אחד הרגעים החריפים ביותר בראיון הגיע כשגוטליב התייחסה לצנזורה הצבאית. לדבריה, לא מדובר בגוף שזקוק לרפורמה – אלא בגוף שיש לפרק ולבנות מחדש.
היא הצביעה על מקרה שבו סרטון שקרי, שלדבריה הוציא את דיבתם של לוחמי צה״ל בעולם, אושר לפרסום, בעוד מסמך שחיזק את עמדת הדרג המדיני בנוגע לחוסר האפשרות להגיע לעסקת חטופים – הוסר.
לטענתה, מדובר בצנזורה שפועלת לפי נרטיב פנימי של גורמים בצמרת הצבאית, ולא לפי שיקולי ביטחון מדינת ישראל.
״הצנזורה הפכה למדיניות אישית״
גוטליב הדגישה כי אין לה התנגדות עקרונית לעצם קיומה של צנזורה צבאית, אך היא חייבת להיות מקצועית, ביטחונית ונטולת אג׳נדה.
לדבריה, כאשר אלופים בצה״ל פועלים כצנזורים מתוך תפיסה נרטיבית, ולא מתוך אחריות ביטחונית גרידא, מדובר בכשל חמור שפוגע באמון הציבור.
הראיון שודר ב״כיכר FM״ בהגשת אלי גוטהלף. הפקה: נריה סעדיה
0 תגובות