המאזינים של ״כיכר FM״ קיבלו בתוכנית אחת גם ויכוח כלכלי לוהט, גם אזעקת אזהרה ביטחונית מירושלים, גם סיפור חנוכה מרגש מנחלאות וגם רמיזה לסקופ חורפי לבן במיוחד. אלי גוטהלף פתח את השידור עם ״הבשורה״ לצרכן הישראלי: שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגדיל את תקרת הפטור ממסים על קניות מחו״ל ל־150 דולר. אבל מהר מאוד התברר שלא כולם חוגגים.
״הפופוליזם של סמוטריץ׳״ מול ״הנשימה האחרונה של העסקים הקטנים״
אורן בוטה, יו״ר תנועת העצמאים, עלה לשידור טעון וכואב. לדבריו, הרחבת הפטור ממסים על יבוא אישי אינה בשורה אלא סכין בגב למגזר העצמאים ולחנויות הקמעונאות בישראל.
בוטה טען כי כבר היום נפגעים העסקים המקומיים מגל עצום של חבילות מחו״ל, והכפלת התקרה ל־150 דולר תגדיל דרמטית את הפגיעה. הוא הציג חישוב לפיו כמאה מיליון חבילות בשנה, בשווי ממוצע של עשרות דולרים לחבילה, מתורגמות להפסד של מיליארדים בקניות שלא נעשות בישראל לטובת עסקים מקומיים שמשלמים ארנונה, מע״מ, מס הכנסה וביטוח לאומי.
לטענתו, העלאת תקרת הפטור תביא לסגירת עשרות אלפי חנויות, בעיקר ברשתות ובקניונים, ותפגע ישירות במאות אלפי עובדים, בהם רבים מהמגזר החרדי, הסטודנטים ועובדי החנויות במשמרות.
גוטהלף לא הסתפק בהקשבה. פעם אחר פעם הוא דחק בבוטה לענות לשאלה אחת פשוטה: אם אתם באמת נלחמים למען העסקים הקטנים, למה המאבק לא ממוקד בדרישה להשוות את התנאים ולתת פטור ממע״מ גם בקנייה מחנויות בישראל עד 150 דולר, במקום לבטל את הפטור על היבוא האישי מחו״ל.
בוטה השיב כי הוא תומך גם בהרחבת הפטור לעסקים המקומיים, אך העריך שמשרד האוצר לעולם לא יסכים לוותר על ההכנסות הללו. גוטהלף הציע לבוטה הצעה ישירה: אם תנועת העצמאים תשנה את דף המסרים ותדרוש בראש ובראשונה פטור ממע״מ לקנייה בעסקים הקטנים בישראל עד 150 דולר, הוא עצמו יצטרף למאבק, יארח אותם שוב וידחוף את הנושא ישירות מול שר האוצר בשידור.
״גז מדמיע בתוך הבית״: ״חיים על סף עוד שביעי באוקטובר״
מהכלכלה עבר השידור לביטחון. אלי גוטהלף שוחח עם שרי זוסמן, תושבת נווה יעקב, שהפכה בשנה האחרונה למתריעה בלתי נלאית על הכשלים סביב מכשול קו התפר בצפון ירושלים. היא חיה יום יום עם התוצאות.
זוסמן סיפרה על מציאות הזויה: פרצות פתוחות בגדר ההפרדה מול הכפרים הפלסטיניים הסמוכים, מעבר יומיומי של אלפי פלסטינים דרך חורים ידועים ומוכרים, ושימוש שגרתי של הכוחות בגז מדמיע באזור, גז שמגיע ישירות לבתים של תושבי נווה יעקב.
לדבריה, משפחות עם ילדים נאלצות לסגור חלונות במהירות ולהתמודד בתוך הבית עם כאבים בעיניים ובגרון בגלל ענני גז שמגיעים מהעימותים סביב הפרצות בגדר. אבל מאחורי הסבל היומיומי מסתתר איום עמוק יותר: אותה מציאות ביטחונית שאפשרה, לפי הדוח, מעבר מחבלים דרך הפרצות לכיוון ירושלים.
זוסמן תיארה שורת פניות נואשות שעשתה לכל הגופים האפשריים: לשכת השר לביטחון לאומי, משרד הביטחון, המשטרה, מג״ב, משרדי ממשלה נוספים, ואף תלונה רשמית למשטרה. לדבריה, התשובה שחזרה שוב ושוב הייתה אחת: האחריות מפוזרת בין כמה גורמים ואין יד אחת שמקבלת החלטות וסוגרת את הפרצות.
היא בירכה על דוח מבקר המדינה, שמשרטט תמונה מדאיגה של כשלי המכשול והמעברים, אבל ביקרה בחריפות את העובדה שהמסקנות מתמקדות בעיקר בשיפור המעברים הרשמיים לפלסטינים ולא דורשות בפירוש סגירה מיידית של הפרצות הפתוחות בגדר.
גוטהלף ניסה למקד את הדיון: ייתכן שבשלב הראשון חייבים להגדיר באופן ברור מי הגוף האחראי, ורק אחר כך לדרוש לוח זמנים מחייב לסגירת הפרצות. זוסמן מצידה טענה שהדוח אמנם מדבר גבוהה על ״תיאום״ ו״אחריות״, אבל לא אומר את המשפט הפשוט שהשטח זועק: כל פרצה בגדר חייבת להיסגר בתוך יום.
נחלאות מאירה את החג: ״אין זמר אחד, כולם שרים ביחד״
אחרי הכאב הכלכלי והביטחוני, הגיע גם רגע של אור. אלי גוטהלף העלה לשידור את הזמר והיוצר שימי וייס, אחד מהפנים הבולטות של סרטוני ההדלקה המרגשים שהתפוצצו ברשת מנחלאות בחנוכה האחרון.
וייס סיפר שהכל התחיל באופן הכי לא מתוכנן. חבורה של בחורים שלומדים וגרים בנחלאות החליטה בזאת חנוכה לצאת מהבית, להדליק בחוץ ולהוסיף פסנתר, גיטרה וכמה חברים. בתוך ימים ספורים ההדלקה הפכה למוקד עלייה לרגל, עם אלפי אנשים שגדשו את הסמטאות הצרות.
לדבריו, הקסם הגדול הוא התמהיל האנושי. חרדים, דתיים, מסורתיים, חילונים ואנשים שאפילו מגדירים את עצמם כלא מאמינים, כולם עומדים יחד, שרים, רוקדים ומרגישים שייכות למשהו גדול מהם. נחלאות, הוא אומר, היא אחד המקומות האחרונים בירושלים שנשארו עם אותנטיות של פעם, והחנוכייה הפכה לסמל של זה.
וייס, שמוכר גם כזמר חתונות וזיצים, הסביר שההדלקה הזו שונה מכל הופעה. אין ״כוכב״ על הבמה, אין מיקרופון אחד שכולם מסתכלים עליו. יש כמה מוזיקאים שמכוונים את הסולם ואת הקצב, אבל כל הקהל הוא הזמר האמיתי. גוטהלף ניצל את ההזדמנות וביקש ממנו קריינות ספונטנית לתוכנית, ורק הקפיד לתקן בשידור את ההגייה המדויקת של שם המשפחה שלו.
״לקשור מרפסות, להתכונן לרוחות חזקות, ואולי... שלג״
לקראת סיום צירף גוטהלף את חזאי מזג האוויר צחי פלג, כדי לסיים את השידור עם חיוך ואולי גם טיפת ציפייה. פלג עדכן שמאחורי הימים הגשומים וההצפות באזור השרון מסתתרת מערכת חורף משמעותית במיוחד.
בהמשך השבוע צפויים גשמים לפרקים, רוחות חזקות מאוד ואפילו מה שהוא מגדיר כסערה של ממש. לדבריו, הרוחות עלולות להגיע למהירות של 70 עד 90 קילומטר לשעה ואף יותר, ולכן הוא ממליץ כבר עכשיו לקשור חפצים במרפסות, בגגות ובגינות כדי למנוע נזקים.
ואז הגיע הטיזר שכל ישראלי מחכה לו בחורף: פלג רמז לראשונה על אפשרות לשלג לא רק בחרמון. הוא סירב להתחייב בשלב הזה על ירושלים, אבל הודה שגם הוא מקווה לראות לבן בבירה. גוטהלף מיהר לסגור איתו ״דיל״ בשידור: אם ירד שלג בירושלים, התוכנית הבאה תיפתח איתו.
בסיום התוכנית הודה גוטהלף למאזינים, לצוות ההפקה והבטיח להמשיך לעקוב גם אחר מאבק העצמאים, גם אחר הכשלים הביטחוניים סביב ירושלים וגם אחר התחזית הלבנה שיכולה, אולי, להאיר מעט את החורף הישראלי הכבד.
עורך ומפיק: נריה סעדיה
0 תגובות