מה עושים עם הילדים בזמן מלחמה?
הסופרת מנוחה פוקס מומחית תהליכי חינוך מנחת הורים, יועצת זוגית, מנהלת בית ספר תיכון לבנות.
הורים יקרים! הו, הו, זה הזמן שבו אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם.
אכן, יקרים אתם. יקרים כל כך, עד שרק אתם תוכלו לנווט את הילד שלכם בזמן ה"ייחודי" הזה.
אתם העוגן של הילד שלכם, אתם המשענת שלו, ואתם תקבעו אם הוא יעביר את הימים הקשים הללו בשלום.
אז איך מרגיעים את הילדים בימים אלו, כשאתם בעצמכם רועדים?
דבר ראשון מרגיעים את עצמכם.
קשה? ברור! מאתגר? בלי ספק!
אבל קושי ואתגר מולידים עוצמות.
אמרו לעצמכם: אני אהיה פה למעני ולמען ילדיי! זה הרגע שבו תוכח הורותי.
ככל שילדיכם ירגישו שאתם חלשים – הם יהיו חסרי אונים.
ככל שהם ירגישו שאמנם המצב סוגר עליהם, אבל הוריהם יודעים מה הם עושים (למשל הליכה למרחב מוגן ללא זלזול) – כך הם יתחזקו.
אז בואו נראה מה ניתן לעשות?
- לאסוף את הילדים ולחשוב יחד מה המצב, מה קורה, מה זה אומר בכלל, ומה זה אומר לגבינו, כאן, בבית, במשפחה.
- אני יושבת עם נכדיי בני השלש והארבע ומוצאת את עצמי מסבירה להם על המנהיג האיראני ואיך כמו שהמן מצא את עצמו תלוי על עץ גבוה כך גם הוא, כי הוא פעל נגד היהודים ונגד אנשים שלא עשו לו רעה מעולם.
- הם שואלים מי שולח את הטילים ולמה? הם שואלים מי מפעיל את האזעקה ולמה צריך באמצע הלילה לרוץ למקלט הרחוק. לכל יש תשובות לרמה שלהם, קל וחומר לרמת הילדים הגדולים יותר. ועכשיו דברו על הילדים שלכם ועל המשפחה שלכם, כשילדים מבינים – הם פחות חוששים ומתייחסים אחרת אליכם ולאחרים.
- לתת לילדים לגיטמציה לחשוב מה שהם חושבים ולחשוש ככל שהם חוששים. זה לא קטנוני לדבר על הפחד, זה לא תינוקי לבכות ולנגב דמעות, זה לא טיפשי לומר דברים שיושבים לי על הלב. נכון לומר להם:
- "אתה צודק, זה באמת מפחיד מאוד. לאזעקות האלו יש קול מפחיד. גם אני מפחדת. גם אני לא אוהבת מלחמה.
- אבל אחרי שהילד שומע שגם אנחנו שם, להראות לו גם את דרכי המילוט כפי שנראה בהמשך.
- לתת חיבוק לילדים הרבה יותר מתמיד. להיות שם בשבילם, יש לנו מלא זמן לשבת מחובקים על הספה, בואו ננצל אותו (איזה מזל שיש חופש לנו ולהם, ברוב במקרים).
- להסביר לילדים שהטילים האלו הם לא רק מפחידים, הם גם אומרים שאנחנו עכשיו נלחמים באויב שצריך לחסל אותו ואנחנו נצליח, העיקר שאנחנו ביחד, ויחד תמיד קל יותר. העיקר שיש לנו מרחב לרוץ אליו, תארו לכם שלא... שאנחנו בידיים טובות, יש מי ששומר עלינו ומגן עלינו ועושה מה שצריך לעשות. יש לנו עולם שלם של תורה, אנשים ששומרים עלינו בלימודם ובהקרבת נפשם לתורה, יש מי שמגן עלינו במדים ובנשק. אנחנו עטופים ושמורים.
- לא לפתוח שום אמצעי תקשורת המראה את החדשות. ראו ערך שבת. בזמן שאיננו ניזונים מפרטים ומחזרה על דברים המחזקים את הפחד, אנחנו רגועים יותר. באמת לא לדעת זה לפחד יותר, אבל לא לדעת פרטים החוזרים על עצמם שוב ושוב, מחוזקים בדעות ובהרהוריי שווא – זה דבר המביא לשקט.
- לחלק תפקידים לכל הילדים. רק באמצעות הקדשה והקרבה לאחר, אנחנו יכולים להינצל. אדם שיעשה רק למען עצמו – ימצא עצמו לבדו במערכה, ללא עוזר, ללא מושיע, ללא מגן.
- כי העושה למען עצמו בלבד, יחווה בידוד בסופו של דבר.
- מה אפשר לעשות למען אחרים גם כשיושבים במקלט שיתופי?
- להכין מכלי שתיה חמה וקרה לכל הנוכחים. לשתות קפה יחד, זה לא כמו לשתות לבד.
- להכין כריכים לכל היושבים. לא נעים לשבת בפינת המקלט ולאכול כל משפחה לבדה את הכבודה שהיא מביאה.
- לחלק לאחרים מכול הבא ליד.
- באחד המקלטים שביקרתי בהם בשבת, חילק ילד קטן חטיפים לכל היושבים במקלט. האור שבקע מעיניו אי אפשר היה להתכחש לו, אפילו שסביר שהחטיפים בכלל היו אמורים להיות מחולקים בפורים.
- ילדים שמקבלים תפקיד משלהם, כמו למשל: אתה אחראי לתת יד לאח הזה ולקחת אותו למקלט, או: אתה אחראי להביא למקלט את השתייה הכוסות! ירגיש גדול, אחראי ומועיל.
- מי שמועיל לא יכול להרשות לעצמו לשבת ולהתאבל, מחכים לו, והוא חש בזאת.
- ילדים גדולים יכולים להכין ארוחות משך היום. אולי זה הזמן ללמד אותם אם אינם יודעים להכין.
- השגרה חשובה. שימו לב להתלבשות בזמנה, לארוחות בזמנן, לתפילות במועדן. שגרה משרה רוגע.
- אתם לא צריכים להיות מישהו אחר. רק אתם בעצמכם. הורים הם לא מלאכים, הם פשוט הורים, נמצאים, קיימים, מורגשים, מחזקים, מעודדים ואוהבים.
- פורים מגיע. למה להשאיר את התחפושות בצד? עדיין אפשר להתחפש. גם כשרצים למקלט ברצף. יש את הפנאי לכך, אפשר להשקיע בזה. תנו לילדים להתחפש בשמחה, אלא שהפעם, במקום מסיבה בגן או בבית הספר, תתקיים מסיבה שונה, לכל יושבי המקלט.
- אולי תקחו לידיכם את ניהול המסיבה במקלט? מי יביא מה, מה יעשו בדיוק בכל רגע ובכל שעה. איך תיראה המסיבה, מה יחלקו בה, איך ישירו, מי ישים שירים בנגן?, כמובן שבכל מקום המסיבה תהיה כפי שמתאימה לו, לא דומה מסיבה לכל השכנים לזאת של המשפחה שנכנסת לחדר הממ"ד לבדה. לא דומה מסיבה לתושבים זרים מהרחוב, לזו של הבניין לבדו.
- הפעילו את היצירתיות שלכם, שתפו את ילדיכם. אם אתם מורים היעזרו ביכולות שלכם כמורים להפעיל כתה, אם אתן גננות, תנו לגננת שבכן לקיים מסיבה. אם אתם אנשי עסקים מרוויחים - קחו על עצמכם את המעטפת הכספית, אם אתם אנשים מצחיקים ומדליקים – הבעירו את האש, את אש ההומור והשמחה וצאו בריקודים.
- פורים היום. אולי פורים מיוחד במינו, אבל עדיין פורים, בואו נחשוב איך להביא את הפורים הזה, ואת הימים הקודמים לו, לפורים שלא נשכח אותו לעולם ולא בגלל קולות המלחמה, אלא בזכות קולות הנגינה, השירה, ההווי הקהילתי והשמחה.
0 תגובות