דו"ח חריף ונוקב שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מטיל צל כבד על הניהול הכלכלי והחברתי של המדינה לפני ובמהלך המלחמה. המסקנה המרכזית היא כשל מערכתי בדרגים הבכירים ביותר – מחדל של אי-היערכות ואי-ניהול.
ההתרעה שהתעלמו ממנה (תקופת ליברמן-נתניהו): הביקורת מתחילה בתקופה שקדמה לקרבות: למרות התרעות חוזרות ונשנות של גורמי המקצוע ומשרד המבקר עצמו, ראש הממשלה דאז והשרים האחראים על הקבינט הכלכלי (אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו) לא עסקו כלל בהיערכות כלכלית לשעת חירום. המבקר קובע כי זו הייתה התעלמות מצורך חיוני שנדרש מזמן.
ההשבתה בזמן הקרבות (תקופת סמוטריץ'-נתניהו): הכשל נמשך ואף החריף במהלך המלחמה: לפי אנגלמן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוסמך לעמוד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, "לא מימש את סמכויותיו". התוצאה הייתה דרמטית: הקבינט הפסיק להתכנס לחלוטין כבר בדצמבר 2023. אנגלמן מטיל אחריות ישירה על ראש הממשלה נתניהו, שצריך היה להתערב ולוודא שתתקיים "הובלה אזרחית אפקטיבית" – אך הדבר לא נעשה.
"אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו באה לידי ביטוי בהיעדר מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ולתושביהם." – לשון הדו"ח מטיחה את הקשר הישיר בין הכשל הניהולי לבין מצוקת התושבים.
הרזרבה שאיננה – ה"אפס" שחשף את הפער: אחד הממצאים המטלטלים ביותר בדו"ח הוא הכשל בניהול תקציב החירום. המבקר קובע נחרצות כי "לא היו רזרבות תקציביות זמינות" בעת פרוץ הקרבות.
פער מחייב: בעוד שאגף החשב הכללי העריך שקיימת רזרבה של כ-30 מיליארד שקלם, גורמים באגף התקציבים חשפו בפני הביקורת כי "בפועל הרזרבה האפקטיבית הייתה אפס". המשמעות: משרד האוצר נאלץ לחפש מקורות תקציביים בזמן אמת, תוך כדי לחימה, בשל היעדר סעיף חירום ייעודי.
אנגלמן מסכם בהוראה ברורה: על ראש הממשלה ושר האוצר "לממש את סמכויות הקבינט" באופן מיידי ולגבש מנגנון קבוע שיבטיח מוכנות כלכלית לחירום, תוך חיזוק חוסנה הפיננסי של המדינה.
0 תגובות