היה זה שנה שעברה, ממש בערב ראש השנה. התקשר אלי יהודי וסיפר לי בעצב וכאב גדול על השנה האחרונה שהוא עבר. שנה קשה מאוד, מכל מיני בחינות – נפשית, אישית, כלכלית ורפואית. דברים שהיו אצלו ברורים ובטוחים בחיים – התפרקו למול עיניו כמו פירמידה שנופלת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הוא סיפר שהוא הלך לשמוע שיעור של התחזקות לפני ראש השנה, והוא כולו מבוהל. הדרשן אמר שם כך: כל אחד יודע בליבו מה הוא עבר השנה האחרונה, איזה קשיים, איזה דברים הוא עבר. ורק אם היה לו שכל – הוא היה משקיע בתפילות בראש השנה הקודם. כמה כאב היה חוסך לעצמו ולבני ביתו! ראש השנה זה יום שבו נכתבים – לחיים או למוות, לייסורים, למכאובים, לחוליים. הכול באותו יום.
ואת האמת? אני נלחצתי. לא די בשנה הקשה שחלפה עלי, נכנסתי ללחץ והלקיתי את עצמי: איזה טיפש הייתי שנה שעברה בראש השנה! אולי אם הייתי מתפלל יותר חזק – לא הייתי חווה את כל המכאובים שהיו לי השנה. וגם עכשיו אני בלחץ מראש השנה הזה – איך אתפלל בשביל שתהיה לי שנה טובה? אולי אלוקים ירחם עלי…
אמרתי לאותו יהודי: תקשיב לי טוב. תמחוק מהזיכרון שלך את מה שאמר אותו דרשן, רב יהיה מי שיהיה. דבר ראשון – אתה לא יודע חשבונות שמים. אתה יכול להתפלל הכי טוב, ואדם יכול להיות לו שנה אחרת לגמרי ממה שהוא התפלל. אבל זה לא העניין.
אני מכיר ראש השנה אחרת. ראש השנה לפי הבעל שם טוב. ומה הבעל שם טוב אמר? הוא נתן עצה איך באמת לקבל שנה טובה. וזה פשוט: בראש השנה – לשמוח, להיות בטוח, ולהגיד: “השם בטוח. השם הוא אב הרחמן. הוא בטח כתב אותי ואת בני ביתי לשנה טובה”.
פשוט חשיבה חיובית שונה. לא איומים של “אם לא תתפלל יהיה לך ככה וככה”, אלא ההפך: תתפלל – אבל מתוך ביטחון ושמחה שאלוקים, שהוא אוהב ומרחם, ייתן לך שנה טובה. ותגיד את זה שוב ושוב לעצמך ולבני ביתך: “אני בטוח שהשם ייתן לנו, וגזר עלינו שנה טובה”. בזה ממתקים הדינים ויהיה לך שנה טובה.
דרך אגב, הבעל שם טוב כתב עוד דבר – איך לזכות בראש השנה בשנה טובה. זה: כמה פעמים שאתה פוגש יהודים – תברך אותם בשנה טובה ומתוקה. וככה, יש יותר סיכוי טוב ובטוח שיהיה לך שנה טובה ומתוקה. ככל שאתה מברך אחרים, חושב על אחרים – בזכות זה תהיה לך שנה טובה.
אמרתי לאותו יהודי: אל תחשוש. מה שהיה – היה. נכון, עברת שנה קשה ולא פשוטה. אבל לדעתי – אם אתה רוצה שנה טובה, פשוט בכל סעודות ראש השנה תשמח, תרקוד, ותהיה בטוח שתהיה לך שנה טובה.
אותו יהודי יקר ומתוק – כך עשה. וברוך השם, הייתה לו שנה טובה ומבורכת, מתוקה מדבש. אז במקום לפחד ולחשוש ולירא מאלוקים שהוא יעניש אותך אם לא תתפלל – הפוך! תשמח, תגיל ותרנן, שהאלוקים, האב הטוב, ייתן לך בטוח שנה טובה ומבורכת.
וכאן אני רוצה לעצור. אח יקר, אחות יקרה – תחשבו רגע על עצמכם. כמה פעמים נכנסתם לראש השנה בתחושה של פחד? כמה פעמים חשבתם: “האם התפללתי מספיק חזק? האם בכיתי מספיק?”.
אבל הבעל שם טוב הקדוש גילה לנו סוד אחר. הקב"ה לא מחפש להפחיד אותנו. הוא אבא. אבא טוב. ואבא טוב – לא יושב עם פנקס ומחפש איפה להעניש. הוא מחפש איך לתת.
תדמיינו ילד קטן שמגיע לאבא שלו בערב החג. הוא לא מתחנן בפחד. הוא פשוט פושט ידיים ואומר: “אבא, אני סומך עליך שתיתן לי”. האמון הזה – ממיס כל לב.
וגם אני בעצמי, מודה, לא פעם עמדתי בראש השנה והרגשתי את הפחד הזה. הדופק עלה, הלב הלם בי, והמחשבות רצו: “האם עשיתי מספיק? האם אני ראוי?”. עד שהבנתי – זה לא הכיוון.
השינוי הגיע כשאמרתי לעצמי: אני לא ילד קטן מול שופט נוקשה. אני ילד אהוב מול אבא רחום. ברגע הזה – כל התפילה שלי השתנתה.
והנה עוד נקודה: כמה פעמים ביום אנחנו נתקלים באנשים – בבית הכנסת, ברחוב, בסופרמרקט. מילה אחת פשוטה – “שנה טובה ומתוקה” – משנה את כל האווירה.
אני זוכר יהודי שסיפר לי: הוא בירך בחיוך שכן שהיה מיואש. כמה ימים אחר כך, השכן בא ואמר לו: “המילים שלך שינו לי את כל מצב הרוח. פתאום הרגשתי שיש לי תקווה”.
תבינו – ברכה אחת קטנה יכולה להפוך לישועה גדולה.
בסליחות השנה הראשונות, במוצאי שבת, אמרו: אבינו מלכנו, חננו ועננו, כי אין בנו מעשים. עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.
אני מסתכל מסביב ואומר לעצמי: עם אדיר כזה – עם ישראל – עבר גלויות, ייסורים, ולא רק זה. כל אחד עובר את המסכת האישית שלו בעולם הזה, ועדיין עם ישראל משתדל לעשות מצוות, לשמור תורה, ללמוד, לעשות חסד וצדקות. מה לא!
אמרתי לעצמי: זה ממש הפוך.
צריך לומר: אבינו מלכנו, חננו ועננו, כי יש בנו מעשים טובים.
כמה טוב עם ישראל עושה, למרות הקשיים הבלתי רגילים שהוא עובר. מי כעמך ישראל – גוי קדוש! אפילו פושעי ישראל – מלאים מצוות כרימון.
תפסתי את הגיטרה ופשוט הלחנתי על כך שיר: “אבינו מלכנו, חננו ועננו – כי יש בנו מעשים טובים.”
וזו לא הייתה סתם מנגינה. זה היה שינוי תפיסה של מי אנחנו כעם יהודי כלפי השם יתברך. שינוי של החשיבה הגלותית.
כן – עם ישראל, מי כעמך ישראל, גוי קדוש. אנחנו, עם ישראל – מלאים מעשים, מצוות ומעשים טובים.
וכשאני יושב וכותב עכשיו את השורות האלו, אני מקווה שהשיר כבר יצא לאוויר העולם. שיגיע ללבבות, שיחזק, שישירו אותו יהודים בכל מקום. כי זה לא רק שיר – זו תפילה. זו אמונה. זו אמירה מחודשת: יש בנו מעשים טובים.
עם ישראל שרד שואה, פוגרומים, גלות קשה. ובכל זאת – אנחנו כאן. בונים בתים, מגדלים ילדים, שרים זמירות, מחלקים חסדים. איזה עם יש עוד בעולם שיכול לעבור כאלו תהומות – ולהמשיך להאמין?
המשפט “יש בנו מעשים טובים” הוא לא סיסמה. זו האמת הפשוטה של הדור הזה.
אני רוצה לבקש מכל אחד שקורא שורות אלו: עצרו לרגע. תניחו את העיתון, תעצמו עיניים. תחשבו על השנה שעברה – על הדמעות, על הכאב, על הנפילות.
ועכשיו תגידו בקול: “אני בטוח שהשם נותן לי שנה טובה ומתוקה”.
תרגישו איך הלב מתרחב. תנו לאמונה הזאת להיכנס. היא תעשה לכם שנה אחרת לגמרי.
וזה לא רק אני ואתה. השנה הזאת – אנחנו מתפללים לא רק על עצמנו. אנחנו מתפללים על עם שלם. עם שחי במציאות לא פשוטה, מול אתגרים רוחניים, מול קשיים כלכליים, מול סערות ביטחוניות.
וכשאנחנו כולנו אומרים: “שנה טובה ומתוקה” – אנחנו מושכים אור לא רק לעצמנו, אלא לכל העם כולו.
אז קחו על עצמכם החלטה אחת קטנה: בערב ראש השנה – תברכו לפחות עשרה אנשים בשנה טובה ומתוקה. זה יכול להיות בבית הכנסת, בשכונה, או אפילו בטלפון.
ותראו – איך הלב שלכם יאיר, ואיך אתם תזכו לשנה אחרת לגמרי.
אז בראש השנה, ואפילו עוד לפני זה, תאחלו לכל יהודי שאתם רואים – שנה טובה ומתוקה. תברכו את השני, ואתם תזכו גם באור. ובעיקר – במקום לקרוא ליום הזה “יום הדין”, תקראו לו “יום הביטחון”.
כמו שאמר הבעל שם טוב: לשמוח, להיות בטוח בו – שהוא ייתן לי את הכי טוב שיכול להיות.
כי השנה הזאת – לא נבוא בפחד, אלא בשמחה. לא בחרדה, אלא באמון.
בסוף כל החשבונות, כל הוויכוחים, כל הדרשות – נשארת האמת הפשוטה: הקב"ה הוא אבא. והוא רוצה לתת. והוא כבר כותב אותנו לשנה מתוקה, מלאה ישועות – רק מחכה שנאמין בזה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אז השנה – אל תעמדו בראש השנה רועדים מפחד. עמדו בשירה, בריקוד, באמונה.
כי אבינו מלכנו, חננו ועננו – כי יש בנו מעשים טובים.
שנה טובה ומתוקה, מלאה ביטחון, אמונה ושמחה, לכל בית ישראל.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
0 תגובות