כל מה שלא ידעתם על עלי הערבה ואיזו סגולה היא "בדוקה ומנוסה?" | משדר מיוחד לליל הושענא רבה

הרב פוקס מסביר כי עיקר הסדר בלילה הוא לימוד תורה, ובמיוחד סיום ספר דברים עד חצות. "ספר דברים כולל את כל התורה כולה, ולימודו בליל הושענא רבה נחשב חותם של רחמים", הוא אומר. זמן החתימה המדויק, כך לפי המסורת, הוא חצות הלילה – ומי שטרח ללמוד, להתפלל ולהרבות באור עד אותה שעה, יכול לשנות את גורלו לטובה.

נרות של רחמים – סגולות האש

בין הסגולות המיוחדות ללילה זה נמנה גם מנהג הנרות. רבים שומרים את נרות יום כיפור או ראש השנה ומדליקים את שייריהם בליל הושענא רבה כסגולה לריכוך הדינים. "נר ה' נשמת אדם", מזכיר הרב פוקס, "והאש מושכת אור ושפע מלמעלה". אחת המסורות המרתקות היא שימוש בנר ההבדלה של יום כיפור למנהג שמירה: בשמחת תורה מסדרים מעלי ערבה צורה של שם ה', מטפטפים מעט משעוות נר ההבדלה ומגלגלים לשמירה – סגולה עתיקה המובאת בספרים לשמירה בדרך ולהצלחה לכל השנה. יש לבדוק עם פוסק הלכה איך לעשות זאת באופן שלא ייווצר חשש של מחיקת השם רחמנא לצלן.

אימת הדין: האדמו"ר ממודז'יץ בשולחן הטהור בהושענא רבה

חיים רוזנבוים|23:24

יום החותם: היכן קרא המשפיע רבי אלימלך את 'משנה התורה'? 

חיים רוזנבוים|23:31

כוח הערבה – רגיעה, בנים ושמירה

הערבה, שאותה חובטים בבוקר הושענא רבה, נחשבת לאחד הסמלים המרכזיים של הלילה. על פי חכמינו היא משמשת לא רק לסיום ההקפות אלא גם ככלי לסגולות רבות. יש הנוהגים לשמור את הערבות שחבטו בהן כל השנה – כסגולה לשמירה בדרכים או להצלה מפחדים. רבי נחמן מברסלב כתב כי הערבות שחבטו בהן מסוגלות להגן מפחדים, ואילו בספר "יפה ללב" נכתב שמי שסובל מחלומות רעים יניח את הערבות תחת מראשותיו, והדבר יביא מנוחה לנפשו.

סגולה עתיקה נוספת שמובאת בשם המקובלים נוגעת לפרי בטן. המקובל רבי חיים שאול דוויק הכהן, השד"ה, תיאר מנהג שבו משתמשים בענפי הערבה כשיפודי בשר. האיש והאישה אוכלים מהם כסגולה לזרע קודש של קיימא, והשיפוד השלישי נועד על שם הולד העתידי. הרב בניהו שמואלי סיפר כי מאות זוגות נפקדו בזכות מנהג זה, ומדובר, לדבריו, בסגולה בדוקה שעוברת מדור לדור.

עוד נאמר כי משקה מעלי ערבה מסייע להרגעה ולביטול פחדים, ואילו מריחת מיץ עלי ערבה סמוך לפתח הבית נחשבת סגולה לשמירה מפגעים ולשלום הבית. יש השומרים את חבילת הערבות לכל השנה, ובשעת צרה חובטים בהן שוב תוך אמירת פסוקים מיוחדים.

לולב ואתרוג – המשך השמירה והברכה

גם לאחר תום החג, סמלי ארבעת המינים ממשיכים לשאת עמם כוח של שמירה וברכה. הנחת הלולב והאתרוג בפתח הבית נחשבת סגולה לשמירה מן המזיקים. נשים רבות נוהגות להכין מרקחת אתרוג מהפרי שבו בירכו בסוכות ולאכול ממנה בט"ו בשבט כסגולה ללידה קלה. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל אף העיד בחזון עובדיה כי חלק מהנשים שנפקדו בבנים קיבלו מאתרוג שבו בירך בעצמו בחג. לפי ספרי סגולות, אישה מעוברת שנושכת את פיטם האתרוג ביום הושענא רבה זוכה ללידה קלה ולברכה בזרע.

סדר הלימוד וההנהגות

במהלך הלילה נוהגים רבים לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת "וזאת הברכה" ולסיים את ספר דברים. הרב פוקס מדגיש כי מי שעוסק בלימוד זה זוכה לאריכות ימים ולשמירה. בבוקר החג נערכות שבע הקפות סביב התיבה – זכר להקפות סביב ההיכל – כסגולה לשמירה והגנה על עם ישראל לכל השנה. לאחר מכן נערכת חבטת הערבה, המסמלת את חיתום הדין בפועל ואת ביטול הגזירות.

עוד נמסר כי מי שמתפלל בכוונה בליל הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה, מובטח לו שיזכה להתפלל בכוונה לאורך השנה כולה.

דוד המלך – האושפיזין של הלילה

האושפיזין של ליל הושענא רבה הוא דוד המלך, "נעים זמירות ישראל". זהו לילה שבו נוהגים להרבות באמירת תהילים ולכוון במזמורי שבח ומלכות. לפי המסורת, סיום ספר תהילים בלילה זה נחשב תיקון גדול להמתקת דינים ולבניין הבית. הרב פוקס ממליץ שכל אדם ינצל את השעה הזו לבקשות אישיות ולתפילה למען הכלל.

קרדיטים:

תחקיר והגשה – יוסי עבדו

אורח באולפן – הרב המקובל חיים פוקס

במאי – אבי לודמיר

צילום – למי עזוז

עריכה ועיצוב אולפן – ידידיה כהן