שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה, היו צריכים להגיש על השעה 12 (חמישי) תשובה לבג"ץ, האם הם מסכימים להתפשר על זהות החוקר בפרשת הפצ"רית - ובנוגע לחקירת הדלפת הסרטון משדה תימן, אך לוין פרסם כעת באמצעות עורכי דינו מכתב מנומק מדוע הוא לא מסכים לכל פשרה.
בפתח המכתב נכתב: "מוגשת בזאת הודעת עדכון מטעם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, כדלקמן: בטרם נפנה להביא בפני בית המשפט הנכבד עדכון בדבר התייחסות המשיב 1 לאפשרות לסיים את תהליך בדרך מוסכמת, אנו רואים לחובה להכניס את הדברים שוב להקשרם ולהתייחס לאחרית דבר בזיקה לראשית, אשר הביאנו עד הלום".
לדברי לוין: "ברקע העתירה דנן, ניצבת אחת מן הפרשות החמורות בתולדות המדינה שעה ש"שלהבת נפלה בארזים" עת צמרת הפרקליטות הצבאית בישראל הייתה מעורבת, לכאורה, בשימוש לרעה בסמכות הנתונה לה על פי דין על מנת להדליף סרטון כוזב לתקשורת ובייחוס לחיילי צה"לל ביצוע מעשים חמורים בעציר בטחוני".
"לאחר ההדלפה", נכתב עוד: "ובמשך חודשים רבים עסקה, לכאורה, צמרת הפרקליטות הצבאית ובראשה העומדת בראש, במעשי טיוח, שקרים, הונאה והסתרה של מעשיהם הפסולים בפני ראשי מערכת הביטחון, נבחרי הציבור, חיילי צה"ל, שופטי בג"ץ והציבור כולו. על רקע זה, התעורר צורך דחוף לחקור את נסיבות ההדלפה, שיבוש החליכים החמור וכלל העבירות שנעברו לכאורה בפרשת על מנת לאפשר את טוהר ותקינות הליך החקירה ולהגיע במהירות לחקר האמת".
"אבן הראשה", כתבו עורכי הדין מטעמו של לוין: "למצב בו אנו נמצאים הוא קיומו של ניגוד עניינים מוסדי וחסר תקדים של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל פרקליטות המדינה, אשר פוסל את ראשי מערכות אלה ואת כל מי שכפוף להם לעסוק בעניין החקירה. מובן, כי הם לא אמורים וגם לא יכולים להשפיע על מי שיבוא בנעליהם. כפי שציין בית המשפט הנכבד בדיון, חשיפת הפרשה יצרה מצוקה רבה כפי שציין בית בציבור וזה משווע לחקירה ממצה ומלאה שתתבצע ללא מורא וללא משוא פנים."
לכן מובהר במכתב: "בנסיבות אלו לא נותרה בידיו של המשיב מתחייב מתפקידו הברירה אלא לעשות את המוטל עליו ולהפעיל הסמכות הנתונה לו על פי חוק, ולהעביר את החקירה לגורם רם ונישא כנציב תלונות הציבור על השופטים."
"נדמה היה", הוסיפו עורכי הדין לטעון: "כי החלטת השר תזכה לגיבוי מלא, "מקיר אל קיר", שעה שמינה שמות ראויה שאינה שנויה במחלוקת, והיא זוכה להערכה רבה אודות ליכולות, הכישורים והניסיון המת לחשיפת האמת למלא את התפקיד ולעמוד במשימה שהוטלה עליה והכל, במטרה להביא לחקר האמת ולהגברת אמון הציבור ברשויות האכיפה, במערכת המשפט ובמוסדות המדינה".
עוד נכתב: "על רקע זה, על אף שהפעלת הסמכות של שר המשפטים הופעלה כדין, והסכמת כבוד השופט בדימוס אשר קולה ניתנה כדין, הסכים שר המשפטים כהצעת בית המשפט הנכבד, ומתוך ראיית הצורך בהגעה להסדר מוסכם לדון באפשרות למציאת פשרה בנושא ושאים שעלו לדיון בעתירה. על כן, ובהמשך לדיון שהתקיים בבית המשפט, הציע המשיב 1 הצעה לסיום ההליך בדרך מוסכמת, כדלקמן".
"מינוי עובד מדינה נוסף לשופט קולה", כתבו עורכי הדין מה מסכים שר המשפטים: "אשר ייבחר על ידי בית המשפט וימונה על ידי השר שיפעל לצידו של כב' השופט בדימוס קולה, באופן, שהם יהיו חליפיה של משיבה 3 בפרשה ויישאו בכלל סמכויותיה בעניין זה במשותף. במסגרת הצעה זו, הנציב קולה ישמש בתפקידו במקביל למשימה זו, בהתאם לתקדים בעניינו של כב' השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שכיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים במקביל לתפקידו כיו"ר ועדה ציבורית שמונתה על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני, כפי שהוצג במסמכים שהוגשו לבית המשפט הנכבד בדיון".
"יובהר", כתבו עורכי הדין: "כי מינויו של כב' השופט בדימוס ריבלין נעשה בשעתו בעודו מכהן כיו"ר ועדת הבדיקה הציבורית. המינוי אושר על ידי הוועדה לבחירת שופטים בה היו חברים באותה עת, בין היתר, הנשיאה דאז נאור ז"ל, הנשיא בדימוס גרוניס ושופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שרת המשפטים דאז ציפי לבני ושר המשפטים לשעבר גדעון סער".
"כעולה מפרוטוקול הישיבה", נכתב עוד: "אף אחד מהם לא ראה קושי חוקי כלשהו במצב זה. בעוד הם כן עמדו על הקושי בכך שהשופט ריבלין ילמד במקביל באוניברסיטה, ואף קבעו כי כניסתו לתפקיד תעשה לאחר שיסיים את עבודתו שם. כמו כן, חזקה על השופט ריבלין, שלא היה מקבל על עצמו לכהן בתפקיד הנציב ובתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית במקביל במשך תקופה ארוכה מאוד, לו היה סבור שיש בכך קושי חוקי."
עורכי הדין הוסיפו וכתב: "עוד יוסף, כי בנציבות תלונות הציבור על השופטים פועל הסדר לפיו כב' השופט בדימוס חמדני מחליף כדבר שבשגרה את הנציב במקרה של מניעות של הנציב מלעסוק בעניין תלונה או בעניינו של שופט מסוים, וכן כי הוראות סעיף 12(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מאפשרות לנציב להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדו, וכך יוכל הנציב לעשות לפי שיקול דעתו, לרבות בכל הקשור בהליכים בפני ערכאות שיפוטיות".
עורכי הדין אף כתבו: "בית המשפט הנכבד הדגיש כי הציבור משווע לשלום ולהסכמות. אין חולק על כך, ואין גם חולק כי הציבור משווע לכך שהאמת תתברר במלואה. הצעת הפשרה כפי שפורטה לעיל מבטיחה את שני הדברים גם יחד. למגינת הלב הצעה זו לא זכתה להסכמת הצדדים האחרים להליך. אין אלא להצטער על הדרך בה הולכים מערכי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, אשר עושים כל אשר לאל ידם על מנת להותיר בידם את מוסרות החקירה, ולמנוע חקירה מלאה של הפרשה, באופן שיזכה לאמון הציבור".
"לא למיותר לציין", טענו עורכי הדין: "כי לאחר הדיון שהתקיים אמש, התברר, מפרסומים עיתונאיים שלא הוכחשו, כי ראש אח"מ המתין במהלך הדיון בבית המשפט בסמיכות מקום מתוך נכונות לבוא בפני בית המשפט במעמד צד אחד ולעדכן את בית המשפט במצב החקירה. כזכור, בקשה זו הוצגה פעם אחר פעם, למרות דחייתה על ידי בית המשפט הנכבד, על ידי ב"כ משיבות 3 ו-4 והיא מעוררת חשד ממשי, כי למרות ניגוד העניינים שאין חולק עליו עוד, ממשיכים נציגיה של המשיבה 3 להיות בקשר עם גורמי החקירה בנוגע לפרשה".
"לנוכח האמור", חותרים עורכי הדין לסיום: "ובנסיבות שנוצרו אך מובן הוא, כי החלטתו של שר המשפטים למנות את כבי השופט בדימוס אשר קולה לליווי החקירה שאין שיעור לחשיבותה, ניתנה בסמכות ואין ראויה ממנה. כל תוצאה אחרת משמעותה "טיוח" האמת ואבדן אמון הציבור במערכות אכיפת החוק בישראל ללא תקנה".
לסיום כתבו: "על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה בדחיפות ולאפשר בכך את קידום החקירה כמתחייב".
0 תגובות