בשבת פרשת ויצא, שבת בה נולדים עשרת השבטים, אישרה ממשלת ישראל החלטה היסטורית: העלאת קהילת בני מנשה מהודו לישראל. 90 מיליון שקלים, אלפי נפשות, וסוף לגלות של 2,700 שנה. אבל מי באמת הם "בני מנשה"? האם הם באמת מעשרת השבטים האבודים? ומה עושה כושי מליסבון עם צנצנת חול מנהר סמבטיון? בראיון מיוחד ל'דבר ראשון', פרשן 'כיכר השבת' יוסי עבדו לוקח אותנו למסע היסטורי מסחרר שמתחיל בגמרא ומסתיים בהחלטת הממשלה - ובדרך חושף עדויות מדהימות, סיפורים מופלאים ואת הסוד האמיתי של הגאולה
פרשת השבוע: כשעשרת השבטים נולדים בחרן
השבת אנחנו קוראים את פרשת ויצא - הפרשה שבה נולדים רוב שבטי ישראל. יעקב אבינו בורח לחרן, מתחתן עם לאה ורחל, ובמהלך עשרים שנה נולדים לו אחד עשר בניו: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון ויוסף (בנימין ייולד רק בפרשה הבאה). מתוך אלה, עשרה שבטים היו אמורים להיעלם מהיסטוריה למשך כמעט שלושת אלפים שנה - ולחזור בדיוק בדורנו.
"זה לא מקרה שדווקא השבוע הזה, השבוע שבו נולדים עשרת השבטים, הממשלה מאשרת להעלות את בני מנשה," אמר יוסי עבדו בראיון לתוכנית 'דבר ראשון' של יוסי סרגובסקי. "זה כאילו מעגל שמסתגר. יעקב אבינו יוצא לחרן, השבטים נולדים שם בגלות, ועכשיו, אחרי 2,700 שנה, הם חוזרים."
ההחלטה שמרעידה את היסטוריה: 90 מיליון שקלים ו-10,000 נפשות
בתחילת השבוע אישרה הממשלה החלטה בעלת משמעות היסטורית עצומה: העלאת קהילת בני מנשה מהודו לישראל. כעשרת אלפים חברי קהילה עדיין נותרו בהודו, בעוד כחמשת אלפים כבר עלו לישראל בעשורים האחרונים. לפי ההחלטה, כ-1,200 צפויים לעלות עד 2026, בעלות של 90 מיליון שקלים, עם מטרה להשלמת העלייה המלאה עד 2030. ראש הממשלה הגדיר זאת כ"החלטה חשובה וציונית שתביא גם לחיזוק הצפון והגליל", ואילו שר האוצר הוסיף שמדובר על "חיבור של כל האחים שנשאו בלבם את הכמיהה לציון במשך הדורות".
אבל השאלה המרכזית שמעוררת את הדיון היא בסיסית: האם בני מנשה באמת יהודים? האם הם באמת מצאצאי השבטים האבודים?
"לא מתפקידו של ראש הממשלה להחליט מי יהודי"
יוסי עבדו לא מסתובב סחור סחור. בראיון ל'דבר ראשון', כשיוסי סרגובסקי שואל אותו בפשטות "הם יהודים בכלל?", עבדו מציב את הקווים האדומים ההלכתיים בבהירות מוחלטת: "קודם כל זה לא תפקיד שלי, לא שלך, וגם לא של כבוד ראש הממשלה ושר האוצר, להחליט מי הם יהודים ומי הם לא. יש לזה רבנים גדולים לאורך כל ההיסטוריה, וכיום הגוף הרשמי שעוסק בזה הוא הרבנות בראשות הרבנים הראשיים לישראל."
עבדו מזכיר את הרב עובדיה יוסף זצ"ל, "שהיה לו פסיקה הלכתית ברורה בנושא הזה", ומדגיש כי ההכרעה ההיסטורית נתונה אך ורק בידי גדולי התורה. ואכן, בשנת 2005 קבע הראשון לציון הרב שלמה עמאר כי בני מנשה הם "זרע ישראל" משבט מנשה ויש לקרבם. גם הרב עובדיה יוסף התייחס אליהם בתשובותיו, וכינה אותם "כנראה משבט מנשה". מאז הועלו לארץ מאות מבני הקהילה, לאחר שעברו גיור לחומרה.
הרקע התנ"כי: איך נעלמו עשרת השבטים?
כדי להבין את הסיפור של בני מנשה, צריך לחזור 2,747 שנה אחורה - לשנת ג'תפ"א (722 לפנה"ס). אחרי מות שלמה המלך, ממלכת ישראל המאוחדת התפצלה לשתיים: ממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון - שכללה את עשרת השבטים האחרים: ראובן, שמעון, יששכר, זבולון, דן, נפתלי, גד, אשר, אפרים ומנשה.
בשנת ג'תפ"א כאמור נכבשה ממלכת ישראל הצפונית על ידי שלמנאסר מלך אשור, והוא הגלה את תושבי הממלכה לאזורים מרוחקים באימפריה האשורית. התנ"ך מתאר זאת במלכים ב' פרק יז פסוק ו: "בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי". גם בני שבטי ראובן, גד וחצי מנשה הוגלו, כמתואר בדברי הימים א' פרק ה'. מקומות אלו נמצאים באזור מסופוטמיה וצפון פרס - הודו, אפגניסטאן ואיראן של ימינו. מאז אותה גלות נעלמו עקבותיהם של עשרת השבטים.
המחלוקת הגדולה: האם השבטים יחזרו?
התלמוד במסכת סנהדרין מתעד מחלוקת מפורסמת. במשנה (סנהדרין, פרק י' משנה ג') מובאת: רבי עקיבא דרש מהפסוק "וַיַּשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" שעשרת השבטים הלכו לגלות כשם שהיום הולך ואינו חוזר. רבי אליעזר חלק עליו ופירש: "כיום הזה – מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפלה להם, כך עתידה להאיר להם" - כלומר, כשם שהיום שוקע אך שב וזורח, כך גם עתיד להאיר להם ויחזרו לארצם.
רבים מפוסקי ימי הביניים והעת החדשה נטו לדעה שעשרת השבטים יחזרו באחרית הימים. הרמב"ם בפירושו למשנה סבר שהמשנה אינה שוללת את שיבת השבטים לחלוטין, אלא רק שאותו דור שחטא לא ישוב, אך צאצאיהם עתידים לשוב. הרדב"ז (ר' דוד בן זמרא, מהמאה ה-16) פוסק בתשובותיו: "אני מאמין כי עתידין לחזור ויש להם חלק לעולם הבא". גם הרמב"ן מנה הוכחות רבות מן הכתובים לכך שעשרת השבטים יתכנסו שוב בימות המשיח, מחזון יחזקאל פרק לז טו-כח.
הנביא ישעיהו יא יא-יב מבטיח במפורש: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ... וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנִפְצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ".
נהר סמבטיון: הנהר המיתולוגי שנח בשבת
אחת האגדות המרתקות ביותר בתולדות עם ישראל היא אגדת נהר הסמבטיון. במדרשים מתוארת גלותם של חלק מהשבטים "מעבר לנהר סמבטיון" - נהר מיוחד הסוער וסוחף אבנים בכל ימות השבוע ונח ביום השביעי. במדרש בראשית רבה (פרשה ע"ג) נאמר: "ששת ימים הנהר משליך אבנים וביום השביעי - שבת - הוא נח". הנהר יוצר חיץ שמונע מהגולים לשוב: במשך השבוע אי אפשר לחצותו בשל זרם האבנים, ובשבת אמנם הזרם שוקט אך בני השבטים שומרי השבת נמנעים מלנוע בו.
אגדת הסמבטיון מובאת גם בתלמוד הירושלמי (סנהדרין פרק י') ובתלמוד הבבלי (סנהדרין צט:). בתלמוד בבלי (סנהדרין צד ע"א) מסופר: "עשרת השבטים – מלאך אחד עומד לפני הקב"ה ואומר: רבונו של עולם, כמה פעמים גלית את ישראל ואינן חוזרין בתשובה! אמר לו הקב"ה: אני מגלה אותם למקום שאין שם לא ישראל ולא גויים – והוא נהר סמבטיון".
ואכן, כיהודה ועוד לקרא מתאר יוספוס פלאוויוס, ההיסטוריון היהודי-רומי בן המאה ה-1, בספרו "מלחמות היהודים" (ספר ז') נהר בצפון ארץ ישראל "שזורק אבנים בשצף קצף שישה ימים ונח בשביעי". גם פליניוס הזקן, המלומד הרומאי, מזכיר מסורת על נהר כזה בלטינית: Sabbationis.
הכושי מליסבון וצנצנת החול: עדות שמזעזעת
יוסי עבדו מביא בראיון עדות מרתקת מספר "מקוה ישראל" (לונדון, 1652) של רבי מנשה בן ישראל מאמסטרדם: "סיפרו לי כמה פעמים שבעיר ליסבון בארץ פורטוגל היה כושי אחד שהיה לו כלי זכוכית מלא מהחול של נהר סמבטיון. ובכל ערב שבת, לעת ערב בבית הכנסת, היה הולך ברחוב שהיה נקרא בלשון הקודש 'רחוב חדש', כי שם היו דרים יהודים שהיו אנוסים מהנוצרים. והכושי הזה היה מכנה אותם בשם יהודים, והיה אומר להם: 'תראו את הזכוכית הזאת, שהחול פה לא זז, וכל השבוע הוא זז - זה מראה שזה שבת. הנה החול הזה יוכיח!'"
סיפור זה ממחיש עד כמה עמוקה הייתה האמונה בקיומם של עשרת השבטים מעבר לנהר הסמבטיון.
אלדד הדני: העד הראשון מעשרת השבטים
אחת הדמויות המסתוריות ביותר בהיסטוריה היהודית היא אלדד הדני מהמאה ה-9. אלדד הופיע בפתע ביהודי בבל וטען שהוא בן שבט דן. יוסי עבדו מדגיש: "אלדד הדני מוזכר כבר בגמרא, גם בירושלמי וגם בבבלי. הגמרא לומדת ממנו הלכות טרפות והלכות שחיטה!"
אלדד תיאר את מקום מושבם של השבטים באזור הודו, אחרי נהר סמבטיון. עבדו מקריא מספר אלדד הדני: "ובני מנשה ונהר סמבציון מקיף להם... וכולם טהורים ובעלי טבילה. ואין נשבעים כלל, שמי שזוכר את השם לבטלה, יצעקו עליו ויאמרו, כי בעוון שבועות בנים ימותו קטנים."
גאוני בבל דנו באמינות דבריו; בתשובת אחד הגאונים (ייתכן ר' יהודה בן קורייש) נאמר: "דברי אלדד – מקצתם נראים כדברי חכמינו ומקצתם מופלגים... ייתכן שטעה מרוב צרותיו וטורח הדרך". אבל החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) כותב בספרו "שם הגדולים" (מערכת א' אות ד'): "אלדד הדני - ספרו נדפס והוא אמת, והרבה מגדולי ישראל האמינו בו, וגם אני ראיתי בכתב יד קדום שהעתיקו אותו בזמן הרמב"ן".
מסעות ועדויות: מימי הביניים ועד המאה ה-20
לאורך הדורות, נוסעים יהודים רבים יצאו בחיפוש אחר עשרת השבטים. בנימין מטודלה (מאה 12) דיווח בספר מסעותיו שבפרס שמע מסורת על ארבעה מהשבטים – דן, אשר, נפתלי וזבולון – היושבים בהרי ניסבור מעבר לנהר גוזן, תחת שלטון עצמאי של נשיא משבט לוי. הוא כתב: "ובארץ פרס יש כ"ה אלף יהודים... ומשם הולכים הרבה ימים עד נהר גוזן ששם יהודים הרבה מבני הגולה הראשונה".
רבי עובדיה מברטנורא כתב באיגרותיו (1488) מכתב מתימן לאביו, ובו סיפר ששמע מפי יהודי מעדן ומפי סוחרים ערביים מוסלמים על אודות מקום הימצאם של עשרת השבטים. לדבריו, מעבר למדבר עדן דרומה, הרחק בפנים אפריקה, שוכן עם ישראלי גדול. לשם ניתן להגיע על ידי מסע של כחמישים יום במדבריות עדן, עד שמגיעים אל נהר הסמבטיון.
דוד הראובני (1523-1524) הגיע לרומא והציג את עצמו כשר וגנרל מטעמו של "המלך יוסף" - מלך שבטי ראובן, גד וחצי מנשה במדבר חצי האי ערב. הוא אף נפגש עם הקיסר קרל החמישי בגרמניה בטענה שהוא נציג ממלכה עברית עצמאית. סופו היה טראגי - הוצא להורג על ידי האינקוויזיציה - אך סיפוריו הפיחו תקווה שיהודים עצמאים חיים אי שם. ההיסטוריון ר' אברהם פריצול (מחבר "אגרת אורחות עולם", ונציה 1586) הקדיש פרק שלם לנושא בהשפעת סיפוריו של ראובני.
בנימין השני (ר' בנימין בן ישראל, 1845-1855) יצא למסע חובק עולם: טורקיה, סוריה, ארץ ישראל, פרס, אפגניסטאן, הודו ועוד. הוא חיפש עדויות לשבטים האבודים בכל אתר ותיעד מסורות ומנהגים בספרו "תיאור מסעות בנימין השני".
שליחים רבים נעלמו בדרך: ר' ברוך מפינסק מצפת יצא ב-1830 לכיוון חצי האי ערב ונהרג בתימן; ר' יצחק הלוי מטבריה נסע בשנות ה-1870 להודו לחפש את נהר הסמבטיון; יחזקאל אש, רופא מגרמניה שישב בירושלים, יצא ב-1848 למצרים ותימן ונעלם באתיופיה; ר' משה יפה מחברון יצא פעמיים להודו ונעלם בשנת 1848.
ר' משה בן יצחק אדרי (1774–1842), מקובל ורב שחי בלונדון ובאחרית ימיו בירושלים, כתב "מעשה נסים" (אמסטרדם 1809) – תיאור אגדי על נהר הסמבטיון, ו"דין וחשבון היסטורי על עשרת השבטים" (לונדון 1836).
זיהויים מודרניים: מהגנטיקה ועד המסורת
במאתיים השנים האחרונות, עם התפתחות מדעי ההיסטוריה והגנטיקה, עלו זיהויים של קבוצות אתניות שעלולות להיות מצאצאי עשרת השבטים.
ביתא ישראל – יהודי אתיופיה (שבט דן): מסורת עתיקה בקרב יהודי חבש גורסת שמוצאם מזרעו של שבט דן. כבר אלדד הדני במאה ה-9 טען שבני דן יושבים בחבש. ר' עובדיה מברטנורא כתב במאה ה-15 בפירוש שמשערים שיהודי אתיופיה הם משבט דן. הרדב"ז (ר' דוד בן זמרא) נשאל לגבי ה"כושים" יהודי חבש ופסק בשו"ת הרדב"ז שהם מצאצאי שבט דן ולכן יהודים לכל דבר. גם ר' אברהם בן אליעזר הלוי, מקובל ירושלמי, כתב בשנת 1528 ותיאר את יהודי חבש כצאצאי שבטי דן וגד שמעבר לסמבטיון.
הרבנים הראשיים לישראל במאה ה-20, ובראשם הרב עובדיה יוסף, פסקו שיהודי אתיופיה הם מזרע שבטי ישראל. פסיקה זו סללה את הדרך למבצעי העלאת יהודי אתיופיה למדינת ישראל בשנות ה-80 וה-90.
בני מנשה – צפון-מזרח הודו (שבט מנשה): קבוצת שבטים קטנה מצפון-מזרח הודו (ממדינות מניפור ומיזורם) שטענה אודות מוצא משבט מנשה. החל משנות ה-80 חקר אותם הרב אליהו אביחיל (מייסד ארגון "עמישב") ומצא בקרבם מסורות מקראיות: ציצית, כשרות, שמות עבריים, וזיכרון של הגעה מהגלות האשורית. הם קיימו טקסים המזכירים את חג הסוכות ושמרו חלק ממצוות התורה באופן מסורתי.
שבטי הפתאנים (פשטונים) באפגניסטן: באפגניסטן ובפקיסטאן חי עם הפתאנים, ונפוצה בקרבו מסורת שהם צאצאי עשרת השבטים. חוקרים הצביעו על מנהגים מקבילים ליהדות: שמות שבטים כמו "יוספזאי" (בני יוסף), סמל המגן דוד והמנורה, מנהג מילת הבנים ביום השמיני. ההיסטוריוגרפיה הפתאנית כוללת ספר עתיק בשם מַחְזַן-יֶ אֲפְגָּנִי המתאר ייחוס אל משפחת המלך שאול מבני בנימין. ד"ר אביגדור שחן חיבר ספר "אל עבר הסמבטיון" (1994) בו טען שהפתאנים הם צאצאי השבטים. גם הרב דוד וולפסון (רבה הראשי של קופנהגן) כתב ספר "עשרת השבטים" (1900) וקבע שהפשטונים הם בני ישראל.
הלמבה באפריקה הדרומית: בני שבט הלמבה מזימבבואה ודרום אפריקה נשאו מסורת שהם צאצאי אנשים שבאו מירושלים דרך תימן. חוקרים מצאו אצלם מנהגים דומים ליהדות ואף גילוי מפתיע: בדיקות DNA העלו שבקרב הכהנים של שבט הלמבה יש שיעור גבוה של הגן המיטוכונדרי האופייני לצאצאי כהני בית אהרן.
קבוצות נוספות: יהודי בוכרה - יש מבני הקהילה שמייחסים את עצמם לשבט יששכר או נפתלי; יהודי כורדיסטאן - האמינו שהם צאצאי השבטים שגלו לאזור חרן ואשור; האיגבו בניגריה - רבים מהם שומרים שבת ומקיימים ברית מילה ביום השמיני.
החזון: הגאולה האמיתית
אחת הנקודות המרתקות בראיון היא החזון שיוסי עבדו משתף על תהליך הגאולה: "הגאולה האמיתית, בעזרת השם תבוא, שפתאום יבואו לך מיליון סינים, מיליון הודים, מיליון צ'רכסים, שבט שבכלל לא שמעת עליהם - פתאום יגידו לך: אנחנו חלק מהעם ישראל! נכון, לא היינו בבית שני. אנחנו לא חוגגים חנוכה או פורים, או אין לנו מנהגים שיש לכם, כי הם בכל זאת מאוד מאוד עתיקים - אבל משהו השתמר מהמסורת שלהם. ופתאום יבואו לך פה מיליונים של יהודים, וזה מה שאמור לקרות בגאולה העתידית."
עבדו מסביר שהגאולה היא תהליך הדרגתי: "יש לנו קודם כל גוג ומגוג, ואחר כך המשיח, גוג ומגוג, בניין בית המקדש, יש דרך – זה לא... זה קורה לאט לאט לאט."
המקורות התורניים: מה אומרים הרבנים?
לאורך הדורות, גדולי ישראל התייחסו לשאלת עשרת השבטים. הנה מבחר:
הרמב"ם
בהלכות תשובה פרק ג הלכה יא ובהלכות מלכים פרק יא כותב במפורש שמשיח יאסוף את נדחי ישראל כולל עשרת השבטים, ומי שכופר בכך כופר בתורה. בפירושו למשנה (פירוש המשנה, סנהדרין) סבר שהמשנה אינה שוללת את שיבת השבטים לחלוטין, אלא רק שאותו דור שחטא לא ישוב, אך צאצאיהם עתידים לשוב. גם באגרת תימן לרמב"ם הוא קורא ליהודי אתיופיה "בני דן".
החתם סופר
החת"ס - רבי משה סופר - בתשובותיו (שו"ת חתם סופר חלק ו סימן צח) כותב: "עשרת השבטים לא נאבדו כלל, והם קיימים בעולם הזה, ויבואו בגאולה העתידה".
הגר"א מווילנא
בפירושו לספר הזוהר וספר יצירה אומר שעשרת השבטים נמצאים מעבר לסמבטיון, והם יתגלו קודם ביאת המשיח.
השל"ה הקדוש
(שני לוחות הברית, מסכת תמיד, נר מצוה): "ועשרת השבטים גלו למקום שאין שם גויים, והם שם עד עכשיו, ובעוון הדור אין אנו זוכים להתגלותם, אבל באחרית הימים יתגלו".
הרב קוק
(אורות, עמ' קנד) כותב: "עשרת השבטים חיים וקיימים, והם יתגלו במהרה בימינו ויביאו אור גדול לעולם".
הראב"ד
(רבי אברהם בן דוד, בעל ההשגות על הרמב"ם) בהשגות על הלכות מלכים פרק ה כותב בעקיפין על קיומם של השבטים כחלק מהאמונה בגאולה השלמה.
רבי יעקב עמדין (יעב"ץ)
בספרו "מטפחת ספרים" מאמין כי היה אמת בסיפורם של אלדד הדני ודוד הראובני.
רבי אליהו בן אמוזג
(ליוורנו, מאה 19) בספרו "ישראל והאנושות" טוען שהפזורה היהודית הגדולה בעולם מוכיחה שרובם של עשרת השבטים התבוללו והפכו לעמים גדולים.
המלבי"ם
בפירושו על הנביאים דן בשיבת השבטים כחלק מתהליך הגאולה וקיבוץ הגלויות: "ובאחרית הימים יתקבצו כל עשרת השבטים האובדים והנדחים תחת דגל יוסף - הוא משיח בן יוסף אשר יאסוף הנידחים".
החדשות הטובות: "החדשות הלא חשובות" חוזרות
הראיון המרתק הסתיים בהכרזה משמחת: תוכניתו הפופולרית של יוסי עבדו, "החדשות הלא חשובות של השבוע", חוזרת בקרוב לעונה חדשה ב'כיכר השבת'. עבדו אף הזמין את סרגובסקי להתארח בפרק הבכורה: "אני אזמין אותך עכשיו כבר להתארח אצלי בפרק. ויש לנו הרבה הרבה פרויקטים, גם חנוכה... ויש לנו הרבה הרבה ראיונות עם רבנים גדולים שעשינו ונעשה, בעזרת השם."
לסיום: "ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל"
הנביא ישעיהו (כ"ז, י"ג) מבטיח: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל... וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". חז"ל דרשו במדרש רבה: "האובדים בארץ אשור אלו עשרת השבטים".
האם אנחנו חיים את ההתגשמות של הנבואה? האם בדורנו, בפרשת ויצא של שנת 2025, אנחנו עדים לשיבתם של עשרת השבטים?
יוסי עבדו מסכם: "אני מקווה שבאמת שר הקליטה, שר העלייה, ראש הממשלה, ובכלל הרבנים הראשיים יפתחו קצת את הראש." סרגובסקי מסכים ומוסיף: "קודם כל שהרבנים באמת יאשרו, ואם הם יאשרו, אז הממשלה צריכה לעשות הכול באמת בשביל להעלות אותם לארץ."
רק הזמן יגיד. אבל דבר אחד ברור: הסיפור של עשרת השבטים האבודים לא הסתיים. הוא רק מתחיל מחדש. בדיוק בפרשת ויצא, בדיוק כשהשבטים נולדים מחדש - המעגל נסגר.
יוסי עבדו ממליץ בחום: "אני באמת מציע לכולם, להיכנס לספרים שקוראים להם ספר '12 שבטי ישראל', וגם ספר 'אלדד הדני', ויש לזה המון המון חומר מתרק הנוגע בהיסטוריה של עמנו."
לצפייה בראיון המלא והמרגש של יוסי עבדו בתוכנית 'דבר ראשון' עם יוסי סרגובסקי – היכנסו לערוץ היוטיוב של 'כיכר השבת'.
0 תגובות