בניגוד להנחה הרווחת כי האנושות כבר מיפתה כל פינה נידחת על פני הגלובוס, מחקר חדש ופורץ דרך חושף כי אנו נמצאים בעיצומו של "תור זהב" של גילויים ביולוגיים.
בעוד שרבים האמינו כי עידן התגליות הגדולות מאחורינו, הנתונים מראים כי קצב חשיפת המינים החדשים רק הולך ומאיץ, ומנפץ תיאוריות קודמות על האטה במגוון הביולוגי המוכר לנו.
על פי המחקר, שהובל על ידי אוניברסיטת אריזונה ופורסם בכתב העת Science Advances, מדענים מתעדים כיום יותר מ-16,000 מינים חדשים בכל שנה. שנת 2020, למרות האתגרים הגלובליים שבישרה, סימנה את שיא כל הזמנים עם תיעוד של 17,044 מינים חדשים – השיעור הגבוה ביותר בהיסטוריה המתועדת. מדובר בנתון מדהים המצביע על כך ש-15% מכלל המינים המוכרים למדע כיום התגלו ב-20 השנים האחרונות בלבד.
עולם נסתר מתחת למים ובין העלים המספרים שמאחורי התגליות מציירים תמונה של עולם עשיר בהרבה ממה שהעזנו לדמיין. בכל שנה נחשפים למעלה מ-10,000 בעלי חיים חדשים (בעיקר פרוקי רגליים וחרקים), כ-2,500 צמחים וכ-2,000 מיני פטריות. החוקרים מעריכים כי המרחק בין הידוע לנסתר הוא עצום: בעוד שכיום מתוארים כ-42,000 מיני דגים, המספר הממשי עשוי להגיע ל-115,000; מספר מיני הדו-חיים עשוי לזנק מ-9,000 ל-41,000, ומספר מיני הצמחים עשוי לחצות את רף החצי מיליון.
"התוצאות שלנו מראות את ההיפך מהתפיסה שאוזלים לנו המינים לגלות", מסביר פרופסור ג'ון וינס, מחבר המחקר הבכיר. לדבריו, ככל שהכלים המולקולריים והגנטיים משתפרים, המדע מצליח לחשוף "מינים מסתוריים" – אורגניזמים שנראים זהים לעין בלתי מזוינת אך נבדלים לחלוטין ברמת ה-DNA.
מעבר להגנה על הטבע, המינים החדשים טומנים בחובם פוטנציאל רפואי וטכנולוגי אדיר. דוגמה בולטת לכך היא תרופות לירידה במשקל (GLP-1) שפותחו בהשראת הורמון שנמצא בלטאת "מפלצת גילה", או שימוש בארס עכבישים ונחשים לטיפול בסרטן ובכאב. כל יצור חדש שמתגלה הוא למעשה "ספרייה גנטית" שיכולה להכיל את המפתח לטיפול במחלות חשוכות מרפא.
כעת, החוקרים מתכננים למפות "נקודות חמות" גיאוגרפיות שבהן מרוכזים מינים שטרם התגלו, במטרה להבטיח שהמגוון הביולוגי המופלא של כדור הארץ יוכר לציבור.
0 תגובות