ביום שני השבוע, נפגשו בפעם המי יודע כמה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו. במוקד השיחות: עזה, איראן, סוריה - וכנראה עוד מגוון נושאים עליהם לעולם לא נשמע.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בין החיבוקים, החיוכים והאווירה הטובה, היה גם רגע אחד שגרם לכל ישראלי לנוע באי נוחות בכיסאו, עת צפה בשידור החי מפלורידה.
"הוא חבר טוב מאוד שלי", פתח טראמפ על הרודן ארדואן. "אני מכבד אותו", ואז הוא הוסיף. "גם ביבי מכבד אותו".
טראמפ, ארדואן ומה שביניהם
נשיא ארה"ב ביקש באותה הזדמנות להרגיע את הציבור הישראלי: "לא הולך להיות להם (לביבי וארדואן) בעיה". הוא אף הבטיח שמטוסי ה-F35 לא ישמשו נגד ישראל. נו נו, אם הוא אומר.
לא נסתרה מעיניו של טראמפ העובדה שארדואן הוא שונא אישי של נתניהו, ולא פחות מכך שונא ישראל. האיש שקרא לראש ממשלת ישראל "היטלר" והשווה את חיילי מצה"ל לנאצים, זוכה פעם אחר פעם לשבחים ותשבחות מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - גם מול האדם עצמו אותו כינה נשיא טורקיה, "היטלר".
נתניהו, בכישרונו הדיפלומטי הידוע לא הניד עפעף, ביודעו היטב שכל תנועה שלו בתגובה לדברים תתפרסם תוך רגעים ותחרוך את הרשתות.
ביבי גם לא הכחיש את אמירתו של הנשיא כי הוא "מכבד את ארדואן". משום שהוא לא יכול היה להכחיש, ואולי בעיקר כי הוא לא רצה. מי יודע? לא מן הנמנע שכל ההצגה הזו על ארדואן אודות הכבוד שרוחש לו ביבי תוכננה היטב בחדרי חדרים בין השניים כדי להנמיך את הלהבות בין ירושלים לאנקרה.
אם יש נושא אחד עליו טראמפ ונתניהו לא הסכימו, זהו בוודאי הנושא הטורקי. טראמפ מעוניין מאוד להפוך את טורקיה, מדינה שהוא רואה כמאזנת אזורית, לבעלת שליטה של ממש במזרח התיכון הפרוע.
טורקיה היא גם זו שנלחמה בכוחותיו של אסד - קרי בבן בריתה של רוסיה, והביאה לנפילת המשטר.
טורקיה מעוניינת להפוך למעצמה מקומית באזור כולו: בסוריה - ולא פחות מכך בעזה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. לא עוד מערכות הגנה אוויריות רוסיות, אלא מטוסי F35 תוצרת לוקהיד מרטין.
ויש גם פן אישי/פסיכולוגי עמוק שנטוע באישיותו של נשיא ארה"ב. טראמפ מעריך את ארדואן ברמה הבינאישית, משום שהוא אוהב אנשים חזקים, רודנים כאלה. פוטין, קים ג'ונג און, ארדואן - כולם מקבלים את כבודו של טראמפ שאוהב 'ווינרים' ושונא 'לוזרים', ראו ערך זלנסקי.
אבל מעבר לכבוד האישי שרוכש מנהיג העולם החופשי לרודן הטורקי, ארה"ב - זו שנלחמת מלחמה קרה ברוסיה עוד מתקופת המאה הקודמת, מעוניינת לייצר סדר עולמי חדש בעזרת מעצמה צבאית חזקה שתיקח פטרונות על האזור, ותסלק את השליטה הרוסית, תהליך שכבר התחיל בסילוקו של אסד.
בעוד סוריה עדיין מתאוששת משנות המלחמה הארוכות ועזה מדממת על חורבותיה, טראמפ מעוניין בבעל ברית חזק שייקח שליטה על העניינים.
טראמפ, זה שמאמין ב-America First ותנועת ה-MAGA, אינו מעוניין לשלוח חיילים אמריקנים לאזור המדמם שנקרא המזרח התיכון, גם אם בדמיונותיו הפרועים הוא רואה מגדל טראמפ בלב רפיח. הציבור האמריקני לא יסלח לו על זה, כשם שהוא לא סלח על אלפי חיילים שנהרגו בעיראק ובאפגניסטן.
ישראל, כמה שהיא חזקה - אינה אובייקטיבית, ומה שחסר לו למר טראמפ כרגע זה עוד התנחלות ב'רמת שוג'עייה'. במקום זאת, נשיא ארה"ב מחפש גורם ערבי או מוסלמי שייקח אחריות על האירוע. בינתיים אף אחד לא נענה לקריאה מלבד טורקיה של ארדואן, זו שישראל פסלה מכל וכל.
טראמפ ונתניהו
רק אחרי שנבין את החשיבות העצומה שנותן טראמפ לתפקידה של טורקיה לאזור, מספיק המשפט של טראמפ ש"זה תלוי בישראל" - אם להציב כוחות טורקים בעזה, כדי להבין את הכבוד העצום שרוכש נשיא ארה"ב לראש הממשלה הישראלי.
צריך להבין: טראמפ לקח את האירוע העזתי כפרויקט אישי החתום על שמו. לבד מעשרות החטופים ששוחררו על ידו, נשיא ארה"ב מעוניין לסיים אחת ולתמיד את סוגיית עזה והמלחמות הרבות שהכיר דרום-מערב ארץ הקודש. כל תוצאה אחרת מלבד 'ריביירה של המזרח התיכון' עשוי להיחשב ככישלון בעיני נשיא ארה"ב.
וכאן, מגיע ראש ממשלה של מדינה קטנה בשם ישראל, ומודיע נחרצות לנשיא ארה"ב: "היה לא תהיה. טורקיה לא תשלוט כאן ויהי מה".
ההתנגדות הישראלית לשליטתה של טורקיה באזור, כולל; ההתבססות בסוריה והצבת חיילים בעזה, תוקעת מקלות ענק בגלגלי מחלקת המדינה האמריקנית. משום מה, בסייעתא דשמיא גדולה - טראמפ מקבל את זה.
מספיק היה לראות את פניו של נשיא ארה"ב כשהוא רואה את "ביבי" - כך הוא קורא לו, נכנס בשערי אחוזת מאר א-לאגו.
טראמפ פותח את ידיו, יורד מספר מדרגות לעברו ונראה מעט רשמי, אך לאחר שניות בודדות הקרח נשבר. טראמפ מחייך לעבר חברו מישראל חיוך שובב, הערכה אישית שלא ניתן להסתיר או לחקות.
"בלי האיש הזה לא הייתה היום מדינת ישראל", אמר טראמפ על אורחו. "הוא גיבור מלחמה", אמר נשיא ארה"ב והבטיח בשם הרצוג ש"החנינה בדרך", למרות שהאחרון מעולם לא אמר זאת.
"הוא איש חזק", אמר טראמפ על נתניהו והסביר בשלוש מילים למה הוא כל כך מעריך את האיש השנוי במחלוקת ביותר אי פעם במדינת ישראל. טראמפ אוהב אנשים חזקים, וביבי עונה בדיוק על התיאור. אז מה אם הוא קילל אותו בטלפון? בין אם האירוע הזה היה או לא היה, גם חברים רבים לפעמים.
החכמה של נתניהו היא לקחת את היחסים האישיים המצוינים הללו, בדיוק למקום שהוא רוצה, בדיוק למקום שמדינת ישראל צריכה באופן קיומי: חמאס ואיראן.
לא מעט עיתונאים ניסו לסכסך בין השניים במהלך הפגישה בפאלם ביץ', פלורידה. שאלו את טראמפ על ארדואן, שאלו על ההתנחלויות - שאלו כל שאלה שיכולה להדגיש את הפערים בין ישראל לארה"ב, בין טראמפ לביבי - ופערים, לא חסר. אף אחד מהעיתונאים לא הצליח להרוס את הידידות המופלאה בין האיש החזק בעולם לראש הממשלה הישראלי שהצליח לנווט את הספינה הישראלית בזמנים הטרופים ביותר שהכירה.
ללא ספק, הרגע החשוב ביותר שהיה בפגישה בין השניים השבוע, היה הרגע בו נשאל טראמפ אם יאשר לישראל תקיפה נגד איראן במידה והאחרונה תמשיך בפיתוח הטילים הבליסטיים שלה, או תנסה לשחזר את יכולותיה הגרעיניות. "לגבי הטילים - כן, לגבי הגרעין - מהר, לגבי האחד התשובה תהיה כן, לגבי הדבר השני זה יקרה מיד", אמר טראמפ וחיוך נמרח על פניו של נתניהו, חיוך שהוא לא הצליח להסתיר למרות שניסה.
חשוב לציין: האמירה הדרמטית הזו של טראמפ לעיני מיליוני אזרחי העולם הייתה עוד לפני ארוחת הצהריים והשיחה האישית שנערכה בין השניים. נתניהו לא היה צריך אפילו לעבוד קשה כדי להשיג את זה.
גם אם מדובר בטראמפ שאמירותיו פעמים רחוקות מהמציאות כרחוק מאר א-לאגו מלשכת נתניהו ברחוב קפלן, האמירה עצמה הינה חשובה וכבדת משקל כהצהרה, גם במובן ההרתעתי, ולא פחות מכך בלגיטימציה הבינלאומית שתקבל ישראל לפעול בשעה שאויבתה הגדולה ממשיכה בתוכניות ההשמדה שלה.
ומה עם חמאס?
והיה גם את הרגע שבו טראמפ נשאל על צה"ל ופעולותיו בעזה. נשיא ארה"ב נשאל האם "יש לו בעיה עם מה שישראל עושה בעזה", כעת שהפסקת האש כבר נחתמה.
טראמפ ענה מבלי להסס: "אין לי שום בעיה עם מה שישראל עושה, יש לי בעיה עם מה שאחרים (חמאס) עושה, או ליתר דיוק - לא עושה", כלומר, שחמאס אינו מתפרק מנשקו.
נשיא ארה"ב הבהיר פעם נוספת כי הוא עומד לצד ישראל וייתן לה את הלגיטימציה לפעול - "כל הגיהינום יהיה על עזה", אם חמאס לא ימסור את נשקו למרות שחתם על הסכם עם האיש החזק בעולם.
בפגישתו עם טראמפ בפלורידה, הצליח נתניהו בס"ד להביא את כל ההישגים שביקש להשיג. חמאס קיבל מסר ברור: טראמפ לא יוותר על פירוז עזה ופירוק מנשק, ישראל לא תידרש לסגת בלא כך, לאיראן הובהר שמטוסי ה-B2 האימתניים עדיין מסוגלים לטוס בשמיה ולהמטיר אש וגפרית, והשמאל בישראל הופתע פעם נוספת כשתחזיותיו לפגישת אסון בין טראמפ לביבי לא התממשו.
כל זה מתנקז לרגע אחד: יום העצמאות תשפ"ו, אז מקווה נתניהו להעניק באופן אישי לנשיא ארה"ב בפעם הראשונה בהיסטוריה את פרס ישראל לשלום, ולהפוך את האירוע לכספומט מנדטים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ועוד משהו: איך אמר טראמפ? החנינה בדרך. "האיש הזה הוא גיבור מלחמה, איך אפשר לא להעניק לו חנינה", אמר טראמפ, ובצדק.
0 תגובות