בשאר אסד נשיא סוריה

בשאר חאפז אל-אסד, נולד ב-11 בספטמבר 1965, והיה נשיאה של סוריה. הוא ירש את השלטון מאביו, חאפז אל-אסד, לאחר שאחיו הבכור, באסל, נהרג בתאונת דרכים. מאז מרץ 2011, כאשר פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, ניהל את צבאו במאבק נגד האופוזיציה, שבמהלכו נהרגו לפחות חצי מיליון בני אדם, מיליוני סורים נאלצו להימלט מביתם, והפך את סוריה לאחת ממדינות המלחמה הקשות ביותר. במהלך המאבק, תועד צבאו של אסד משתמש בנשק כימי, דבר שהוביל להאשמות חמורות כלפיו, ולהכרזה עליו כפושע מלחמה ופושע נגד האנושות. ב-8 בדצמבר 2024, דווח כי אסד עזב את סוריה וכוחות המורדים הצליחו להיכנס לדמשק.

היסטוריה

ב-17 ביולי 2000 ,בהיותו בן 35 בלבד, מונה בשאר אסד לנשיא סוריה ובכך התמנה למפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים. בנשיא הצעיר נתלו תקוות רבות, במיוחד בזכות החינוך המערבי שלו והידע הרחב שלו בטכנולוגיה. הוא הבטיח רפורמות כלכליות ומודרניזציה, אך למרות צעדים ראשוניים כמו שחרור אסירים והקלת הצנזורה, "האביב של דמשק" לא נמשך זמן רב. במהרה הוא הורה לדכא כל התנגדות פוליטית והחזיר את המשטר הריכוזי שהיה תחת אביו.

למרות הרצון להביא לשינוי כלכלי, אסד פעל באופן מצומצם להובלת רפורמות כלכליות. השחיתות במנגנוני השלטון נשארה בעינה, תעשיות רבות נותרו בשליטת המדינה, והבחירות שהתקיימו תחתיו לא היו דמוקרטיות (אך זכו לתמיכה רחבה). במשך השנים התקיים מאבק פנימי בין אנשי המשטר, כאשר אסד נאבק להרחיב את השפעתו ולחזק את מעמדו.

משברים פנימיים

לאחר רצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי בשנת 2005, נוצרו מתחים חמורים בין סוריה ללבנון, וכן עם הקהילה הבינלאומית. בעקבות "מהפכת הארזים", סדרת מחאות לבנוניות שדרשו נסיגה סורית, אסד נאלץ להסיג את כוחות הצבא הסוריים מלבנון, אך סוריה שמרה על השפעתה באמצעות תמיכתה בחזבאללה. עם זאת, נסיגה זו פגעה במעמדו של אסד.

המשטר הסורי נקלע למצוקה נוספת בעקבות חקירה בינלאומית, בה נחשפו ראיות למעורבות של בכירים סורים ברצח אל-חרירי. לאחר פרסום הדו"ח, התאבד אחד הבכירים הסורים, ע'אזי כנעאן, ששימש כשר הפנים. אסד הכחיש את מעורבותו ברצח, אך סירב לשתף פעולה עם החקירה.

ב-2011, עם פרוץ "האביב הערבי", התפשטו הפגנות ברחבי סוריה, שהובילו להתקוממות רחבת היקף. ההתקוממות איימה על שלטונו של אסד, שנשען על תמיכת המיעוט העלווי. למרות הדיכוי האלים של ההפגנות, ההתקוממות התפתחה למלחמת אזרחים קשה, עם תמיכה איראנית ורוסית לאסד. אסד זכה בבחירות לנשיאות ב-2014 ו-2021, אך הבחירות נערכו רק באזורים שבשליטתו.

במרץ 2020 הושגה הפסקת אש בין כוחות המשטר הסורי והמורדים בתיווך רוסיה וטורקיה, ובמהלך השנים שלאחר מכן פסקו פעולות צבאיות רחבות היקף בין הצדדים בצפון-מערב סוריה. עם זאת, בסוף 2022, ארגון היאת תחריר א-שאם, אחד הגורמים המרכזיים במאבק המורדים, פתח במתקפות פשיטה וצלפים על כוחות המשטר, מה שיצר חידוש במתיחות.

סוף השלטון

באוקטובר 2024, החלו כוחות המורדים בסדרת מבצעים צבאיים מתואמים. במהלך המתקפות, המורדים תקפו אזורים אסטרטגיים ברחבי סוריה, כולל חלב, חמה, חומס ודמשק.

ב-8 בדצמבר 2024, הצהירו המורדים באופן רשמי כי הם הפילו את משטר אסד, שנמלט מהמדינה.