הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החוזים שעל פיה תחויב פרשנות חוזים - לפי לשון החוזה בלבד. הצעת החוק קודמה על ידי חה"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ושר המשפטים יריב לוין.
החוק מחזיר את הוודאות והיציבות למשק ולציבור, מצמצם את מרחב האקטיביזם השיפוטי, ומשיב את הפרשנות המשפטית למה שנכתב והוסכם בפועל.
חה"כ שמחה רוטמן אמר לאחר אישור החוק: "ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים בישראל; השאלה 'מיהו האדון' במערכת היחסים בין אדם לחברו. עד היום בתי המשפט התערבו במערכת היחסים תחת האצטלה של כבוד האדם, ושללו את החירות הבסיסית של הצדדים לחופש ההתקשרות וחופש החוזים. הסוף להלכת אפרופים. עוד צעד לביטול ההפיכה המשטרית של אהרן ברק".
השר לוין הסביר הבוקר כי "לפי התיקון שיזמתי, פרשנות חוזה תיעשה בדרך שיקבעו הצדדים לחוזה, ואם לא קבעו, על פי לשון החוזה. התיקון ישים סוף להלכת אפרופים שקבע הנשיא בדימוס אהרן ברק, ואשר יצרה מציאות של חוסר ודאות מוחלט בתחום פרשנות החוזים, ומצב שבו שופטים קבעו בדיעבד למה התכוונו הצדדים, בניגוד לאמור בחוזה, ולא פעם אף בניגוד למה שטענו הצדדים עצמם.
"הדבר גרם לחוסר ודאות ולריבוי התדיינויות, והביא לייקור עלויות עסקאות במשק ואף לקביעת תניות שיפוט מחוץ לישראל כדי לצמצם את חוסר הוודאות. המהלך גם ימנע התדיינויות מיותרות, ויפחית את העומס על בתי המשפט".
לדברי שר המשפטים, "מדובר במהלך דרמטי ומשמעותי שמחזיר את הוודאות לעולם החוזים הישראלי, ומחזק את עיקרון כיבוד רצון המתקשרים. שנים רבות שהלכת אפרופים ערערה את היציבות והוודאות המשפטית, והיום הכנסת תיקנה את העיוות. זהו סוף להלכה המרכזית של אהרן ברק במשפט האזרחי, סוף לאפרופים, סוף לאי הוודאות, סוף לאי הצדק. זהו צעד חשוב נוסף חשוב בחזרה לשמרנות משפטית שמביאה עמה גם צדק.
"אני מודה לצוות המקצועי במשרד המשפטים בראשות המשנה למשפט אזרחי בייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד כרמית יוליס ולצוותה על העבודה המקצועית יוצאת הדופן, ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן על הובלת המהלך בכנסת ולמנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר את החוק ואמר: "זה נראה לכם משהו שולי, אבל אני רוצה להסביר לכם למה זה כל כך חשוב, ואפילו דרמטי: אהרון ברק, "הפיראט המשפטי", כפי שכינה אותו שופט בית המשפט העליון האמריקאי אנטונין סקאליה, פעל בתחכום רב בדרכו לכיבוש השלטון במדינת ישראל.
"היום, למרבה הצער, זה נראה לנו טבעי לחלוטין שבית המשפט עושה עם חוקי הכנסת כרצונו, מעוות ומסרס, ופוסק בניגוד מוחלט ללשון החוק ולכוונת המחוקק. אבל זה לא היה כך מאז ומעולם.
"במשך עשרות בשנים היה ברור שמקור הסמכות היא הכנסת, המבטאת את רצון העם, שהוא הריבון במדינה דמוקרטית. השופט היה מחוייב לשפוט על פי לשון החוק, וכשזו לא היתה ברורה דיה לנסות להתחכות אחר כוונת המחוקק. עד שהגיע אהרון ברק וחולל את ההפיכה השיפוטית.
"המטרה של ברק מלכתחילה היתה לאפשר ל"פרשנות משפטית" להתעלם מלשון החוק ומכוונת המחוקק ולהעניק לחוק את הפרשנות שבית המשפט רוצה להעניק לו, ובכך לסרס את כוונת המחוקק ולהפוך ל'מחוקק על' כל יכול.
"בתחכומו כי רב הוא הבין כי אם יעשה זאת מיד ביחס לחקיקה של הכנסת, מבלי שירגיל קודם לכן את הציבור ואת המחוקקים לעיקרון הזה במקומות אחרים, הוא יתקל בהתנגדות עזה. משום כך הוא החל את ההפיכה השיפוטית שלו בפסק דין שעסק בדיני חוזים ובפרשנות חוזה. לכאורה משהו צדדי שלא מעורר עניין ולא גרר סערה רבתי. בכך הוא ביקש להרגיל אותנו להשתלטות העוינת שלו על הדמוקרטיה לאט לאט ובלי שנרגיש. כמו אותה צפרדע בסיר.
"בפסק הדין הידוע בעניין אפרופים, קבע ברק כי למרות שהצדדים שהתקשרו ביניהם בחוזה כתבו בחוזה תנאים ברורים והתכוונו אליהם, הוא, כשופט, יכול לצקת לחוזה תוכן אחר לחלוטין בהתאם ל"פרשנות תכליתית" שנועדה לקדם שורה של תכליות שהוא קבע שהן חשובות ציבורית, למרות שהן זרות לחלוטין לתכליות שלהן התכוונו הצדדים.
"בכך ערך ברק סיכול ממוקד לעקרון הוודאות המשפטית ולעקרון חופש החוזים - עקרון היסוד של דיני החוזים ולפיו בסיס החוזה הוא הסכמת הצדדים וכוונותיהם. ברק ערך 'השתלטות עויינת' של המשפט והשופטים על הסכמת הצדדים תוך השלטת ערכיהם ותפיסותיהם של השופטים על הצדדים להסכם.
"מכאן ואילך אין יותר משמעות למילה הכתובה ולכוונת מי שכתב אותה. כל טקסט עומד בפני עצמו במנותק ממי שכתב אותו ונתון לפרשנות יצירתית של השופט שבוחן אותו במשקפיו ובהתאם להשקפת עולמו.
"מכאן קצרה היתה הדרך להחלת "הפרשנות התכליתית" על דברי החקיקה של הכנסת ולהפיכת החוק והכנסת לאות מתה, שמה שנאמר ונכתב בה כלל אינו משנה. מה שקובע זה עולם הערכים של השופט שדן בחוק, והתוכן שהוא מבקש לצקת אל תוכו, גם אם הוא מנותק לחלוטין מלשון החוק ומכוונת המחוקק.
"בכך הפך עצמו אהרון ברק ל'מחוקק על' כל יכול ואת חוקי הכנסת לפלסטלינה שניתן לפרשה בכל צורה.
"אתמול בלילה עשינו היסטוריה והתחלנו לגלגל לאחור את ההפיכה המשפטית של ברק.
"יו"ר וועדת החוקה, חברי שמחה רוטמן, שמוביל בכישרון רב את המהלך של שחרור הדמוקרטיה הישראלית והחזרת הריבונות לעם, השלים בקריאה שניה ושלישית את החוק שיזם שר המשפטים ידידי יריב לוין שביטל את הלכת אפרופים וקבע את מה שאמור היה להיות מובן מאליו - חוזה יש לפרש בהתאם ללשונו ולאומד דעת הצדדים שכרתו אותו.
"זה נראה לכם טכני וחסר משמעות אבל זו דרמה אמיתית. אנחנו נחושים לתקן את נזקי ההפיכה המשפטית של אהרון ברק וממשיכי דרכו, להחזיר את המדינה לעם כריבון, ולתקן את מערכת המשפט של מדינת ישראל".
השר סמוטריץ' הוסיף ואמר: "ומילה אחת, בתפקידי כשר אוצר, על המשמעות הכלכלית הדרמטית של החוק הזה: רובה המוחלט של הכלכלה בנוי מחוזים. שרשרת של חוזים ועסקאות והתקשרויות בין אנשים וחברות בארץ ובעולם שעושים ביניהם עסקים ומבקשים לקבוע את התנאים והכללים להסכמות ביניהם.
"הלכת אפרופים יצרה חוסר וודאות מוחלט בכל שרשראות הכלכלה. לאחריה שני צדדים שעושים ביניהם הסכם לא יכולים לעולם לדעת איזו פרשנות יעניק בית המשפט להסכם ביניהם, גם אם הם הגדירו אותו בצורה הברורה ביותר.
"זאת אומרת שכל עסקה מבוצעת בתנאי חוסר וודאות והופכת להיות מסוכנת הרבה יותר. הסיכון הזה תומחר לעלות כספית וזו גולגלה אל מחיר העסקה והפכה את עשיית העסקים במדינת ישראל למסוכנת ויקרה.
"בחקיקה הזו החזיר ח"כ רוטמן את היציבות והוודאות ליכולת לעשות עסקים במדינת ישראל ובכך תרם תרומה גדולה לכלכלה הישראלית. כל הכבוד שמחה!".
0 תגובות