על רקע המחאות הסוערות באיראן, הטלוויזיה הממלכתית של איראן ממשיכה לשדר בפריים-טיים סרטים תיעודיים על לכידת "סוכני מוסד".
אך מכתב דרמטי שהוברח מבין כותלי הכלא חושף את המנגנון האפל שמאחורי הקלעים. אמיר-חוסיין מוסאבי, פעיל רשת המוכר בכינוי "ג'יימס בי-דין", מתאר בעדות מצמררת כיצד המשטר האיראני מענה אזרחים מן השורה כדי לייצר מצג שווא של ניצחון מודיעיני.
מדי ערב בשעה 20:30, ברצועת החדשות המרכזית, הציג המשטר את מוסאבי כ"מרגל" שסיפק מידע על מתקנים צבאיים רגישים. רצועה זו משמשת בקביעות לשידור הודאות כפויות. אלא שמוסאבי, במכתבו מהכלא, טוען כי המציאות רחוקה מהמסך: "כמעט כל משפט שהוצאתי בראיון היה תוצאה של הנחיית החוקר וכפייה". הוא חושף כיצד עורכי הטלוויזיה עיוותו את דבריו כדי להפוך שיחות חולין בטוויטר ל"פעילות ריגול מסוכנת".
אחד הגילויים המדהימים ביותר במכתבו של מוסאבי נוגע למניפולציה של הזמן. הסרט התיעודי נועד לשכנע את הציבור כי המוסד נלכד במהלך המלחמה האחרונה. אך מוסאבי מגלה כי הראיון הוקלט חודשים לפני פרוץ המלחמה.
לדבריו, המטרה הייתה להסיט את האשמה מהכישלון המודיעיני של המשטר באיתור מרגלים אמיתיים ולהפיל אותה על מי שנמק בכלא כבר כמעט שנה ללא משפט הוגן.
המחיר ששילם מוסאבי על "הופעתו" בטלוויזיה היה כבד מנשוא: 150 ימים בבידוד מוחלט, במהלכם עבר עינויים פיזיים ופסיכולוגיים קשים, שכללו איומים ישירים על מעצרה של אשתו.
זו אינה תקלה בשיטה, אלא השיטה עצמה: לפי דוחות של ארגוני זכויות אדם, לפחות 355 בני אדם אולצו להתוודות בטלוויזיה בעשור האחרון במטרה לדכא התנגדות ולהצדיק צעדי דיכוי.
התיעודים הללו, המלווים לעיתים קרובות בלוגו האדום של משטרת איראן (FARAJA) ותחת כותרות כמו "סוכן מוסד שנעצר בקרב מתפרעים", נתקלים בגל של בוז ברשתות החברתיות.
"הודאה בכפייה אינה שמיעת האמת – היא עדות לנשמה שבורה", נכתב באחד הפוסטים הוויראליים שהתפרסמו בתגובה לשידור. רבים בציבור האיראני טוענים כי לא ייתכן שאזרחים פשוטים ללא גישה למסמכים מסווגים הם המרגלים, וכי "המרגלים האמיתיים נמצאים בדרגים הגבוהים שלכם".
המקרה של מוסאבי מצטרף לפרשות נוספות של מניפולציה שלטונית. אהסן אפרשטה, אסיר פוליטי נוסף, נידון למוות באשמת ריגול לאחר שחזר מרצונו לאיראן בעקבות הבטחות לחנינה. רק לאחרונה הצליחו חבריו לתא בכלא אווין לחסום בגופם את העברתו להוצאה להורג בעימות פיזי דרמטי מול הסוהרים.
גם בימים אלו המשטר ממשיך להשתמש בטכניקות של עינויים, עריכה מגמתית וצנזורה כבדה על הרשתות החברתיות. אך הקולות הבוקעים מהכלא מספקים הצצה נדירה לאמת המדממת שמאחורי הפריים-טיים של טהראן.
0 תגובות