קורע לב: המונים ליוו למנוחות ביום שישי, ערב שבת קודש לאחר חצות, את הבחור משה לודמיר ז"ל, תלמיד ישיבת באיאן במודיעין עילית, שגופתו אותרה כמה שעות קודם לכן אחרי ארבעה ימים של חיפושים, לאחר שטבע ונסחף בנחל מודיעים.
אביו, הרה"ח רבי צבי הערש לודמיר, מחשובי חסידי באיאן בביתר עילית, ספד לו בבכי מצמרר ונפרד מבנו בדמעות.
הספדו המרגש של האב:
"יום שני בערב, שעות ספורות לפני הטרגדיה הגדולה, כבר הייתי אז עם געגועים עזים אליך. זה כמעט שלא ראיתי אותך ולא חלמתי שזה יהיה לעולמים. באותו ערב, השיחת טלפון הייתה קצת נסערת, היית קצת נסער באותו יום.
"שאלתי אותך, 'אולי אתה עייף היום במיוחד?', ענית לי, 'נכון, מה אתה רוצה? היום זה שובבי"ם, קמתי כבש בשש בבוקר. כל כך הרבה התמדדת...
"מתכוננים לחתונה (של הבת. ח"ש) בעזרת השם עוד כמה ימים. המילים האחרונות בטלפון היו, 'מוישי, עוד מעט נרקוד בחתונה, ויהיה שמח, אתה תעזור להתארגן', זה היה המילים האחרונות.
"משום מה הפעם אליך התארגנו הכי מוקדם, כבר יש בארון מוכן, כובע חדש, קעפטה חדשה, נעליים, הכל. קנינו את זה מוקדם כדי שזה לא יפריע לסדרים של הישיבה, עשינו את זה בחנוכה בימים שזה לא הפריע ללימודים. זה מחכה!
"למה הריבונו של עולם עשה? אין שאלות, ככה צריך להיות. תתפלל שהשמחה תהיה שמחה שלמה, שכל מי שמחכה במשפחה לשמחות, שנזכה עכשיו שיהיה עוד שמחות, תפתח את השערים, אתה נמצא עכשיו קרוב, תבקש על כולם, תבקש על הרבי שליט"א שיהיה לו כוח, הוא כל כך דאג לך בימים האלה, ותמיד הוא דאג לך. והיית מקושר אליו, עשית נסיעות, כל טיש, כל פעם נסעת. תבקש על הרבי. שנזכה לראות אותך בקרוב, בתחיית המתים, בביאת משיח צדקנו.
"ואני מבקש ממך מחילה בשמי, בשם כל המשפחה, לא מספיק הערכנו אותך, הערכנו - אבל לא מספיק. השתדלנו בשבילך, ונשתדל עכשיו לזכרך. השם יעזור...
"תפעל גם לכל החברים, היו כל כך מסורים אליך, עד הרגע האחרון החבר שניסה לעזור לך הוא באמת היה מסור אליך, ביחד עם כל הישיבה שפעלו וכל כלל ישראל, וכל הצוותות שעשו בשבילך, וכל המי ומי, שלכולם יהיה רק טוב.
"והשם יעזור, שנזכה לישועה שנזכה ל'בלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל ישראל כי השם דיבר'".
הבחור החשוב והיקר משה לודמיר ז"ל, בחור הישיבה בן ה-16, שכל קיומו היה קודש לתורה ולעבודת השם, איננו. הוא נמשה מן המים בבוקר יום שישי על ידי כוחות ההצלה, לאחר ימים שלמים בהם המוני בית ישראל עקבו בדאגה אחר החיפושים אחריו.
האירוע התרחש ביום שלישי האחרון, כאשר משה לודמיר ז"ל יצא יחד עם חבר נוסף לטבול בנחל מודיעין, כמנהגו בימי השובבי"ם. באותן שעות זרימת המים בנחל הייתה חזקה במיוחד בעקבות הגשמים, ובמהלך השהות במקום נקלעו השניים לשיטפון פתאומי ולמערבולת מים עזה.
על פי העדויות, שני הבחורים נסחפו בזרם. אחד מהם הצליח במאמצים כבירים להיחלץ מהמים ולעלות אל הגדה, כשהוא נסער ומבוהל, ומיד הזעיק עזרה. חברו, משה ז"ל, ניסה להיאבק בזרם ולצאת מהמים, אך כוחות הטבע גברו עליו והוא נסחף לעיני חברו ונעלם בתוך אפיק הנחל.
בחרדה עמוקה סיפר החבר לכוחות ההצלה כיצד ראה את משה נאבק בזרם, מנסה בכל כוחו להגיע לחוף, עד שהוא נסחף למרחק.
עם קבלת הדיווח הוזעקו למקום כוחות גדולים של משטרה, כבאות והצלה, יחידות חילוץ מיוחדות, לוחמי יחידת "להבה", צוותי מד"א ואף מסוק מהמערך האווירי של המשטרה. החיפושים נמשכו שעות ארוכות ולאורך תוואי הנחל, בתנאי שטח קשים ובזרימה מסוכנת, תוך מירוץ נגד הזמן ועם רדת החשכה.
בצד, עמד אביו של הנער, הרב צבי הערשיל לודמיר, מחשובי חסידי באיאן ומראשי ארגון 'לטהרנו'. במחזה קורע לב שאיש לא נותר בפניו אדיש, נעמד האב מול המים הגועשים, הודה לכוחות הביטחון על מסירותם, ופצח בתפילת 'נשמת כל חי' ובתחינה לבורא עולם שישיב לו את בנו. בכל הישיבות והיכלי התורה העתירו אלפים בתפילה למען "משה בן רייזל", בתקווה לנס גלוי.
לאחר ארבעה ימים של חיפושים ודאגה כבדה, נמצאה גופתו של משה לודמיר ז"ל, בסמוך לנחל, במרחק של כעשרה ק"מ ממקום הטביעה והוא השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 16 בלבד.
המנוח ז"ל נולד לאביו הרה"ח ר' צבי הערש לודמיר שיבלחט"א, מחשובי חסידי באיאן בביתר עילית ומראשי ארגון "לטהרנו", ולסבו הרה"ח ר' דוד לודמיר, מבעלי מאפיית 'מצות יהודה' ומנגידי חסידות באיאן. אמו מרת רייזל ורד שתחי', לבית משפחת ברמץ.
בילדותו למד בתלמוד תורה באיאן "תפארת שלמה מרדכי" בביתר עילית, המשיך לישיבה הקטנה בעיר – "ישיבה לצעירים", ובהמשך עלה לישיבה הגדולה "תפארת ישראל רוז'ין" של חסידות באיאן במודיעין עילית, שם למד בשיעור א'.
רבותיו וחבריו מתארים אותו כבחור חמד, שקדן וירא שמים, חסידי בכל מהותו, שיראת שמים הייתה ניכרת על פניו. הוא היה דבוק באדמו"ר מבאיאן והקפיד להשתתף בכל טיש ובכל מעמד.
"הוא היה בחור שכולו שאיפה לעלייה, שרצה להיטהר ולהתקדש", ספדו לו בבכי חבריו לישיבה עם הגעת בשורת האיוב.
אביו, ששהה באותה עת בחו"ל לצורכי רפואה יחד עם אחד מבני המשפחה, שב לישראל מיד עם היוודע דבר ההיעלמות. בעוד שבוע בלבד הייתה המשפחה אמורה לחתן את הבת, והאסון שניחת עליה ועל החסידות כולה כבד ומטלטל.
ת.נ.צ.ב.ה.
0 תגובות