אבל כבד: המוני תפילות, דמעות של תקווה וציפייה לנס - כל אלו התנפצו בשעה האחרונה אל מול הבשורה המרה והקשה מכל. הבחור החשוב והיקר משה לודמיר ז"ל, בחור הישיבה בן ה-16, שכל קיומו היה קודש לתורה ולעבודת השם, איננו. הוא נמשה מן המים על ידי כוחות ההצלה, לאחר ימים שלמים בהם עיר שלמה עצרה את נשימתה יחד עם המוני בית ישראל בכל קצווי תבל.
האירוע התרחש ביום שלישי האחרון, כאשר משה לודמיר ז"ל יצא יחד עם חבר נוסף לטבול בנחל מודיעין, כמנהגו בימי השובבי"ם. באותן שעות זרימת המים בנחל הייתה חזקה במיוחד בעקבות הגשמים, ובמהלך השהות במקום נקלעו השניים לשיטפון פתאומי ולמערבולת מים עזה.
על פי העדויות, שני הבחורים נסחפו בזרם. אחד מהם הצליח במאמצים כבירים להיחלץ מהמים ולעלות אל הגדה, כשהוא נסער ומבוהל, ומיד הזעיק עזרה. חברו, משה ז"ל, ניסה להיאבק בזרם ולצאת מהמים, אך כוחות הטבע גברו עליו והוא נסחף לעיני חברו ונעלם בתוך אפיק הנחל.
בחרדה עמוקה סיפר החבר לכוחות ההצלה כיצד ראה את משה נאבק בזרם, מנסה בכל כוחו להגיע לחוף, עד שכוחות הטבע גברו עליו והוא נסחף למרחק.
עם קבלת הדיווח הוזעקו למקום כוחות גדולים של משטרה, כבאות והצלה, יחידות חילוץ מיוחדות, לוחמי יחידת "להבה", צוותי מד"א ואף מסוק מהמערך האווירי של המשטרה. החיפושים נמשכו שעות ארוכות ולאורך תוואי הנחל, בתנאי שטח קשים ובזרימה מסוכנת, תוך מירוץ נגד הזמן ועם רדת החשכה.
בצד, עמד אביו של הנער, הרב צבי הערשיל לודמיר, מחשובי חסידי באיאן ומראשי ארגון 'לטהרנו'. במחזה קורע לב שאיש לא נותר בפניו אדיש, נעמד האב מול המים הגועשים, הודה לכוחות הביטחון על מסירותם, ופצח בתפילת 'נשמת כל חי' ובתחינה לבורא עולם שישיב לו את בנו. בכל הישיבות והיכלי התורה העתירו אלפים בתפילה למען "משה בן רייזל", בתקווה לנס גלוי.
לאחר ימי חיפושים ודאגה כבדה, נמצאה גופתו של משה לודמיר ז"ל, בסמוך לנחל. הוא השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 16 בלבד.
המנוח ז"ל נולד לאביו הרה"ח ר' צבי הערש לודמיר שיבלחט"א, מחשובי חסידי באיאן בביתר עילית ומראשי ארגון "לטהרנו", ולסבו הרה"ח ר' דוד לודמיר, מבעלי מאפיית 'מצות יהודה' ומנגידי חסידות באיאן. אמו מרת רייזל ורד שתחי', לבית משפחת ברמץ.
בילדותו למד בתלמוד תורה באיאן "תפארת שלמה מרדכי" בביתר עילית, המשיך לישיבה הקטנה בעיר – "ישיבה לצעירים", ובהמשך עלה לישיבה הגדולה "תפארת ישראל רוז'ין" של חסידות באיאן במודיעין עילית, שם למד בשיעור א'.
רבותיו וחבריו מתארים אותו כבחור חמד, שקדן וירא שמים, חסידי בכל מהותו, שיראת שמים הייתה ניכרת על פניו. הוא היה דבוק באדמו"ר מבאיאן והקפיד להשתתף בכל טיש ובכל מעמד.
"הוא היה בחור שכולו שאיפה לעלייה, שרצה להיטהר ולהתקדש", ספדו לו בבכי חבריו לישיבה עם הגעת בשורת האיוב.
אביו, ששהה באותה עת בחו"ל לצורכי רפואה יחד עם אחד מבני המשפחה, שב לישראל מיד עם היוודע דבר ההיעלמות. בעוד שבוע בלבד הייתה המשפחה אמורה לחתן את הבת, והאסון שניחת עליה ועל החסידות כולה כבד ומטלטל.
ת.נ.צ.ב.ה.
0 תגובות