הנתונים המצטברים בעשור האחרון ביחידת התלונות העצמאית של האינטרפול אינם מותירים מקום לספק: רוסיה היא שיאנית העולם בניצול לרעה של מערכת האכיפה הגלובלית.
אלפי קבצים שהודלפו על ידי חושף שחיתות מתוך הארגון, והגיעו לידי שירות העולם של ה-BBC וגוף התחקירים הצרפתי Disclose, חושפים לראשונה את הממדים המבהילים של התופעה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
על פי הנתונים, מוסקבה משתמשת ברשימות המבוקשים הבינלאומיות כדי לצוד מתנגדים פוליטיים, אנשי עסקים שסרחו בעיני השלטון ועיתונאים עצמאיים, תוך הצגתם כפושעים פליליים מן השורה.
לפי הטענה, העובדה שמוסקבה חברה בארגון האינטרפול ובעלת גישה ישירה למערכת ההתרעות, יוצרת מציאות אבסורדית בה מוסקבה מנצלת לכאורה את גישתה למערכת הבינלאומית כדי לרדוף מתנגדי משטר.
ניתוח המידע המודלף מעלה תמונה עגומה של חוסר אונים מול המכונה הרוסית. בעשור האחרון קיבלה יחידת התלונות של הארגון יותר תלונות על פעילותה של רוסיה מאשר על כל מדינה אחרת – פי שלושה מהבאה בתור, טורקיה.
יתרה מכך, התלונות נגד בקשות המעצר של מוסקבה הובילו לביטול של יותר צווים מאשר בכל מקרה של מדינה אחרת, עובדה המעידה לטענת החוקרים על דפוס פעולה של הגשת בקשות כוזבות או פוליטיות.
עבור איגור פסטריקוב, איש עסקים רוסי שמצא עצמו בלב הסערה, הנתונים הסטטיסטיים הללו הם מציאות חיים חונקת.
פסטריקוב נמלט מרוסיה ביוני 2022, חודשים ספורים לאחר תחילת הפלישה לאוקראינה, ומצא מקלט בצרפת. זמן קצר לאחר מכן גילה כי שמו מופיע ב"הפצה אדומה" – בקשת מעצר שנשלחה למדינות נבחרות. "כשאתה נפגע מצו אדום, החיים שלך משתנים לחלוטין", הוא מספר בתיאור הממחיש את עוצמת הפגיעה בחירות הפרט.
חייו של פסטריקוב הפכו למרדף בלתי פוסק. לדבריו, הוא עמד בפני שתי אפשרויות גרועות: להסגיר את עצמו למשטרה ולהסתכן במעצר, או לרדת למחתרת.
הבחירה בחיים בצללים גבתה מחיר כבד: חשבונות הבנק שלו נחסמו, היכולת לשכור דירה נעלמה, ותחושת הרדיפה הפכה לבת לוויה קבועה. "זה מתח מתמיד, כל הזמן", הוא מסביר. "אתה תמיד מסתכל מעבר לכתף. המשטרה יכולה לפרוץ לביתך בכל רגע... בגלל זה אתה מרגיש כמו חולדה דחוקה לפינה". הלחץ היה כה כבד עד שמשפחתו נאלצה להתפצל ולעבור למדינות שונות כדי לשמור על ביטחונם.
השורשים של רדיפת פסטריקוב נעוצים בסירובו לשתף פעולה עם מכונת המלחמה הרוסית. כבעל מניות מרכזי בחברות מתכות גדולות, הוא טוען כי שרים בממשלה הפעילו עליו לחץ להפסיק לייצא את מוצריו ולספקם אך ורק לשוק המקומי, לטובת ייצור רכיבים צבאיים כמו מטוסי קרב וטנקים.
"זה היה גם עניין מוסרי", הוא משחזר. "איש לא רצה להיות מעורב אפילו בעקיפין בייצור של משהו המשמש להריגת אנשים".
הסירוב הזה, יחד עם העובדה שרעייתו באותה עת הייתה אוקראינית, הובילו להלאמת חברותיו ולפתיחת חקירה פלילית נגדו באשמת פשעים פיננסיים – האשמה קלאסית המשמשת את הקרמלין להלבנת רדיפה פוליטית.
לאחר שנתיים של מאבק משפטי עיקש מול הוועדה לפיקוח על קבצי האינטרפול (CCF), הצליח פסטריקוב להוכיח כי הבקשה הרוסית הייתה פוליטית ביסודה.
הוועדה קבעה כי המידע שסיפקה רוסיה היה "כללי ונוסחתי" וכי לא ניתן הסבר הולם לפשע המיוחס לו. הצו בוטל, אך הנזק לשנים מחייו כבר נעשה. "בלחיצת כפתור הם יכולים להזין כל דבר, להדביק לך כל פשע – זה מאפשר להם להמשיך לרדוף אותך ברחבי העולם", הוא מזהיר.
האינטרפול, שאינו כוח שיטור בפני עצמו אלא גוף המתאם בין 196 מדינות חברות - כולל ישראל, מתגאה בחוקה האוסרת עליו לעסוק בפעילות בעלת אופי פוליטי, צבאי, דתי או גזעי.
עם זאת, המסמכים המודלפים חושפים כי המנגנונים שאמורים למנוע ניצול לרעה פשוט אינם עומדים בעומס או בתחכום הרוסי.
עו"ד בן קית', מומחה בריטי המייצג נאשמים מול הארגון, טוען כי "היסטורית, רוסיה הייתה אחת המבצעות העיקריות של ניצול לרעה של צווים אדומים". לדבריו, קיים זרם בלתי פוסק של לקוחות הממוקדים על ידי מוסקבה בשל קשרים פוליטיים, תמיכה באוקראינה או כחלק מניסיונות השתלטות עוינת על תאגידים.
גם לאחר שהאינטרפול הכריז על "בדיקות יתר" לפעילות הרוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה ב-2022, המציאות בשטח נותרה דומה. דוחות פנימיים מ-2024 ו-2025 מעידים כי למרות המגבלות, כ-90% מהבקשות הרוסיות עדיין עברו את שלב הסינון הראשוני. באותה תקופה ממש, יחידת התלונות ביטלה כמחצית מהבקשות הרוסיות שהגיעו לבחינתה – פער מטריד המצביע על כך שהסינון הראשוני אינו יעיל דיו.
ובמילים אחרות, נרדפים פוליטיים יעברו סאגה ארוכה ומתישה מול המדינות בה יימצאו, עד שיוכח כי אכן מדובר ברדיפה פוליטית. הסינון הראשוני, הוא ההבדל בין חיים שממשיכים כרגיל, לבין מציאות בלתי אפשרית של זימונים לחקירה, הקפאות נכסים, צווי עיכוב ועוד.
חלק מהתחכום הרוסי טמון בשימוש בערוצים פחות רשמיים. ההדלפה חושפת אלפי הודעות שנשלחו ישירות בין רשויות אכיפת חוק דרך מערכת ההודעות של האינטרפול. במקרה אחד, מוסקבה שלחה הודעה לסוכנים באבו דאבי והסבירה כי למרות שהאינטרפול דחה בקשה לצו אדום, היא עדיין מבקשת עזרה באיתור המבוקש – צעד המנוגד להנחיות המפורשות של הארגון.
דוגמה נוספת היא סיפורו של העיתונאי ארמן ארמיאן, שנמלט מרוסיה לאחר שהורשע ב"שיתוף קטינים בפעילויות מסוכנות" בשל דיווחיו על מחאות סטודנטים שתמכו באלכסיי נבלני.
רוסיה ניסתה לאתרו באמצעות הודעות ישירות לגרמניה וארמניה, תוך עקיפת תהליך הצו האדום הפורמלי. ארמיאן, שנדהם לראות את ההודעות שהודלפו, אמר: "אני לא חושב שהם ציפו שגרמניה תשלח להם את הכתובת שלי... אבל אם הם יכלו להשיג לפחות פיסות מידע קטנות, זה עדיין היה בעל ערך עבורם".
שיא התעוזה הרוסית נרשם ב-2024, כאשר מוסקבה ניסתה להוציא "הפצות אדומות" נגד שופטים ותובע מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
הניסיון הגיע כתגובה ישירה לצווי המעצר שהוציא בית הדין נגד הנשיא ולדימיר פוטין ונגד נציבת זכויות הילד הרוסית בגין פשעי מלחמה באוקראינה. הבקשות הללו נדחו, אך עצם הגשתן מעידה על האופן שבו מוסקבה רואה בארגון כלי שימושי לצרכים עצמיים, לפי התחקיר של BBC.
החלק המדאיג ביותר בהדלפה נוגע לדיונים פנימיים שהתקיימו באינטרפול במהלך 2024 ו-2025 לגבי הסרת המגבלות על רוסיה. למרות שדמויות בכירות בארגון הביעו "דאגה חמורה" מפני "הפרות בוטות" של הכללים על ידי מוסקבה, חושף השחיתות טוען כי בשנת 2025 הוסרו בחשאי חלק מהצעדים המחמירים. האינטרפול סירב להגיב על טענה זו, תוך שהוא נתלה ב"כללים נוקשים של עיבוד נתונים".
בתגובה רשמית, מסר האינטרפול כי הוא מודע לפוטנציאל הניצול לרעה וכי מערכות הבדיקה שלו חוזקו.
הארגון הדגיש כי בכל שנה נעצרים אלפי פושעים מסוכנים בזכות פעילותו, וטען כי "זה לא נכון לומר שאנו נותנים עדיפות לשיתוף פעולה משטרתי על פני מניעת ניצול לרעה".
עם זאת, מומחים משפטיים כמו יורי נמץ ובן קית' סבורים כי יש לנקוט בצעדים דרסטיים יותר. "אם נמצא שמדינות מנצלות באופן משמעותי ומתמשך את המערכת, יש להשעות אותן ממנה לתקופה מסוימת", אומר קית'.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ללא שינוי שורשי, זרועו הארוכה של הקרמלין תמשיך להגיע לכל פינה בעולם, תוך שהיא מנצלת את התשתיות שאמורות לשמור על הסדר העולמי כדי לזרוע פחד ורדיפה.
עבור מאות אנשים שכבר נפלו קורבן למערכת, המאבק לטיהור שמם אינו רק משפטי, אלא מאבק על עצם היכולת לחיות חיים חופשיים מאימת השלטון שהותירו מאחור.
0 תגובות