גזרת ארה"ב-איראן מעולם לא הייתה רותחת כמו בימים האחרונים. שיחת המשא ומתן בין ויטקוף לערקאצ'י האיראני, בסופה יצא האחרון במסרים אופטימיים למדי, מתבררת יותר ויותר כאסון דיפלומטי.
בארה"ב, ולפי דיווחים גם באיראן, הבינו בתום השיחות כי לא ניתן לרבע את המעגל. המינימום שהאמריקאים דורשים אינו מתקרב למקסימום שמדינת הטרור השיעית מוכנה לתת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
זה אמנם היה צפוי, אך שליחיו הפסיפיסטיים של טראמפ קיוו שיהיה אחרת. גם טראמפ לא רוצה מלחמה, אך בשלב זה נראה כי מדובר באירוע בלתי נמנע.
אם נתבונן על האירועים במבט קר, ניווכח כי אין לאיראן דרך טובה לצאת מזה. נטישת הטילאות, הגרעין והפרוקסי עומדים בסתירה מוחלטת לעצם המהות של משטר האייתולות - ה"התנגדות".
היכולת להשמיד את מדינת ישראל באמצעות טילי קרקע-קרקע, במקביל לאיום השלוחות במזרח התיכון, מהווים את עצם זכות קיומה של איראן שחרתה על דגלה את התפשטות השליטה האיסלאמית במזרח התיכון ובעולם כולו.
מהסיבה הפשוטה הזו, גם כעת שהאיראנים מבינים (אולי רק מתחילים להבין), כי טראמפ אכן היה רציני באיומיו, כל זה לא יוביל את האיראנים להתפשר במשא ומתן מול אנשיו.
אם כבר למות, אומרים לעצמם האיראנים, עדיף למות מוות פיזי, במקום להשמיד את המנטרה, הרוחנית לטענתם, המלווה את מדינת הטרור מאז 1979.
גם אם איום השמדת המשטר הינו מוחשי מתמיד, האייתולות מתנחמים במות הקדושים שמחכה להם מעבר לפינה, וגם בעובדה שארגון טרור נדרש רק לשרוד על מנת להחשיב את האירוע לניצחון. ראו ערך חמאס.
האינטרס האיראני - מכת מנע
בשלב זה, האינטרס האיראני המובהק הוא לפתוח במתקפת מנע על ישראל. מלבד העובדה שגורם ההפתעה מהווה פעמים רבות גורם מכריע בשדה הקרב, עבור האיראנים, בכל יום שעובר מתגבר איום ההכחדה על המשטר.
בכל יום שעובר, מרחיבה ארה"ב את כוח התקיפה ההיסטורי ששינעה למזרח התיכון, כולל נושאת המטוסים ג'רלד פורד שאמורה להגיע לאזור בשבועיים הקרובים.
מתקפה חד-צדדית על ישראל תאתגר גם ברמה הפוליטית את ממשלו של טראמפ, כאשר המלחמה כולה תהפוך לאירוע ישראלי-איראני, והתערבות אקטיבית של טראמפ בתקיפה לטובת ישראל צפויה להיתפס בקרב חובבי ה-MAGA כהתערבות מיותרת נוספת של הנשיא טראמפ בעניינים לא-אמריקנים.
איראן מכירה היטב את הפוליטיקה הפנים-אמריקנית, ומהלך כזה עשוי לקרר את רצונו של טראמפ להתערב, גם אם ברור ללא צל של ספק שהוא יעשה זאת.
ובכל זאת, עד כה, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, איראן טרם פתחה במתקפה על ערי ישראל - ויש להבין מדוע.
התאבדות או אסטרטגיה מתוחכמת?
בשבועות האחרונים, מאז גברו איומיו של הנשיא טראמפ לעבר משטר הטרור בטהרן, גברו באותה מידה האיומים ששיגרה איראן לעבר ארה"ב עצמה.
נאומי ההשפלה של המנהיג העליון כלפי טראמפ ואיומי הבכירים בטהרן להטביע את נושאות המטוסים האמריקניות, בוודאי הגיעו גם לאוזניו של מנהיג העולם החופשי.
ההתנהלות המתרברבת של האיראנים היא כמעט התאבדותית: בעוד ארה"ב שיגרה לאזור ארמדה היסטורית, האיראנים ממשיכים להתנהג כאילו האויב האמריקני הוא לא יותר מחרק מציק שניתן להרוג במחי יד.
הסיכון הוא גדול: האיראנים מכירים היטב את הנשיא טראמפ, וגם מודעים לעובדה שהאגו הפטריוטי שלו משחק תפקיד לא קטן בכל החלטה אותה הוא מקבל.
נשאלת אפוא השאלה השנייה: וכי לאיראנים יש משאלת מוות?
כדי לענות על שתי השאלות גם יחד, יש לבחון את הנעלם הגדול ביותר שקיים במשוואת ארה"ב-איראן: הנשיא טראמפ בעצמו.
מי שמכיר את המושג TACO, יודע כי קיימת שמועה עיקשת לפיה נשיא ארה"ב מעדיף להימנע מקבלת החלטות הרות גורל.
באותה מידה שהעיתונאים - בהם כותב השורות, נבוכים לחלוטין למול הסתירות באישיותו של טראמפ, גם האיראנים אינם יודעים למה באמת מתכוון נשיא ארה"ב, כאשר הוא משגר איומים ודד-ליינים.
איראן אינה תוקפת כעת משום שהיא איננה משוכנעת עדיין שארה"ב אכן החליטה לתקוף. איראן עדיין מאמינה כי עם מעט נוסחאות דיפלומטיות מתפתלות ותדרוכים ל'רויטרס' על מוכנות לוותר על מלאי הגרעין, יספיק הדבר כדי להוריד תקיפה מסדר היום, או לכל הפחות לדחותה למועד לא ידוע.
כאמור, גם האיראנים מודעים היטב להתנגדות של תנועת ה-MAGA למהלך של ארה"ב על אדמת איראן.
ביום שאיראן תדע בוודאות של 100% כי יום הדין אכן הגיע, סביר להניח כי תבחר להקדים את העימות - מול ישראל, בזמן שהספינה הגדולה בעולם עדיין משייטת לה באוקיינוס האטלנטי. ייתכן מאוד שהוודאות הזו לעולם לא תגיע, ואז יהיה זה כבר מאוחר מדי עבורה.
דיווחים ביום רביעי השבוע העלו שבישראל הועלתה הכוננות לאפשרות של מתקפת מנע איראנית, ידיעה שמחזקת את התיאוריה הנ"ל.
מנגד, איראן מתגרה בארה"ב דווקא משום שהיא איננה בטוחה כי הדבר יביא לתגובה צבאית: והנה, ראו, טהרן ביצעה תרגילים ימיים במצרי הורמוז וסגרה אותם הרמטית - וכלום לא קרה.
בעיני האיראנים, מדובר בסיטואציה של WIN-WIN: אם המהלך יביא לתקיפה - סימן הוא שארה"ב אכן גמרה בדעתה לתקוף - ועדיף שהעימות יתרחש מוקדם ממאוחר. אם ארה"ב לא תגיב להתגרויות הרבות, סימן הוא שהנשיא טראמפ עדיין לא סגור על עצמו, מידע קריטי לו זקוקים האיראנים נואשות בחדר המשא ומתן.
במקביל, שיגרו האיראנים את ראש הדיפלומטיה שלהם כדי להחניף מעט לאמריקאים והעומד בראשם מיד לאחר השיחות ביום שלישי, במטרה להוריד את נשיא ארה"ב מעץ המלחמה. אם אכן טראמפ לא רוצה לתקוף, הבה נסייע לו בכך, אומרים לעצמם האיראנים.
>> למגזין המלא - כנסו כאן
לא ברור מה יקרה בימים הקרובים - אף אחד לא באמת יודע. הדיווחים מדברים על אפשרות לתקיפה תוך ימים, וכל הסימנים מעידים שזה אכן יקרה.
ובכל זאת לא מן הנמנע שנותרו עוד שפני דיפלומטיה ומלכודות דבש בכובע האיראני, ברגע שהם יבינו כי פקעה סבלנותו של הנשיא טראמפ, וכי יום הדין - אכן קרוב מתמיד.
0 תגובות