לפני 219 שנים, ביום א' באדר תקס"ז (1807), התכנסה "הסנהדרין הגדולה" בפריז בראשות הגאון רבי יוסף דוד זינצהיים והרב אהרן וורמס.
בטקס חגיגי נפתחה האסיפה בת 71 חברים, שנקראה "הסנהדרין הגדולה", כמניין הסנהדרין ההיסטורית. נפוליאון יוזם האסיפה ביקש לרכוש את אהדת היהודים לאחר שנכשל בכיבוש ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית.
בראש הסנהדרין עמד הרב יוסף דוד זינצהיים, רבה של שטרסבורג, בעל ה"יד דוד". הוא הצליח להשביע את רצון הקיסר מבלי לפגוע בעיקרי האמונה היהודית. החתם סופר הספידו לאחר מותו והעיד על גדלותו התורנית ועל שעמד על המשמר מפני רפורמות.
בין הרבנים שהשתתפו בסנהדרין היה הרב אהרן וורמס (ווירמש) בעל "מאורי אור', רבה של מץ, תלמיד של הגאון רבי אריה לייב גינצבורג (בעל "שאגת אריה") וראש הישיבה שם.
דמותו של הרב וורמס מורכבת ונותרה שנויה במחלוקת עד ימינו. מרן הגר"ע יוסף סבר שהיה צדיק וירא"ש, לעומת ראש ישיבת כף החיים הגרי"ח סופר סבור שהיה משכיל שלא נאמן לעיקרי ההלכה.
הסנהדרין נדרשה לתת תוקף הלכתי ל-12 שאלות שנפוליאון הציג ליהודים, בנושאים כמו גירושין, נישואי תערובת, ריבית ויחסי יהודים-נוכרים. התשובות נועדו להוכיח שהיהודים יכולים להיות אזרחים נאמנים לצרפת תוך שמירה על זהותם היהודית. הסנהדרין פעלה כחודש וחצי בלבד.
אלף שנות ניסיונות: מבט היסטורי על חידוש הסנהדרין
נפוליאון לא פעל בחלל ריק. לאורך כל שנות ההיסטוריה נערכו כמה וכמה ניסיונות חידוש הקמת סנהדרין. חלקם בידי גדולי האומה, וחלקם קיקיונים כדלהלן. נעבור בקצרה על ניסיונות חידוש הסנהדרין באלף השנים האחרונות.
המאה ה-11: חיפה - ר' אליהו הכהן גאון
במחצית השנייה של המאה ה-11, לאחר שישיבת גאון יעקב בראשות ר' אליהו הכהן גאון גלתה מירושלים לצור שבלבנון, הפכה חיפה למרכז יהודי חשוב. העיר נבחרה כמרכז גאונות הארץ-ישראלית, בניסיון ראשון לשמר את הסמכות הרוחנית המרכזית ושם חודשה הסנהדרין בידי גאוני לבנון.
המאה ה-16: צפת - מהר"י בירב
לאחר גירוש ספרד, התקבצו בצפת חכמי ישראל בהתקבצות שלא הייתה במשך אלף שנים. באותה תקופה הייתה התעוררות רוחנית וכלכלית.
מהר"י בירב הוביל ניסיון לחידוש הסמיכה על פי דברי הרמב"ם: "שאם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים". הוא סמך ארבעה חכמים שסמכו חכמים נוספים. הניסיון עורר התנגדות והסתיים במחלוקת עם המהרלב"ח מחכמי ירושלים, ומהר"י בירב נאלץ לצאת מהארץ.
1807: פריז - סנהדרין נפוליאון
כפי שתיארנו לעיל, זה הניסיון הראשון והיחיד בו הוקמה סנהדרין בפועל מחוץ לארץ ישראל, אם כי מיוזמה חיצונית ולתקופה קצרה.
1830: ארץ ישראל - ר' ישראל שקלוב
רבי ישראל שקלוב, תלמיד מובהק של הגאון מווילנא, ניסה לחדש את הסמיכה והסנהדרין בארץ ישראל. הוא שלח שד"רים לחפש את עשרת השבטים מתוך אמונה ששם נותרו חכמי סנהדרין סמוכין איש מפי איש עד הלל הזקן.
תלמידי הגר"א שעלו לאה"ק כרבי מנחם מנדל ורבי ישראל משקלוב, ממייסדי היישוב האשכנזי בירושלים, החזיקו במסורת מרבם שיש לחדש הסנהדרין עוד לפני ביאת משיח והקמת בית המקדש לפי סדר תפילת שמונה עשרה:
- קיבוץ גלויות - ברכת תקע בשופר
- הקמת הסנהדרין - השיבה שופטנו
- הקמת בית המקדש - בונה ירושלים
- ביאת משיח בן דוד - צמח דוד
1903: קרקוב - הרב אהרן מנחם מנדל הכהן מקהיר
הרב אהרן מנחם מנדל הכהן (1866-1927), רבה של הקהילה האשכנזית בקהיר, היה בעל יוזמה מרכזית לחידוש הסמיכה והסנהדרין. הוא חיבר את הספר "סמיכת חכמים" בו דרש לחידוש הסנהדרין, ויסד אגודת רבנים שמנתה למעלה מ-500 חברים מכל תפוצות ישראל.
כתוצאה מפעילותו, התכנס באב תרס"ג (1903) קונגרס עולמי של רבנים בקרקוב, בהשתתפות הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה והאדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדאו מזוויירצ'ה. הרב אליהו בכור חזן, הרב הראשי לאלכסנדריה, תמך בו והברון ז'אק די מנשה מימן את הקונגרס.
הרב כהן אף ארגן רכישת קרקעות בארץ ישראל (בית הכרם ובית וגן) בכוונה להקים שכונת "כנסת ישראל" ובתוכה את בית המוסד הדתי העליון של הסנהדרין המחודשת.
שנות ה-50: הרב יהודה לייב מימון
לאחר הקמת המדינה, שר הדתות הרב יהודה לייב הכהן פישמן (מימון) כתב ספר "חידוש הסנהדרין" וביקש להקים את הסנהדרין. הרב מימון בנה שני בתי כנסת בירושלים - אחד מהם בית כנסת ישורון, הבנוי בצורת חצי גורן עגולה כפי שישבה הסנהדרין.
הבדיחה מספרת ששאלו את הרב מימון מהיכן ימצא תלמידי חכמים "שונאי בצע" אחד הקריטריונים למינוי חברי סנהדרין? וענה "נשלם להם":.
ניסיונות אלו לא צלחו, ועם ישראל לא זכה להקמת הסנהדרין. גם בדורות האחרונים ישנם המנסים לקדם רעיון זה, אחד מהם מכונה "הסנהדרין החדשה" והוא ניסיון של קבוצה של רבנים ואקדמאים לחדש את הסנהדרין. לנשיא נבחר הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ז"ל, ולאב בית הדין הרב יואל שוורץ ז"ל.
ייתן השם שנזכה לגאולה שלימה, הקמת בית המקדש, ביאת משיח דוד, והחזרת עטרה ליושבה בדמות חידוש הסנהדרין
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות