דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי) מצא שרשויות המדינה ושירותי התעופה האזרחיים לא נערכו כראוי למצב חירום מתמשך ומלחמה ארוכת טווח.
הוא הדגיש כי "המלחמות המחישו את הצורך בקיומו של שדה תעופה משלים - הסחבת מצד הממשלה נמשכה והשדה עדיין לא הוקם". המבקר הוסיף: "ירי הטילים מאיראן ומלבנון במלחמה המחיש כי על רשויות המדינה לדאוג שמערך התעופה יפעל באופן תקין גם בחירום".
מהדוח עולה כי "אף שהממשלה תמכה בחברות התעופה הישראליות מתחילת משבר הקורונה ועד תום מבצע 'עם כלביא', היא לא דרשה לקבוע הסדרים שיאפשרו לה להשפיע על פעילותן במצבי חירום עתידיים".
הדוח, שבין היתר בדק את שירותי התעופה האזרחית בזמן מלחמת חרבות ברזל ותפקוד רשויות התעופה ומשרד התחבורה מול הנוסעים, מצביע על שורה של כשלים בהתנהלות הרשויות למול המשך הלחימה בזירות השונות והשפעתה על ענף התעופה. מבין ממצאי הדוח עולה כי חופש התנועה האווירי של הציבור הישראלי "נפגע אנושות" היות שהמדינה לא הסדירה את יחסיה עם חברות התעופה "באופן שיאפשר לה להורות לבצע פעולות מסויימות בזמן חירום".
באשר לחברת אל על באופן פרטני, קובע מבקר המדינה כי אף שבידי המדינה "מניית זהב" של החברה, כלל לא נעשה ניסיון לפעיל את "צו האינטרסים". הדוח מציין כי אף שכללי המניה נועדו להבטיח שהחברה תמשיך לפעול בהתאם לאינטרסים הלאומיים גם לאחר הפרטתה, בפועל מניית הזהב אינה מאפשרת למדינה להורות לאל על כיצד לפעול בעת חירום.
הדוח מפרט כי למדינה אין יכולת לדרוש מהחברה להפעיל טיסות נוספות בעת חירום ולהגדיל את היצע הטיסות, לקבוע לאילו יעדים תטוס החברה, להתערב בקביעת מחירי הטיסות לצרכן ולהפעיל טיסות בשבת.
כמו כן, מהדוח עולה לא ניתן מענה ראוי לחשש מפני ניצול של מצב החירום לצורך העלאת מחירים על ידי חברות התעופה. המבקר ציין כי על אף שהרשות להגנת הצרכן פנתה לאגף התקציבים בעניין, רק בספטמבר 2024, כשנה לאחר פרוץ המלחמה, החלה הרשות לבחון את המחירים בענף.
בנוסף, הדוח מבהיר כי בתחילת מלחמת חרבות ברזל לא היה במשרד התחבורה ובמל"ל שום נוהל לתעדוף חזרתם של נוסעים ישראלים אשר שוהים בחו"ל בעת חירום "על פי חיוניותם למשק". כמו כן, התברר כי בתחילת המלחמה הראשונים שהיה ביכולתם לשוב ארצה בטיסות סדורות הם אלו אשר היו בידיהם האמצעים הכלכליים לספוג את המחירים הגבוהים של כרטיסי הטיסות באותו הזמן.
0 תגובות