צי של סירות מרוץ קטנות, מהירות וחמושות, המכונה "צי היתושים", נותר האיום המשמעותי ביותר על השיט במיצר הורמוז, למרות השמדת רוב הכוח הימי של איראן, כך לפי דיווחים בימים האחרונים וסיקור של ה'ניו יורק טיימס' בנושא.
הכוח פועל במתכונת של לוחמת גרילה ימית המקשה על כוחות מערביים לאתר ולנטרל אותו באמצעים קונבנציונליים. המומחה למשמרות המהפכה, סעיד גולקר, ציין כי "הצי של משמרות המהפכה פועל יותר כמו כוח גרילה בים". הוא הסביר כי היחידה "מתמקדת בלוחמה אסימטרית, לכן במקום להסתמך על ספינות מלחמה גדולות וקרבות ימיים קלאסיים, היא תלויה בהתקפות פגע וברח".
הקושי המרכזי במאבק נגד צי זה טמון ביכולת ההסוואה והניידות שלו. מאות סירות עוגנות בתוך מערות עמוקות שנחצבו בצוקי החוף, מהן הן יכולות לצאת לפעילות תוך דקות ספורות. הכלים הללו קטנים מכדי להופיע בצילומי לוויין באופן עקבי, וחלקם מסוגלים להגיע למהירות של מעל 100 קשר. אדמירל בדימוס גארי רוגהד תיאר את המצב ואמר כי הצי "נותר כוח משבש. מעולם לא ידעת לגמרי מה הם מתכננים ומה היו כוונותיהם".
בעוד שבתקיפות האחרונות של ארה"ב וישראל הושמדו כ-90 אחוזים מהצי האיראני הסדיר, הכוח של משמרות המהפכה ספג פגיעה פחותה משמעותית. על פי הערכות, כמחצית מסירות התקיפה המהירות עדיין כשירות לשימוש. הכוח מחזיק בעשרות בסיסים מבוצרים ומוסתרים היטב לאורך המפרץ הפרסי, ומשתמש בכטב"מים זולים שמסוגלים לגרום נזק כבד לספינות מלחמה יקרות וגדולות.
שורשי האסטרטגיה הזו נעוצים בהבנה האיראנית כי לא ניתן לנצח את צבא ארה"ב בעימות ישיר. פרזין נדימי ממכון וושינגטון ציין בשיחה עם ה'טיימס' כי "הצי של משמרות המהפכה תמיד האמין שהוא נמצא בחזית העימות עם השטן הגדול, והיה בחיכוך מתמיד עם האמריקאים". לדבריו, שילוב של סירות מהירות, מוקשים ימיים וטילים המשוגרים מאתרים מוסווים בחוף, יצר כוח הרתעה יעיל שמשתק את התנועה במיצר.
בימים האחרונים, למרות הכרזות על פתיחת מיצר הורמוז בעקבות הפסקת אש אפשרית, הצבא האיראני מדגיש כי הנתיב נותר תחת שליטה צבאית קפדנית. כלי שיט אמריקניים האוכפים את המצור נאלצים להישאר במרחק רב מהמיצר, שכן המרחב המצומצם בו אינו מאפשר זמן התראה מספיק כדי להתגונן מפני התקפת פתע של הכלים המהירים. איראן אף הזהירה כי ביכולתה להרחיב את פעילות "צי היתושים" גם לאזור הים האדום.
0 תגובות