בהר הרצל בירושלים מתקיימים ביום הזיכרון שלושה טקסים. הטקס הממלכתי לחללי מערכות ישראל, טקס האזכרה לחללי פעולות האיבה, ועוד טקס מיוחד לחללי גוש עציון, כי נפילת מגיני גוש עציון הוא הסיבה שד' באייר הוא יום הזיכרון הלאומי מלכתחילה.
קרב גוש עציון - ד' באייר תש"ח
עם שחר יום ד' באייר תש"ח - יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה - חודשה ההתקפה על כפר עציון בעוצמה שלא נראתה כמותה. משורייני הלגיון הירדני פרצו את השער. לוחמי הגוש, התשושים מחודשי מצור, נלחמו עד הכדור האחרון.
כשנותרו ללא תחמושת, הניף מפקד הגזרה אברהם פישגרונד דגל לבן. הפלאחים פרצו פנימה וטבחו במגיני הגוש שהניחו את נשקם. 127 איש ואישה נפלו ביום אחד בכפר עציון לבדו. 22 לוחמות נהרגו בקרב זה - מספר שיא בכל מערכות מלחמות ישראל (זולת 7.10.23).
רק ארבעה שרדו.
מפקד משואות יצחק שלח מסר למטה ההגנה בירושלים: "מלכה נפלה, נשארנו בלי תחמושת ולא נוכל להחזיק מעמד". מלכה - שם הקוד של כפר עציון.
אליהו הנביא בגוש עציון
אחד מארבעת הניצולים כתב לימים בזיכרונותיו על זקן ערבי מסתורי שהציל אותו ואת חברו יצחק בן סירא מבין גוויות הנופלים. "ויקום רעי הפצוע וישאל: 'התדע מי זה הזקן הערבי המוזר שהצילנו ממוות?' ואומר: 'לא זקן ולא ערבי - זה היה אליהו הנביא'". (ישראל היום, "ויאמר רעי: הנה המוות בא - 75 שנה אחרי, מבט חדש-ישן על הקרב בכפר עציון").
למחרת, בה' באייר, כשבן גוריון עמד בתל אביב והכריז על הקמת המדינה - טבע הרב הראשי הרב יצחק הרצוג משפט: "מלכה נפלה. מלכות קמה". (הקיבוץ משואות יצחק בגוש נקרא על שמו).
ד' באייר נבחר כיום הזיכרון לכל חללי ישראל - לנצח - מחמת נפילת גוש עציון (היו אף הצעות לכנותו "יום עציון").
גוש עציון - מפה יבוא משיח
הסיפור מתחיל הרבה לפני 1948, הרבה לפני המדינה, הרבה לפני הפלמ"ח והלגיון הירדני.
בשלהי המאה ה-19 בשנת תר"ל, עלה לארץ ישראל הרב ההונגרי הקנאי רבי עקיבא יוסף שלזינגר שברח ממלחמות כנגד הרפורמים בהונגריה. הוא טען שאין אפשרות להילחם כנגד הרפורמים בחו"ל ולנצחם, ויש לעלות לארץ ישראל.
ממלחמה למלחמה, וגם בירושלים הוא נלחם, אבל לא כנגר רפורמים אלא כנגד חבריו מכולל הונגריה שלא קבלו את הנהגותיו.
הרב שלזינגר, בעל "לב העברי", חפץ להחזיר מצוות שנשכחו: תכלת, תקיעת שופר בשבת בראש השנה ועוד. חבריו מכולל הונגריה במאה שערים קרעו את את התכלת שלבש ברחובה של עיר.
באחד הימים מגיע הרב שלזינגר להיכן שבימינו גוש עציון והצביע על ביאור תרגום ירושלמי על הפסוק: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר" (בראשית ל"ה, כ"א), בו מבואר שמשיח יתגלה במגדל עדר.
הוא הסיק שמגדל עדר מצויה באזור גוש עציון של ימינו.
הנביא מיכה מזכיר במפורש שמשיח יתגלה במגדל עדר "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלָם" (מיכה ד', ח').
"מכאן תגיע הגאולה", הכריז הרב ההונגרי.
הוא לא זכה לראות את הגוש פורח, ויוזמתו לא הצליחה. בהלוויתו התבטא הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד: "לא הבנו אותו".
שנת תרפ"ז סניף חקלאי לישיבת מאה שערים בגוש עציון
ארבעים שנה בערך לאחר מכן קבוצת ירושלמים ממאה שערים עוררה שוב את חזונו של הרב שלזינגר. הרב יצחק גרינוולד והמקובל הרב נח גד וינטרוב (ועוד) הקימו את חברת "זיכרון דוד" (על שמו של האדמו"ר רבי דוד מורגנשטרן נין השרף מקוצק), אגודה חרדית להקמת ישוב חקלאי שנרשמה בתרפ"ה ובשנת תרפ"ז הקימה את היישוב "מגדל עדר" בדיוק במקום שבו עומד היום צומת גוש עציון. מטרתם: להקים ישוב יהודי חרדי חקלאי על אם הדרך ירושלים-חברון.
ראשי ישיבת חברון, שחזרו ממסע גיוס כספים בחו"ל, עצרו במגדל עדר בדרכם חזרה לירושלים.
מעניין במיוחד שבאותם שנים הוקמה ישיבה חרדית חקלאית במקום כסניף לישיבת מאה שערים.
אחד ממייסדי הישיבה כתב מכתב שבו הם מתאר את חזונו:
"היות ויסדתי ישיבה מפוארת ונהדרה במושבה החרדית 'מגדל עדר'... והבחורים הם בחורי ישיבתנו מאה שערים, אשר מגמת נפשם להסתדר על חיים כאלה אשר רוב היום יעסקן בתורה בחשק נמרץ. ושאר היום בעבודת הנטיעות על המגרשים שנמסרו להם מאת הנהלת המושבה, למען יוכלו להחזיק מעמד ולהתבצר במבטח עוז התורה הקדושה, מיניקת מרומי שדה ארץ הקדושה. וגודל התועלת הנמשך מזה אין די באר, שהוא להפרות ולהרבות הישוב הטהור בארץ האבות, ולכונן לפני הבחורים האלו את בית חייהם — קרוב לאהלה של תורה".
החורף הראשון היה קשה מנשוא. שלגים כבדים הקריסו את גגות הצריפים. קבוצת ערבים מבית-אומר הסמוך נחלצה לעזרת המתיישבים והביאה מזון ודלק. הגר"י סרנא ראש ישיבת חברון שלח פרד עם אספקה חיונית והישוב שרד.
אלא שהישוב ננטש בפרעות תרפ"ט.
הולצמן וגוש עציון
מספר שנים לאחר מכן שמואל צבי הולצמן רכש את אדמות "זיכרון דוד" ואת אדמות מגדל עדר, והקים עליהן יישובים חדשים. כפר עציון קרוי על שמו: הולץ בגרמנית - עץ. הולצמן - איש העץ. עציון.
בשנות הארבעים קם הגוש לתחייה. קיבוץ כפר עציון הוקם ב-1943, משואות יצחק ב-1945, עין צורים ב-1946, רבדים ב-1947.
בסוף 1947, ערב מלחמת העצמאות, מנה כפר עציון לבדו 163 חברים ו-57 ילדים.
המצור על גוש עציון
עוד לפני הטבח הגדול של ד' באייר, עמד גוש עציון במצור קשה חודשים ארוכים. הערבים ניתקו את הכביש לירושלים. שיירות שניסו לפרוץ נפלו בדרך - שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל. ומחלקת הל"ה - 35 לוחמים שיצאו ברגל בחשכה להגיע לגוש הנצור - נפלו כולם בקרב ולא הגיעו ליעדם.
כאמור ב-ד' אייר מגיני הגוש הכריזו על כניעה ורובם ככולם נטבחו למרות שהניפו דגל לבן.
בשנת תשכ"ז צה"ל כבש ושחרר את יו"ש או אז עלו בני הדור השני - ילדי הניצולים, ילדי השכולים - והקימו את כפר עציון מחדש.
כיום מתגוררים במועצה האזורית גוש עציון למעלה מ-30,000 תושבים ב-22 יישובים. פסיפס ישראלי של דתיים חילונים וחרדים (מיצד ומעלה עמוס ישובים חרדים בגוש). אף העיר החרדית הגדולה ביתר עילית, נחשבת חלק מגוש עציון.
בגוש עציון בימינו אזורי תעשייה חקלאות, נופים קסומים, אתרי תנ"ך והיסטוריה שמביאים קהל מטיילים לעשרות מסלולי טיול ומעיינות רבים. האזור גבוה כ-950 מטר מעל פני הים והמזג אויר נפלא בימי הקיץ החמים.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות