בלב הפועם של ירושלים, במקום שבו מיליוני לבבות נושאים תפילה מדי שנה, נחשפה בימים האחרונים "קפסולת זמן" מרטיטה. תחת מרצפות רחבת הכותל המערבי, נגלה סוד שהיה חתום במשך אלפיים שנה: מקווה טהרה חצוב בסלע משלהי ימי הבית השני, עטוף בשכבת אפר שרוף, עדות אילמת ונוקבת ללהבות שכילו את העיר בשנת 70 לסה"נ.
"מה שרשות העתיקות חושפת כאן זה אבנים שמספרות," מסביר ארי לוי, מנהל החפירה, בקול מלא התרגשות. "אבנים שיודעות להפגיש אותנו עם תקופות, עם בני אדם, עם קשיים, עם סיטואציות". המקווה, שמידותיו המלבניות נשמרו להפליא, חצוב בסלע ודפנותיו מטויחים. אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'. בחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות שהובילו לתוכו. המקווה נמצא כשהוא חתום תחת שכבת החורבן. בתוך האפר, נתגלו כלי חרס וכלי אבן המאפיינים את האוכלוסייה היהודית שחיה בעיר רגע לפני שהכל עלה בלהבות.
הגילוי המרעיש מתרחש דווקא עכשיו, בסמיכות מצמררת לצום עשרה בטבת. זהו היום שבו החל המצור על ירושלים בשנת 588 לפנה"ס, מצור שהוביל לחורבן הבית הראשון ולגלות בבל. "הממצא הזה מתגלה לפני עשרה בטבת, ששוב מזכיר לנו איתותים של החורבן," אומר לוי בסרטון. "אז לא צריך יותר איתותים, אנחנו צריכים לקחת את כל זה ולרוץ קדימה ביחד".
עשרה בטבת תשפ"ו: זמני כניסת ויציאת הצום ברחבי הארץ
חשיפת המקווה במיקום כה מרכזי – סמוך לגשר הגדול ולקשת רובינסון, דרכם עלו רבבות לבית המקדש – מזכירה לנו את דמותה של ירושלים בימי תפארתה. "יש לזכור שירושלים היתה עיר מקדש", מדגיש לוי. "היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו לעובדה הזו... עד כדי כך שנקבעה האמרה 'פרצה טהרה בישראל'". שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, מוסיף כי הגילוי "מחזק את ההבנה עד כמה חיי הדת והיומיום בירושלים היו שזורים זה בזה".
עבור מרדכי (סולי) אליאב, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, המקווה הוא סמל לעוצמה יהודית בלתי נגמרת. לדבריו, השילוב בין המקווה הטהור לבין האפר שבתחתיתו "מעידים כאלף עדים על היכולות של עם ישראל לצאת מטומאה לטהרה, מחורבן לתקומה".
בין קירות האבן הקרים והטיח הקדום, נדמה שאפשר לשמוע את רחשי הצעדים של עולי הרגל האחרונים, רגע לפני שהמצור סגר על העיר,. היום, כשאנו עומדים מעל אותן אבנים, הממצא הזה אינו רק ארכיאולוגיה; הוא גשר חי בין העבר הכואב להווה המשתקם.
0 תגובות