השופט דיבר סרה ברבי ניסים קרליץ והורה לפנות את בית הכנסת "הליגמן"

התפתחות דרמטית בפרשת המאבק על בית הכנסת "הליגמן" בבני-ברק, כאשר בניגוד גמור לעדותו של הגאון רבי ניסים קרליץ, החליט בית המשפט המחוזי בת"א להעביר את בית הכנסת לרשות היורשים. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב אבי זמיר משתמש בביטויים קשים על עדותו של הגר"נ קרליץ ואומר כי הוא היה נראה מבולבל ולא החלטי. בבית הכנסת שוקלים כעת את המשך צעדיהם

ישראל כהן | כיכר השבת |
הגר"נ קרליץ בבית המשפט (צילום ארכיון: כיכר השבת)

התפתחות דרמטית בפרשת המאבק על בית הכנסת "הליגמן" בבני-ברק, כאשר בניגוד גמור לעדותו של הגאון רבי ניסים קרליץ, החליט בית המשפט המחוזי בת"א להעביר את בית הכנסת לרשות היורשים.

כל תושב בני-ברק או אפילו מי שרק מבקר בה לעיתים תדירות מכיר את בית הכנסת המיתולוגי 'הליגמן' העומד לתפארה במרכז רח' רבי עקיבא, רחובה הראשי של העיר. מדובר באחד מבתי הכנסת הוותיקים והמרכזיים בבני ברק, כזה שהינו חלק מנופה הטבעי של עיר התורה והחסידות.

בחודשים האחרונים מתנהלים בבית המשפט בת"א דיונים קדחתניים סביב מעמדו החוקי של בניין בית הכנסת, האם הוא שייך ליורשים או להנהלת העמותה החרדית המקיימת כיום את בית הכנסת הוותיק מבחינה רוחנית ועורכת שם תפילות ושיעורים תמידין כסדרן.

יצוין כי מתפללי בית הכנסת חוששים שהיורשים יהרסו את המבנה ויבנו בו חלילה מגדל משרדים או בניין מגורים שנוגד את אופי המקום, וזאת הסיבה שיצאו למאבק משפטי סוער כנגד היורשים.

במהלך המשפט אף הגיע באורח נדיר גאב"ד ב"ב הגר"נ קרליץ לבית המשפט על מנת למסור עדות שתחזק את העמותה ותשאיר את בית הכנסת כפי שהינו היום, אולם מתברר כי אתמול (חמישי) החליט שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב אבי זמיר לדחות את בקשת העמותה ולקבל את בקשת היורשים בטענה על בעלות המבנה.

השופט משתמש בביטויים קשים על עדותו של הגר"נ קרליץ ואומר כי "בכל הכבוד למעמדו ולגילו של הרב ניסים קרליץ, לא ניתן לתת משקל של ממש לעדותו לפניי. הוא נראה מבולבל, לא החלטי, 'מדקלם' כמה 'תבניות משפטיות', שדומה שהושמו בפיו, זאת תחת עדות מסודרת ובהירה בנוגע לעובדות"

השופט קובע מכוח פסיקתו כי אין לבית הכנסת מעמד של הקדש ציבורי וכי הוא שייך ליורשים החילונים.

היסטוריית בית הכנסת מתחילה לפני למעלה מ-75 שנה עת הגיעו האחים יהושוע ומרדכי הליגמן למושבה בני ברק, האח מרדכי ניהל מו"מ עם וועד 'בית ונחלה' לקנות את אחד הפרדסים במושבה הצעירה בכדי לבנות עליו בית כנסת לתושבים.

בשנת תר"צ נפסק המשא ומתן בפתאומיות כיוון שהאח מרדכי קיפד את חייו בתאונת דרכים טראגית. אך אחיו יהושוע שזכר את מאמציו של האח מרדכי לרכוש קרקע לבית כנסת החליט לתרום את אחד המגרשים שבבעלותו לטובת הקמת בית כנסת לזכר אחיו ואכן בית הכנסת נקרא בשם "זכרון מרדכי" 'הליגמן' ע"ש ר' מרדכי הליגמן ז"ל.

בעמותת בית הכנסת היו חברים יהושוע הליגמן, חתנו והרב נחום מאיר קרליץ זצ"ל אביו של יבלחט"א הגאון רבי ניסים קרליץ.

מכיוון שבאותם ימים לא היה עדיין רישום מסודר ב'טאבו' לא נרשם הדבר במנהל המקרקעין, אך במהלך השנים שעברו החלו ניסיונות להעביר את בית הכנסת מנכס פרטי לנכס ציבורי.

תהליך ההעברה התנהל בעצלתיים ובמהלך השנים נפטרו הרה"ג רבי נחום מאיר קרליץ זצ"ל ור' יהושוע הליגמן ז"ל כך שבעמותה המקורית נשאר רק חתנו של יהושוע הליגמן שאינו שומר תורה ומצוות.

התפנית אירעה לפני מספר שנים עת נודע לגבאי בית הכנסת כי נכדתו של ר' יהושוע הליגמן ז"ל מתעתדת למכור את הקרקע לקבלנים פרטיים מיד נערך מושב בי"ד בראשות הדיינים הרב יהודה סילמן, הרב מנדל שפרן והרב משה שאול קליין שפסקו כי בית הכנסת שייך למתפללים וכל הקונה את הקרקע שם את כספו על קרן הצבי.

נכדתו של הליגמן פנתה לפני תקופה לבית המשפט בטענה שרוצה לממש את בעלותה על המגרש ולבנות שם. יצויין כי עו"ד מליצר פרקליטתה של נכדתו של ר' יהושוע הליגמן טענה בשיחה מיוחדת עם "כיכר השבת" כי הם אינם מתכוונים להרוס את בית הכנסת רק רוצים לשלבו בפרויקט אשר יאושר להם במקום. לדבריה, הנכדה הינה הבעלים החוקי של בית הכנסת וזכותה לקבוע כי הוא שייך לכל המתפללים ולא רק לקהילה מסוימת שלטענתה השתלטה על המבנה.

"העובדה שנכס נועד לשמש כבית תפילה לשנים וקרוי על שמו של אדם איננה מחייבת את המסקנה כי בעליו הועיד אותו להיות הקדש בהעדר אינדיקציות גמורות בדבר הכוונה", כותב השופט כשלדבריו עולה משלל העובדות כי מקים בית הכנסת רצה שהנכס יישאר בבעלותו ובשליטתו ולא יהפוך להקדש ציבורי.

בבית הכנסת שוקלים כעת את צעדיהם כיצד להמשיך ולהיאבק למען צביונו של המקום השארת בית הכנסת הוותיק במקום.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר