הבחירות לכנסת ה-19 מתקרבות, המערכת הפוליטית כמרקחה, כאשר עדיין לא ברור כמה ואילו מפלגות יתמודדו בבחירות ומי יהיו האישים הפוליטיים המרכזיים שיובילו את המערכה.
בינתיים, בחסידות חב"ד גוברת הדילמה לאיזו מפלגה להצביע. בעוד יש הטוענים בלהט כי 'יהדות התורה' היא המתאימה ביותר, הרי שקולות אחרים דווקא מצדדים במפלגות הימין.
בשנים האחרונות, לא מעט חסידי חב"ד נתנו את קולם לתנועת ש"ס, שמחד הצטיירה כמפלגת ימין השומרת על ענייני ארץ ישראל ומאידך פועלת כמפלגה חרדית לכל דבר ועניין.
אך כעת נראה כי מערכת היחסים בין חב"ד לתנועת ש"ס עומדת בפני משבר, כאשר גוברים הקולות בחסידות שלא להצביע לתנועה. הסיבה לכך היא שובו של אריה דרעי להנהגת התנועה.
מנחם כהן, עורך אתר חב"ד און ליין ומהצוות הבכיר של השבועון 'כפר חב"ד', מסביר בשיחה עם "כיכר השבת" את הלך הרוח בחסידות, הלבטים והדילמות ומה שנראה כהכרעה שאין ממנה מנוס, שלא להצביע לתנועת ש"ס.
תחילה, מסביר מנחם כהן את ההתייחסות החב"דית לנושא הבחירות והשיקולים המנחים אותם בטרם ההצבעה. "הרבי בהתייחסות הראשונה שלו לבחירות אמר שיצביעו ל'מפלגה החרדית ביותר'. במערכת הבחירות שלאחר-מכן, הוא שינה את הנוסח ואמר להצביע 'למפלגה של החרדים לדבר ה''. מבחינתנו, אם הרבי משנה את הנוסח, זה משו מהותי ולא סתם, וזה השיקול שמנחה אותנו".
קירוב יוצא דופן בין ש"ס לחב"ד
"זו אולי אחת ממערכות הבחירות הקשות ביותר עבור חב"ד", מנתח כהן, "כי אין מפלגה או מועמד שיהיה מקובל על כל חב"ד בסיטואציה הנוכחית. יהיו שיצביעו ל'יהדות התורה', ויהיו שיצביעו ל'איחוד הלאומי' - ולא בלב שלם, בגלל האיחוד עם הבית היהודי שראשיה לא אוהדים את הציבור החרדי, בלשון המעטה".
"חלק מחסידי חב"ד יצביעו גם למיכאל בן ארי, וזאת עם חשש קטן שמקונן בלב שלא בטוח שיעבור את אחוז החסימה", מוסיף מנחם כהן. "בסופו של דבר יתכנו גם שינויים, וחב"ד יצביעו למפלגה כזו או אחרת, אך ממרחק של למעלה מ-80 יום, כל חב"דניק ישאל את הרב שלו במי לבחור ולא בלב שלם".
באשר לתנועת ש"ס, תחילה, מרחיב מנחם על הקשר המיוחד שנרקם בשנים האחרונות בין ש"ס לחב"ד. "תנועת ש"ס בראשות אלי ישי, הצליחה להביא לקירוב בצורה יוצאת דופן בין ש"ס לחב"ד", אומר מנחם כהן, "אפשר לראות מוסדות של חב"ד רשמיים, כמו בית הספר של חב"ד באלעד והחיידר בחולון, שהם תחת רשת החינוך של ש"ס, דבר שבעבר לא היה עולה על הדעת".
"הרב עובדיה יוסף לפני כחצי שנה התבטא על הרבי מחב"ד שהוא 'יחיד בדורו'. מההנהגה הרוחנית של התנועה ועד אחרוני הח"כים, היה שיתוף פעולה בעשור האחרון באופן יוצא דופן בין חב"ד לש"ס, ביקורים של בכירים בש"ס במוסדות חב"ד, בבתי חב"ד, בהתוועדויות של חב"ד, בהתוועדויות חסידיות ובכל מיני טקסים, וזה משהו שהפך לדבר שבשגרה", אומר מנחם כהן.
כראיה לכך, הוא מביא את ההשתתפות של שר הדתות יעקב מרגי בכנס המרכזי של חב"ד בשנה שעברה. "מרגי היה האישיות הממלכתית הראשונה שזכתה להשתתף בכינוס הזה, בו לא נהוג לארח פוליטיקאים", הוא אומר.
"לפני כחצי שנה, משלחת רשמית של חב"ד הגיעה למעונו של הרב עובדיה יוסף, אחרי נתק של שנים, והזמינה אותו רשמית להשתתף בכינוס המרכזי של חב"ד, הרב הבטיח להשתתף ודיבר בשבחו של הכינוס ובשחה של חב"ד, אך נבצר ממנו מבחינה בריאותית לבוא ולהשתתף", מספר מנחם כהן.
בעיה בש"ס ושמה אריה דרעי
כעת, נוצרה בעיה בחב"ד, אריה דרעי, שנתפס בעיני רבים כמי שאחראי בצורה ישירה או עקיפה להסכמי אוסלו, שב להנהגת ש"ס, מה שמצדיק לדבריהם את החרמת התנועה.
"העובדה שדרעי חוזר לש"ס", מסביר מנחם כהן, "היא בהחלט מעוררת חששות מאוד גדולים בקרב חסידי חב"ד, בפרט אצל הספרדים שבהם, שמה שהיה כבר לא יהיה, בפרט בכל מה שקשור לנושאים המדיניים של ארץ ישראל השלימה ובנושאים נוספים שבחב"ד נאבקו עליהם במשך שנים רבות".
"החשש המרכזי של חב"ד טמון בעובדה שדרעי קשור לאוסלו בצורה כזו או אחרת, גם אם מדי פעם הוא נוהג להגיד שלא בגללו היה ההסכם, הרי שהוא לא טרח אף פעם להילחם להסיר את הכתם הזה מהשם שלו", אומר מנחם ומציין כי "בסרט בערוץ 10 היה ניתן לשמוע התבטאויות מאוד מדאיגות שלו בנוגע להתיישבות ונושאים שונים, שבשביל חב"ד הם מאבקים גורליים על שלימותה של מדינת ישראל, ולפי זה חב"ד מצביעים"
"קשה לי לראות ספרדי חב"דניק מצביע לש"ס, בגלל העובדה שדרעי נכנס", מנתח מנחם כהן, "הוא יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להסיר מעליו את כתמי אוסלו".
"חוץ מההצבעה הממשית בבחירות", מוסיף מנחם כהן, "גם אם יש חב"דניקים שלא מצביעים לש"ס, יש לראשי המוסדות קשר מאוד חם עם ש"ס, וספק אם התקופה החמה בעידן של ישי בראשות ש"ס תחזור בעידן של דרעי".
לסיום, אומר מנחם כהן כי "מן הסתם נראה ביקורים של בכירי ש"ס בכפר חב"ד, אריה דרעי יעשה בחוכמה אם יצטרף לאחד מהביקורים, בניסיון ליישר את ההדורים, להשמיע דעות אחרות ולהרגיע את מצביעי ש"ס בחב"ד".
מנחם כהן, חוזר לדבריו של הרבי מחב"ד ואומר כי "המשמעות של להצביע למפלגה של 'החרדים לדבר ה' כפי שהורה הרבי, זה נתון לפרשנויות, בסופו של דבר חסידי חב"ד יצביעו לפי החלטה של בית דין רבני חב"ד, החלטה שמתקבלת בדרך-כלל ימים ספורים לפני הבחירות".
הרב בלוי: להעדיף את 'יהדות התורה'
הרב טוביה בלוי, מחשובי הרבנים ומוביל דעת קהל בחב"ד, הוא מתמקד במילים "החרדית ביותר" של הרבי, ובוחר לפרשן כפשוטן. בשיחה מיוחדת עם "כיכר השבת" הוא אומר כי ברורה לו מהי משמעות ההוראה: "הרשימה החרדית ביותר היא הרשימה החרדית ביותר, דומני שלא צריך לפרש זאת יותר. מראשית ימי המדינה ועד ימינו אנו מתנהלת כאן מלחמת דת ועלינו לחזק את המפלגה שתילחם בתוקף בעד הצד היהודי ומסורת ישראל. בעבר זה היה שירות לאומי לבנות וכיום סוגית גיוס בני הישיבות עומדת על הפרק, אך המאבק הוא אותו מאבק".
בהתייחסו לסוגיה המדינית אומר הרב בלוי כי זו עדיין לא סיבה להצביע למפלגות נציות יותר אך חרדיות פחות: "ראשית, בכל השנים האחרונות המפלגות החרדיות משוייכות בבירור לגוש הימין, כך שאני לא רואה בכך בעיה. נושא החזרת השטחים הוא אכן פיקוח נפש, אך כך גם נושא גיוס בני הישיבות. התורה מגנה ומצלה ואם חלילה ייפגע מעמדם של לומדי התורה יש בכך סכנת נפשות למדינה".
"כמו כן, האמונה של המפלגות הדמיות-לאומיות באתחלתא דגאולה, היא סכנת נפשות, כפי שהרבי אמר שהאמונה הזאת גורמת לשפיכות דמים".
עם זאת, את הסוגיה המדינית מציין הרב בלוי כסיבה להעדיף את רשימת "יהדות התורה", לאחר חזרתו של אריה דרעי לש"ס: "הייתי בדעה שאין הבדל מהותי בין מפלגת "יהדות התורה" לש"ס, שניהם הרי נחשבות מפלגות חרדיות. כל זאת היה עד לחזרתו של אריה דרעי להנהגתה. כיום, כשהוא בעל כוח משמעותי שם, אני בהחלט רואה סיבה להעדיף את "יהדות התורה" על פני ש"ס. אריה דרעי היה שותף בהסכם אוסלו, ולכן, כיון שיש מפלגה חרדית נוספת - עדיף להצביע בעבורה".
לסיעת "דגל התורה", המרכיבה יחד עם "אגדות ישראל" את רשימת ג' לכנסת, יש היסטוריה של יחסים שליליים עם חסידות חב"ד, אך הרב בלוי לא רואה בכך סיבה שלא לתמוך בסיעה המאוחדת: "הפירוד מ"אגודת ישראל" נעשה על רקע דרישות שלא להזכיר את חב"ד בעיתון המודיע. משאלו לא הסכימו, נוצר הפירוד והוקמה "דגל התורה". אך כיום, כש"דגל" שבה ונתאחדה עם "אגודה" - דומני שכל העוקץ ירד".
לדבריו, בשנים האחרונות היחסים בין חסידות חב"ד לדגל התורה תקינים ומצוינים. כהוכחה לכך הוא מאזכר את המאבק בתוכה בין הזרם המרכזי, חצרו של הגראי"ל שטיינמן שליט"א, לבין "הפלג הירושלמי": "דגל של היום היא לא דגל של פעם. הפלג שממשיך את מסורת הפילוג ההיא נחשב כיום לשולי עד שהוא נאלץ להאבק על מקומו בתנועה. הגראי"ל שטיינמן שליט"א נפגש עם רבנים חסידי חב"ד, כמו הרבה מגדולי ישראל הליטאיים בעבר, ובהחלט אני רואה שנכון לחזק את כוחה של הרשימה המאוחדת - ג' - בכדי שתוכל להמשיך ולהאבק ביתר שאת בעד ביצור חומות הדת בארץ ישראל".
גורם נוסף בחסידות, התייחס לדחיקתו של הפלג הירושלמי מהתנועה ואמר כי "מדובר בניצחון עבור חסידות חב"ד שנרדפה על ידי אותו פלג שנים רבות".