יהודה שלזינגר, ישראל היום:
"לניר ברקת חלק בהתלקחות האחרונה, כמי שמופקד על עיר שבה חלק גדול מהאוכלוסיה חרדי היה צריך ראש העיר להכיר לעומק את ההבדלים בין החרדים עצמם ולפעול בצורה אולי לא צודקת אבל חכמה.
פתיחת חניון בבניין העירייה, בהמשך רחוב המוביל לשכונה חרדית ובהודעה חגיגית לציבור מתפרשת מצידו של ראש העיר החילוני כהתרסה ואיום ולא משאירה לרבנים ברירה אל מול חסידיהם, אלא לקרוא ולהפגין.
לא צריך "להיכנע" לחרדים, צריך לנהוג בשכל. אחרי הכל, כבר יותר מעשר שנים שהתנועה זורמת על כביש אחד וכביש רמות... כל עוד קברניטי העירייה ינהגו בחכמה".
יאיר אטינגר, הארץ:
"לדעתי אפשר היה להפחית את גובה הלהבות. העניין מורכב: מחד יש את העדה החרדית שהם מובילי המאבק, להם יש התנגדות פוליטית קבועה מהזרם המרכזי – יהדות התורה. מאידך צריך לזכור את "חובת המחאה", שהיא מעשרת הדברות של היהדות החרדית. במובן הזה המחאה הייתה בלתי נמנעת.
לדעתי הטעות העיקרית של ניר ברקת: מחד הוא ניסה לסגור את הדברים בהבנה ובשקט, שזה הדגל שהוא מניף – דיאולוג עם האוכלוסיות. אך לדעתי ההודעה לעיתונות בדבר פתיחת החניון יצאה רגע מוקדם מידי עוד לפני שהושלם המהלך, עוד לפני שהדברים הגיעו לידי הבנה או ידיעה של העדה החרדית. לא בטוח שהדבר היה מנוע את ההפגנות, אבל לבטח היה מפחית את הלהבות.
| "אתמול הזדמן לי להיות העיתונאי היחיד באולם בו הובאו ששת עצורי ההפגנות לפני השופט. דבר שמאד בלט לעין היה שלא הייתה באולם אף נציגות של העדה החרדית" |
אני חייב גם לציין דבר נוסף: אתמול הזדמן לי להיות העיתונאי היחיד באולם בו הובאו ששת עצורי ההפגנות לפני השופט. דבר שמאד בלט לעין היה שלא הייתה באולם אף נציגות של העדה החרדית. במילים אחרות: הצעירים הללו קראו את הקריאות שיצאו על ידי גורמים מוסמכים, ואף לא אחרון העסקנים של העדה החרדית לא הטריח את עצמו לבית המשפט וזה אומר דרשני! אם ההפגנה נועדה למטרה נעלית של חובת המחאה ועניין אידיאולוגי עמוק, שמישהו יקח על עצמו מנהיגות ואחריות".
אבישי בן חיים, מעריב:
"לא היה ולא יהיה ראש עירייה שיצליח לנהל את ירושלים בלי הפגנות חרדים. להזכירכם, אפילו ראש העירייה הקודם והחרדי אורי לופוליאנסקי ספג התקפות קשות, פשקווילים, נאצות, הפגנות ושאר אמצעים מהרפרטואר המוכר של הקנאים החרדים.
ולמה בעצם שלא יהיו הפגנות? לא רק כי באמת מדובר בעיר מורכבת במיוחד, אלא גם בגלל שההפגנות הללו יותר משנועדו להעביר מסר מאיים לציבור החילוני, נועדו להעביר מסר לציבור החרדי. מדובר במגדיר הזהות המרכזי של הקנאים אל מול החרדים האחרים, וגם לצורך תרומות לא יזיקו קצת תמונות של הפגנות.
גם בזרם המרכזי זקוקים להפגנות מעת לעת, אך בדרך כלל מעדיפים לסגור עניינים בשקט. בפועל, השילוב של שתי הגישות עובד מצויין: הקנאים עושים את הבלגאן, והח"כים גפני, ליצמן ופרוש סוגרים עניינים עם הממסד המבוהל. ההתנהלות המושלמת, על גבול הגאוניות, באה לידי ביטוי בחוק טל. הקנאים הפגינו נגדו, משל היה מדובר בגזירת שמד, הנציגים החרדים שיחקו אותה מתפשרים, החילונים היו בטוחים שהנה הוצאנו את החרדים מהישיבות.
ניסן שטראוכלר, ידיעות אחרונות:
"האם ניתן היה למנוע את ההפגנה? תלוי את מי שואלים. בעיני העדה החרדית הייתה חובה כאן לצאת להפגנה הזו, כי ניר ברקת הודיע לציבור שהוא פותח את החניון. היו בעדה החרדית מי שאמרו שאם היו פותחים את החניון בשקט, ההפגנה לא הייתה מתקיימת. אינני בטוח שזה נכון.
| "אני חושב שראש העיר לא מבין מספיק טוב, מי זו העדה החרדית ואיך צריך להתנהל מולה. אני חושב שהוא לומד זאת כעת. יש לו גם יועצים חרדים שיכולים להסביר לו" |
אני חושב שראש העיר לא מבין מספיק טוב, מי זו העדה החרדית ואיך צריך להתנהל מולה. אני חושב שהוא לומד זאת כעת. יש לו גם יועצים חרדים שיכולים להסביר לו. כמובן שלאף אחד אין שליטה על העדה החרדית. לא לחסידים, ליטאים או לספרדים. כולם יודעים היטב שהם מתנהלים כגוף בפני עצמו וצריך להתנהל איתם בצורה אחרת מאשר מתנהלים עם שאר המגזר החרדי.
חשוב להגיד: מבחינת העדה החרדית מדובר בצומת דרכים, לאור העובדה שהם לא יצאו למאבק כזה שנים. מבחינתם זה היה ניסוי כלים לראות את כוחם. אני חושב שהם די מרוצים מזה שהם הצליחו להביא ציבור גדול למלחמה הזו. לדעתי הם חשים בהחלט שבעי רצון. אגב, אני צופה התנגשויות נוספות בעתיד בין ברקת לחרדים".