אני פוסע ברחוב היום טרוד עד למאוד. נהג אחד כמעט דורס אותי. הוא צועק לעברי בהיסטריה: "אתה עיוור או מה, איך אתה חוצה את הכביש?", אני מביט בו בוהה, הוא צודק. כנראה שלא ראיתי את הכביש.
הלב שלי פשוט עמוס מדי ומטשטש לי את העיניים.
אני במקרה מקורב לקהילות החרדיות בנתיבות, יודע ממקור מוסמך שהרה"ג הרב יששכר מאיר זצ"ל ציווה בצוואתו לראשי הקהילה החרדית (הרב מונטג) שאחרי פטירתו עליהם לציית לרב יורם אברג'ל ולנהוג כפי שיורה בשעת בחירות כי רק הוא ישמור על הקהילה החרדית בנתיבות.
ואני שומע כי הוא הובא למאסר. הוא הרב הגדול הצנוע והעניו שכל חייו ורגעיו הם קודש ללימוד תורה והפצתה, הוא שלא נותן תנומה לעיניו יום וליל, נושא בעולם של אלפי כוללים, דואג לאלפי משפחות ותומך באלפי בעלי תשובה - הוא הושם אחר סוגר ובריח. ובגלל מה, בגלל פרשיית בחירות מכוערת???
ואיך שאני מתהלך לי תפוש שרעפים עולה כמו מאוב הפרשיה שארעה לפני כשנתיים וחצי, עת רצח משוגע חרדי את האדמו"ר הגאון הרב אלעזר אבוחצירא זצ"ל מפני שיעץ לאשתו להתגרש ממנו.
ומיד אחרי הזיכרון הישן עולה זיכרון טרי וכואב עת ניסה אברך משוגע לרצוח את מרן הראש ישיבה הרב שטינמן, שדעתו השתבשה עליו עקב הסתה פרועה בתקופת הבחירות.
ואז אני אומר לעצמי שמשהו רע ומכוער עובר על הציבור שלנו. גם אם מדובר במשוגעים ואנשים לא מעלייא הרי שהם לא פעלו כך לפני עשור ולא לפני שני עשורים. מדוע? האם אז לא היו משוגעים ועבריינים? או שמא הרחוב שלנו החל להרהר אחר רבניו לחלוק עליהם בסתר כבגלוי, להביע דעה מנוגדת לדבריהם, לטעון שאין הם מבינים בפוליטיקה וכיוצ"ב.
האם ה"נורמלים" לא מייצרים אווירה שמכשירה את הפרץ שפורצים בסוף ה"לא נורמלים"?
האם תקופת שפוט השופטים מאיימת לחזור אלינו ובגדול???
דבר אחד ברור. משהו רע עובר עלינו. ואי אפשר להתעלם ממנו.
אני חושב על ילדיי שהולכים לחיידר וכל יום תמימותם הילדותית הטהורה משתבשת עליהם ואין הם יודעים כבר מה מותר ומה אסור לומר על גדולי ישראל, ואם אסור או מותר לחבור לכאלה ואחרים בגלל רבניהם.
אני חושב על בני הבכור שחוזר מהישיבה קטנה בפנים נפולות. לא. הוא לא מבין מה קורה. זה שבר שהוא מתקשה לעכל. ואני מחבק אותו ואומר לו שזו תקופה קשה ושעלינו להתחזק באמונת חכמים ובשום אופן לא להיגרר לאף מחלוקת. אבל היום כשאגיע הביתה, מה אומר להם???
וכבר נהג זועם אחר עוצר את רכבו ומאיים עליי תוך מטח ברכות מטווח אפס. אני נכנע. אסור לאדם כמוני להתהלך ברחוב היום. עלי להסתגר בביתי עם מחשבותיי אם חפץ חיים אני.
הרחוב, אפילו החרדי, מסוכן היום מאוד!