באיגרת מיוחדת שפרסם האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו לחסידיו הוא חושף טפח מהפרשה המרחפת מעל לראשו. החשדות כנגד הרב פינטו מייחסים לו מתן שוחד לקצינים בכירים במשטרה בעבור חשיפת החקירה המתנהלת כנגד עמותת "חזון ישעיה" שבראשותו.
בפתיחת דבריו מתייחס הרב לפסוק מהפרשה הקרובה, שנראה כה אקטואלי: "בפרשת השבוע קוראים אנו על אזהרת התורה 'וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים'. שלא כמו דינים אחרים - אשר טעמם ושורשם רחוק מאתנו, בפסוק זה מגלה לנו התורה את הסיבה ושורש לאיסור לקיחת השוחד: השוחד עלול לעוור את המבט הנכון והפיקחי, ולהפוך דברי צדיקים לשקר וסילוף".
"פוסק הרמב"ם להלכה, כי גם אם ברור לאדם כי הצדק איתו, אסור לו להעניק לדיין שוחד בכדי להוציא את האמת האמתית לאור, משום שהדיין מחויב לראות את נתוני המשפט כפי שהם, ועוון הוא להשפיע עליו ולשבש את מבטו האמתי", ממשיך הרב פינטו.
הרב פינטו מביא כדוגמה את הכהן הגדול שאסור עליו להשתתף בבית דין הפוסק בעיבור החודש. "גם אישיות בכירה ונעלית זו לא נקיה ממבחן השוחד והנגיעה, ומשום כך אף הכהן הגדול פסול מלשבת בהרכב בית הדין העוסק בעיבור השנה" אמר הרב. לדבריו, "כה חמורים הם הנגיעה והרצון האישיים, ואין אדם, בשום דרגה ומצב, שיכול להיות בטוח בניקיון כפיו, ונקיות שיקול דעתו והכרעתו".
הרב פינטו מתייחס בדבריו לפרשה שנקשרה בשמו ועל הימים אותם הוא עובר: "עליכם, ידידי אהובי, ועלי ועל בני ביתי - אינם קלים כלל וכלל. אנו מקבלים המוני תגובות של הזדהות וכאב, ולצד החיזוק הגדול שאנו שואבים, אנו כואבים מאד את הצער והכאב העובר על כל ידידינו ותומכינו. תקופה זו מחייבת אותנו לנהוג בתבונה ומתוך שיקול דעת, ולקבל הכרעות לגופם של העניינים, סוף מעשה במחשבה תחילה והחכם עיניו בראשו".
לדבריו, "המילים הפותחות את פרשת השבוע - 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם', ומסביר הזוהר כי אלו הניסיונות המונחים לפתחו של האדם בשל תיקונים מגלגולים קודמים, הדורשים את תיקונם בעולם הזה, כשאר לעתים מהלך התיקון כרוך בצער ועגמת נפש, ולפום צערא אגרא".
"הרדיפה הנוראה ושפיכות הדמים הנגרמת לנו - אינה הגיונית. בעלי הדברים והנוגעים בדבר יודעים היטב היטב בליבם כי לא בקשנו ודרשנו מאומה לטובתנו ולכבודנו, וכל מגמתנו ומטרתנו להרבות תורה וחסד, אהבה וצדקה בין איש לרעהו, ולכבד שם שמים. משום כך גם בטוחים אנו, ובזכות אבותינו הקדושים נ"ע, כי מן הטוב לא תצא הרעות, ואין אדם מעני מן הצדקה, ולא ייתכן בעולם כי ממעשי חסד וצדקה יצאו ח"ו עניינים של צער וייסורים".
לסיכום מביא הרב את הפסוק "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעַבוֹר זָעַם", ואומר, "הנה קרובה ישועתנו, ובסופה של דרך - המתקרב ובא - נראה עין בעין את הטובות והישועות, מידו הפתוחה של בורא עולם. וכעת, ידידי, אחי האהובים, נתחזק כולנו באמונה, באהבת הזולת ובחסד וצדקה, ונדע ונאמין כי מהעניין הזה עוד יתגלגל קידוש שם שמים ותיקון בכל העולמות. נבטח בה', ונשמח בישועתו, כי קרובה היא צדקתנו לבוא ולהתגלות!"