קואליציית נתניהו-לפיד-בנט אישרה את החוק לגיוס לומדי התורה

65 חברי כנסת מהקואליציה תמכו בהצעת החוק בקריאה שלישית, ח"כ יוני שטבון מ'הבית היהודי' התנגד, לא היו נמנעים בשל היעדרות חברי האופוזיציה. השרים יאיר לפיד וציפי לבני לא הצליחו להצביע אך קולותיהם צורפו. חברי הכנסת שהחלו למחוא כפיים לאחר אישור החוק, הופסקו על-ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

הצעת החוק לשירות לאומי אזרחי, עלתה גם היא להצבעה מיד לאחר אישור חוק הגיוס. בקריאה שניה הצביעו 67 חברי כנסת בעד ו-1 התנגד. בקריאה שלישית הצביעו 67 חברי כנסת בעד, ח"כ יוני שטבון התנגד, לא היו נמנעים.

כל חברי סיעות האופוזיציה החרימו את הדיון במליאת הכנסת, בשל דורסנות הקואליציה שהגיע לשיא חדש בהחתמת ראשי הסיעות על מסמך ההתחייבות לתמיכה במספר חוקים משמעותיים וצמצום ימי הדיון במליאה על החוקים במטרה להעבירם במהירות אפשרית.

יצוין כי סיעת העבודה הודיעה כי לו הייתה משתתפת בהצבעה על חוק השוויון בנטל, חבריה היו מצביעים בעד החוק.

הדיון בחוק הגיוס החדש במליאת הכנסת, לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית, החל כבר אתמול, כאשר בזה אחר זה עלו חברי הכנסת החילוניים והדתיים והביעו את תמיכתם בחוק החדש.

הצדיק בסדום היה ח"כ יוני שטבון, איש הבית היהודי, שהחליט להצביע נגד החוק וללכת עם לומדי התורה הקדושה וגדולי ישראל.

ראשי הבית היהודי החליטו לתקוף באופן אישי את שטבון ואיימו להפעיל נגדו סנקציות במידה ויצביע נגד החוק: "אם שטבון יצביע נגד הוא יודח מתפקידו בסיעה בהם סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות. הוא עלול לפגוע בחוק משאל העם ובישיבות ההסדר שגם הן חלק מחוק הגיוס, בגלל רצון לכותרת".

בפתח הדיון הבוקר, אמרה ח"כ איילת שקד כי "זו הצעת חוק היסטורית וחשובה. במשך 65 שנה היה פטור כמעט גורף לבחורי ישיבות, אבל הקואליציה הגישה תיקון מידתי והדרגתי ונכון. אני מאמינה שהציבור החרדי יעמוד ביעדים שהממשלה הציבה וחוק חובת הגיוס לא יוחל".

"אני מעריכה שכבר מחר החוק הזה יגיע לבג"ץ. אני מקווה שכששופטי בג"ץ יקראו את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה ויראו שגם אם החוק לא שוויוני ופוגע בערך השוויון הוא לתכלית ראויה, ולכן אני מאמינה שיעמוד במבחן בג"ץ", הוסיפה שקד.

שר החינוך שי פירון אמר בסיכום הדיון כי "אין כאן מלחמת דת. הביטוי 'תורתו אומנותו' שמור במסורת היהודית ליחידי סגולה. צר לי על הזילות של השימוש במושג הקדוש הזה. האומנם סבור הציבור החרדי שבשעת מלחמה עלינו לשבת בבתי מדרש? המדינה, זו שיש מכאן שנהנים להשמיץ, היא אחרי לשיקום הישיבות אחרי השואה הנוראית. מדובר בתקציב גדול, גדול מאוד ולכל אלה תרומה אדירה לצמיחת עולם התורה. היכן הכרת הטוב? האם את חוקי המדינה הזאת יש לכנות גזירות שמד?".

החוק החדש קובע כי בני הישיבות יגויסו בהדרגה בשנים הקרובות, כאשר היעד הוא שבשנת 2017 יגויסו 5,200 בחורי ישיבות לשירות צבאי ואזרחי.

במידה ולא ימולאו המכסות והיעדים, תחול חובת גיוס על כל החרדים מגיל 21, למעט 1,800 עילויים, כאשר מי שלא יתגייס יוטלו עליו סנקציות פליליות והוא יושלך לכלא.

במקביל, החוק האי שוויוני קובע כי השירות במסלול ישיבות ההסדר יוארך בחודש בלבד, ל-17 חודשים, ושירות כלל הגברים יקוצר מ-36 ל-32 חודשים.

מי שמלאו להם 22 שנים בעת חקיקת החוק, יקבלו פטור משירות. בני 18 עד 22 בעת חקיקת החוק, יוכלו לדחות את שירותם עד גיל 24 ולאחר מכן יוכלו לקבל פטור.

לפני כשבועיים, התכנסו שלוש מועצות גדולי וחכמי התורה, לכינוס היסטורי בו דנו בסכנה המרחפת על עולם התורה ובני הישיבות, בסיומו הוציאו מכתב, בו נכתב כי "כאשר קמו מתוך אנשי השלטון בארץ ישראל בהכוונה ראש הממשלה למרוד במלכות שמיים, בכוונתם עמם לגזור רחמנא ליצלן על עקירת תורה, ולהשית על לומדי התורה שתורתם אומנותם עונש פלילי עד כדי השלכתם לבית הכלא".

"חרדים אנו מפני חילול ה' הנורא ועלבונה של תורה שבדבר הזה, יראים אנו מן התוצאה, וכואבים את ההתנכלות הנמשכת לעולם התורה והניסיונות הבלתי פוסקים להצר צעדיו על כל צעד ושעל", כתבו גדולי ישראל.

"מועצות גדולי וחכמי התורה דורשות מהשלטונות לבטל לאלתר את החלטות הוועדה על גיוס לצבא בכפייה של תלמידי הישיבות והכוללים", נכתב במכתבם של גדולי ישראל, "וקוראים לכל בני הישיבות והכוללים שלא להתגייס לצבא בשום פנים ואופן ולא להיכנע לפיתויים ועונשים כל שהם, לא לשתף פעולה עם תוכנית הצבא במרכז מיון חרדי, אלא ימשיכו להגות בתלמודם יומם ולילה".

גדולי ישראל הוסיפו וכתבו במכתב כי במידה והחוק יעבור במשכן הכנסת הם צפויים לצאת בהחלטה דרמטית שלא להתייצב בלשכות הגיוס אפילו בצו ראשון: "אם חס ושלום יוציאו רודפי הדת את זממם לפועל ויחוקקו חוק של גיוס בכפייה, יתכנסו מועצות גדולי וחכמי התורה לטקס עצה נגד רודפי הדת ומיזמותיהם, וישקלו לאסור את עצם התייצבות בלשכות הגיוס".

"מועצות גדולי וחכמי התורה דורשות מהשלטונות שלא להצר את צעדיו של עולם התורה אלא לעזור לפריחת מוסדות התורה והחינוך בארץ הקודש, בדרך הסלולה מרבותינו", הוסיפו גדולי ישראל.