הרב שלמה אבינר: "היהדות החרדית היא היהדות הנאמנה"

את היהדות החרדית מגדיר הרב אבינר כ"קומת הבסיס של האומה" כשהוא מוסיף: "הגיע הזמן להוסיף קומה שנייה, או ליתר דיוק להחזיר קומה שנייה שנעלמה בגלות: תחיית האומה בארצה על פי תורתה".

"לא רק שתחיית האומה בארצה לא באה להחליש את החרדיות אלא אדרבה, היא צריכה לחזק אותה יותר, את יראת השמים", כותב הרב אבינר. "זה היה חזונו הגדול של מרן הרב קוק: "דגל ירושלים", כלומר חיבור היהדות הנאמנה לאידיאל הגדול של שיבת ציון ובניין הארץ וכל חידוש ימינו כקדם. אלא שבזמנו החזון לא יצא לפועל, כי עוד לא אכשר דרא, אלא הוא הולך ומתגלה לאטו בצעדים מדודים וזהירים".

|אכן, לפני קום המדינה אגודת ישראל התנגדה מאוד לכל המהלך הזה שנחשב כחידוש מסוכן, ואף לא עודדה עלייה לארץ. אבל אחרי קום המדינה, החל פיוס איטי, נציג אגודת ישראל חתם על מגילת העצמאות, החרדים החלו מצטרפים לכנסת, ואחר כך לממשלה, בתחילה סגני שרים ואחר כך שרים, ואפילו תובעים להיות מצורפים לממשלה. כמובן, אין זה מבטל את ההתנגדות הצודקת לכל המהלכים של הפרדת דת ומדינה, כגון נישואים אזרחיים, גיור לא על פי ההלכה ועוד. אך בל נשכח שכל התנגדות אינה שנאה חלילה, אלא עמידה על המשמר, וכדברי מרן הרב קוק, שתחת מעטה של קטרוגים ומריבות יש אהבה נפלאה".

הרב אבינר ממשיך ומפרט שינויים שעברה החברה החרדית מאז ועד היום, העניין השירות הצבאי, ובתחום היציאה לשוק התעסוקה. "פעם עד שנת תש"י הנערים החרדים למדו מקצוע. וכן הוא עד היום ביהדות החרדית בחוץ לארץ. אחרי השואה וחורבן התורה באירופה, הורו גדולי הרבנים החרדים שיש לחזק את לימוד התורה לפני הכל ועל חשבון הכל... אך לאורך שנים נוצר מצב של מצוקה כלכלית ביהדות החרדית. משכורת ממוצעת של משפחה חרדית היא מחצית מזו של משפחה חילונית, ואין צורך לומר שלמשפחה חרדית יש יותר מפי שניים ילדים ממשפחה חילונית".

"העניין האחרון הוא אחדות באומה, אולי הדבר הכי בעייתי הוא הגבלת מספר הלומדים הספרדים במוסדות חינוך חרדים אשכנזים, אך יש גם רבנים חרדים גדולים שלוחמים נגד נומרוס קלאוזוס זה. אבל באופן כללי, אין לילך שולל אחרי התקשורת, שתמיד מציגה את יוצאי הדופן, כלומר התפרצויות ססגוניות חריגות של חרדים" מוסיף הרב אבינר.

לסיום הוא כותב: "ברוך השם היהדות החרדית מטפסת ועולה, גם במובן המספרי - היום 8%, בעוד שש שנים 17% ובעוד 35 שנה- הרוב!, וגם במובן של האור הזורח על ציון,

"זה הכלל, לראות שהמשותף גדול יותר מן המפריד. זה הכלל, להתאזר בסבלנות. זה הכלל, להרבות בחיוב ולמעט בשלילה. זה הכלל, להרבות אמון ואהבה| אומר הרב אבינר.