פרשת הולילנד - ההכרעה: לצד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שהורשע בקבלת שוחד, הורשעו ארבעה חרדים ששמם נקשר בפרשת השחיתות החמורה.
ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, סגן ראש העיר לשעבר וחבר מועצת עיריית ירושלים אלי שמחיוף, חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר אברהם פיינר והמאכער החרדי מאיר רבין עוזרו של עד המדינה שמואל דכנר.
לופוליאנסקי, שמחיוף ופיינר הורשעו בקבלת שוחד, ורבין הורשע במתן שוחד והלבנת הון.
אתר "כיכר השבת" מגיש את הציטוטים המלאים מהכרעת הדין של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בעניינם של ארבעת המורשעים החרדים.
נאשם מספר 6 אורי לופליאנסקי - לשעבר ראש עיריית ירושלים
באשר לעדותו של עד המדינה כותב השופט רוזן: "עדותו בבית - משפט של עד המדינה מעוגנת במסמכים ובעדויות אחרות.
"הוכח בפניי כי עד המדינה דיבר אמת משתיאר את מסלול הכספים ב"נתיב המהמורות" מנאשם 1 אליו ולחברותיו, וממנו לנאשם 6 באמצעות "יד שרה".
"הוכח בפניי כי עד המדינה דיבר אמת משתיאר את היקף התרומות שהועברו ל"יד שרה". עד המדינה דיבר אמת משציין כי התרומות ל"יד שרה" החלו רק לאחר שפרויקט הולילנד יצא לדרכו. עד המדינה דיבר אמת בכל הנוגע לתרומה שנתבקשה על-ידי הנאשם 6 בסך מיליון דולר.
"עד המדינה העיד אמת בנושא התרומה לבית - הכנסת. עד המדינה דיבר אמת בנושא נסיבות התרומה לרכישת ארון הקודש. עד המדינה דיבר אמת בנושא העברת הכספים לישיבה בראשה עמד בנו של נאשם 6. עד המדינה דיבר אמת משציין כי היה זה נאשם 6 שיזם ופנה אליו להעביר כספים לצורך רכישת כיסאות גלגלים עבור "יד שרה".
השופט רוזן ממשיך ותוקף את לופלאנסקי: "הנה כי כן, הנאשם 6 היה מודע למאות רבות של אלפי ש"ח, שהוזרמו כ"תרומות" באמצעותו לעמותת "יד שרה" לאורך השנים בהן נשא תפקידים רמים כסגן ראש עיריית ירושלים, יו"ר הועדה לתכנון ובנייה, ובהמשך ראש עיריית ירושלים.
"לופוליאנסקי בחר לפעול בניגוד לאמות המידה הנדרשות בכלל, כמו גם אמות המידה הראויות על-פי השקפתו. לופוליאנסקי שיווה לנגד עיניו, כל העת, המטרות הנעלות של עמותת "יד שרה", ולמען מטרות נעלות אלו, בחר לחצות הגדרות ולשקוע בפלילים.
"לופוליאנסקי היה מודע להעברת מאות רבות של אלפי ש"ח על - ידי יזמי פרויקט הולילנד, שנזקקו לסיועו, טיפולו והחלטותיו בקידום הפרויקט. לעמותת "יד שרה", עמותה שהיא בסיס קיומו ומקור כוחו והשפעתו.
"לא מצא להבדיל בינו לבין עמותת "יד שרה" קובע השופט רוזן ומוסיף: "בשל פעילותו בעמותת "יד שרה" נבחר הנאשם לייצג קהילה נכבדה בעירייה, ובהמשך למלא תפקידים רבים ורמים בעירייה, כמו ראש ועדת תכנון ובנייה, סגן ראש עיר וראש עיריית ירושלים.
השופט רוזן מזכיר את מרן פוסק הדור רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל: "לא פחות חשוב, בשל עשייתו לטובת עמותת "יד שרה" פגש לופוליאנסקי את גדול הדור, גאון הדור, כב' הרב אלישיב, לעיתים קרובות, לפחות פעם פעמיים בשבוע, פגישות שלולא עשייתו בעמותה, ספק רב אם היו אפשריות".
הרשעה: בסיום דבריו מרשיע השופט רוזן את לופוליאנסקי על-כך שנטל מנאשם 1 סך 1.25 מיליון ש"ח. נטל מעד המדינה סך 785 אלף ש"ח לבניית בית-הכנסת. שנטל מעד המדינה סך 77,057 ש"ח עבור ארון קודש לבית - הכנסת. נטל מעד המדינה סך 84,300 ש"ח עבור ריהוט בית-הכנסת. נטל מעד המדינה סך 88 אלף ש"ח עבור אירוע בית השגריר. שנטל מעד המדינה סך 255 אלף ש"ח עבור רכישת כיסאות גלגלים. נטל באמצעות בנו, יצחק לופוליאנסקי, מעד המדינה, סך 30 אלף ש"ח עבור הישיבה אותה ניהל בנו"
עם זאת, השופט רוזן זכה את לופוליאנסקי מקבלת 120 אלף ש"ח, מחמת הספק, עבור תשלום לפעילים ביום הבחירות.[
נאשם מספר 10 אליעזר שמחיוף - לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים
השופט דוד רוזן תוקף את עדותו של אלי שמחיוף בבית המשפט ותוקף אותו: שמחיוף חזר ושנה לאורך כל עדותו בבית -המשפט, כי הכספים שצוינו על - ידי עד המדינה מעולם לא הגיעו לרשותו.
רוזן תוקף את הגרסה ואומר: "לאחר דיון, לא היה מנוס מלקבוע, כי גרסתו של שמחיוף נשמעה בבית - המשפט זרה ועקורה. מדובר בגרסה מופרכת מיסודה. ניתוח הגיוני של גרסת שמחיוף מתיישב עם התרשמותי הבלתי אמצעית מאופן מסירת עדותו. מדובר בגרסה שדינה להידחות מכל וכל.
"שמחיוף קיבל לרשותו שבעה שיקים בשווי 20 אלף דולר. מדובר בשיקים פרטיים של עד המדינה. שיקים פרטיים אלה של "דכנר שמואל", הועברו ל"קרן ברכת משה" ושם נפרטו למטבע זר"
השופט רוזן קובע: "משגרסתו של שמחיוף נדחתה מכל וכל, התמונה העובדתית נוצקה בברזל. עד המדינה העביר השיקים לנאשם 10 על-מנת להניעו למשוא פנים לטובת פרויקט הולילנד".
"התמונה שנוצקה בבית - המשפט, כאמור בברזל, מקבלת, מעל הצריך, תמיכה וחיזוק בדרך התנהגותו המפלילה של שמחיוף במהלך חקירותיו במשטרה" הוסיף רוזן.
"התמונה העובדתית לפיה השיקים שקיבל שמחיוף בשווי 20 אלף דולר ניתנו לו על - ידי עד המדינה על - מנת להניעו למשוא פנים לטובת פרויקט הולילנד, הייתה ברורה ונהירה לשמחיוף לאורך כל הדרך.
"התנהגותו המפלילה במשטרה מעבה התמונה שנוצקה בבית-המשפט, כאמור, בברזל. שמחיוף התכחש במשטרה לקבלת שיקים של עד המדינה. שמחיוף שמר על זכות השתיקה משהוצגו לו השיקים הנ"ל. שמחיוף ביקש להרחיק עצמו מעד המדינה ומכל העובדות הקושרות אותו למעורבותו ופעילותו בעירייה בפרויקט הולילנד".
בסיום דבריו כותב רוזן: "משאמרתי כל שאמרתי, קצרה הדרך למסקנה המשפטית. שמחיוף קיבל לידיו שיקים אישיים של עד המדינה המסתכמים לסך 70 אלף ש"ח. משגרסתו של שמחיוף בבית-המשפט נדחתה על-ידִי מכל וכל, ניתן לקבוע במידת הודאות הצריכה, כי שמחיוף קיבל את השיקים הפרטיים של עד המדינה כדמי לא ייחרץ".
הרשעה: בסיום הדיון מרשיע השופט רוזן את אלי שמחיוף על - כך שקיבל באמצעות 7 שיקים סך 95 אלף ש"ח מעד המדינה. על - כך שקיבל באמצעות שני שיקים סך 70 אלף ש"ח מעד המדינה.
עם זאת, השופט רוזן מזכה את שמחיוף מחמת ספק מקבלת סך 80 אלף ש"ח מעד המדינה.ומזכה אותו גם זכאי מקבלת סך 50 אלף ש"ח מעד המדינה.
נאשם מספר 11 אברהם פיינר - לשעבר חבר מועצת עיריית ירושלים
השופט רוזן כותב על פיינר כי הוא: "גייס הכספים כשהוא מודע לקשר בין "התרומות" לפעילותו בעירייה בענייני פרויקט הולילנד.
"ניסיונו הכושל, במהלך חקירתו במשטרה, להרחיק עצמו ממעורבות וטיפול בפרויקט הולילנד מלמד על מודעותו והבנתו לפסול שנפל בהתנהגותו.
"פיינר היה מודע לכספים שניתנו על - ידי יזמי הפרויקט, כספים שהועברו למוסדות "בית מלכה", בשל רצונם של יזמי פרויקט הולילנד לקדם הפרויקט בעזרתו ותמיכתו של הנאשם במסגרת תפקידו בעירייה.
השופט רוזן קובע כי "פיינר קיבל מיזמי פרויקט הולילנד מאות אלפי שקלים באמצעות תרומות למוסדות "בית מלכה". פיינר היה מודע לקשר ההדוק בין מתן הכספים לפעילותו בענייני פרויקט הולילנד במסגרת תפקידיו הציבוריים".
"הוכחו בבית-המשפט יסודות העבירה המיוחסת לפיינר עד תום" מסכם השופט רוזן.
ההרשעה: בסיום הדיון מרשיע השופט רוזן את אברהם פיינר על - כך שקיבל מ"דכנר את צ'רני" שוחד בין השנים 2006-2000 בסך 680 אלף ש"ח.
נאשם מספר 5 מאיר רבין - לשעבר עוזרו האישי של עד המדינה
על יחסיו של מאיר רבין עם עד המדינה כותב השופט רוזן: "רבין שימש לאורך התקופה הרלוונטית יד ימינו, איש סודו של עד המדינה. עד המדינה לא הסתיר רגשותיו החמים לרבין, ולדידו מדובר במי שהחשיבו להיות כמו "בנו" שברגע האמת, מבחינתו, בגד בו.
"רבין ידע לאורך הימים להוקיר יחסו החם של עד המדינה אליו. רבין ציין בפני עורך הדין יצחקניא כי מוכן הוא להקיז דמו עבור עד המדינה, שאותו הוא אוהב אהבת נפש. מדובר באדם היקר לו כאביו, בנו בכורו נקרא על שמו של עד המדינה".
"מוסכם כי לאורך התקופה הרלוונטית פעלו עד המדינה ורבין בשיתוף פעולה מלא. רבין, כמי שהיה יד ימינו ונאמנו של עד המדינה, פרט עבורו עשרות מיליוני שקלים. לדברי רבין היו תקופות בהן פרט עבור עד המדינה מעל חצי מיליון שקל בשבוע ולאורך השנים העריך את סך פריטות השיקים שפרט עבור עד המדינה בארבעים מיליון שקלים".
"רבין גרס לאורך כל עדותו בבית המשפט כי מעולם לא העביר כספי שוחד ולא נתן כל טובת הנאה לפקידי ו/או נבחרי ציבור. רבין הדגיש בעדותו בבית המשפט כי עד המדינה שיקר לאורך כל עדותו בבית המשפט".
הרשעה: בסיום הדיון מרשיע השופט רוזן את מאיר רבין בתשלום שוחד בסך 95 אלף ש"ח לאלי שמחיוף. בקבלת סך 1.1 מיליון ש"ח מדני דנקנר עבור יעקב אפרתי. בחוק איסור הלבנת הון, על-כך שבשלוש הזדמנויות שונות קיבל כספי שוחד בסך כולל של כ-1.1 מיליון ש"ח, מדני דנקנר אותם הלבין בדרך העברתם לחברת ש.א.ד.
עם זאת זיכה השופט רוזן את רבין מהעברת 30 אלף דולר לאורי לופוליאנסקי ביום הבחירות. מתשלום שוחד בסך 150 אלף ש"ח לאלי שמחיוף.